אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' אסולין

מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב נ' אסולין

תאריך פרסום : 25/04/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום רחובות
3795-06
26/04/2011
בפני השופט:
איריס לושי-עבודי

- נגד -
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל - תל אביב על-ידי עו"ד צילי עקיבא
הנתבע:
יצחק אסולין על-ידי עו"ד רוני דובר
פסק-דין

פסק דין

בפניי תביעה של מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") לפינוי וסילוק-ידו של הנתבע, מר יצחק אסולין (להלן: "הנתבע"), ממקרקעין המצויים בבעלותה של הקרן הקיימת לישראל ומנוהלים על-ידי המינהל.

רקע עובדתי

בין הצדדים אין למעשה מחלוקת בנוגע למרבית העובדות שיפורטו להלן.

הקרן הקיימת לישראל הינה הבעלים הרשומים בשלמות של מקרקעין סמוכים לצומת בני ראם (מסמיה), הידועים כחלקות 36-34, 76-75 ו-96 בגוש 2212 (להלן: "המקרקעין") (ראו נסחי-הרישום של המקרקעין, נספח א' לכתב-התביעה).

המקרקעין הינם "מקרקעי ישראל", כמשמעותו של ביטוי זה בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, וככאלה מנוהלים על-ידי המינהל בהתאם לחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960.

הנתבע מחזיק בשטח המשתרע על פני חלקים מן המקרקעין ועליו מבנים שונים המשמשים את הנתבע כעסק לחלקי חילוף לרכב (להלן: "הנכס").

יצוין כי לכתב-התביעה צורף תשריט של המודד מר קובי זייד (להלן: "זייד") (נספח ג' לכתב-התביעה), שהוכן בשנת 2003 ובו נמצא כי שטחו של הנכס הינו כ-3.9 דונם (גבולותיו של הנכס שורטטו בצבע אדום על גבי התשריט). במסגרת תצהירי העדות הראשית מטעמו של המינהל הוגש תשריט מעודכן, שאותו ערך המודד מר דרור בן-נתן בשנת 2008 (להלן: "בן-נתן") ובו נמצא כי גבולותיו של הנכס הורחבו בהשוואה למדידה הקודמת וכי שטחו הינו כ-5.9 דונם (גם כאן גבולותיו של הנכס שורטטו בצבע אדום על גבי התשריט).

לטענת הנתבע, הנכס נרכש בשנת 1975 על-ידיו ועל-ידי אדם נוסף בשם שאול ולצר מאדם בשם שלמה זיידה (להלן: "זיידה"). הנכס כלל אז מבנה (הקיים גם כיום) ושטח מסביבו. למיטב ידיעתו של הנתבע, מדובר בקרקעות שננטשו על-ידי ערבים וזיידה קיבל את הנכס לחזקתו בסמוך לקום המדינה. יצוין כי הנתבע מודה שאין בידיו מסמכים המעידים על רכישת הנכס ואף לא ידע לציין בעדותו את המחיר ששילם עבור הנכס, אך טענותיו בנוגע לרכישת הנכס לא נסתרו על-ידי המינהל ולמעשה אין לגביהן מחלוקת של ממש.

בהקשר זה יצוין כי לטענת המינהל השטח המקורי שבו החזיק הנתבע היה שטח בן 1.4 דונם בלבד (להלן: "השטח המקורי") וכי הנתבע הרחיב את אחיזתו במקרקעין במשך השנים.

הנתבע טען כי עד לשנת 1989, קרי במשך כ-14 שנים מאז רכישת הנכס, לא הועלתה כלפיו כל טענה בנוגע להחזקתו בנכס. אף טענתו זו של הנתבע לא נסתרה על-ידי המינהל וגם לגביה, למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים.

עוד טען הנתבע כי בשנת 1989 פנה אליו המינהל לראשונה בטענה כי הינו פולש לנכס. לאחר שטענותיו של הנתבע בעניין זה נדחו על-ידי המינהל, הוגש ביום 7.3.1989 כתב-תביעה בסדר דין מקוצר לבית-משפט זה לסילוק-ידו של הנתבע מן הנכס (ת"א 1092/89, נספח א' לתצהיר הנתבע, להלן: "התביעה הראשונה").

הנתבע הגיש בקשת רשות להתגונן מפני התביעה הראשונה, אשר נתמכה בתצהירו ובה טען טענות דומות לאלו הנטענות כיום בפניי (נספח ב' לתצהיר הנתבע).

הנתבע תיאר כך בתצהירו בפניי את השתלשלות העניינים לאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן מפני התביעה הראשונה:

לאחר שהמינהל נוכח כי יש משהו בטענותיי לפחות לעניין זכויות החזקה... לפיכך סוכם כי התביעה תמחק וננהל מו"מ אל מול המינהל לרכישת הזכויות במגרש. סוכם במפורש כי המינהל יוציא שמאות ואני אהיה זכאי להוציא שמאות נגדית ובסופו של דבר תבוצע עיסקה לפי שמאות מכרעת, כאשר ע"פ ההצעה ארכוש זכויות חכירה מהוונות, תוך התחשבות בכך שאני מחזיק בקרקע 14 שנה.

...

בעקבות סיכום זה הודיעו שני הצדדים (אני והמינהל) לביהמ"ש על הסדר לפיו נמחקת התביעה. ההודעה קיבלה תוקף של פס"ד.

[סעיפים 9, 11 לתצהיר הנתבע.]

כפי שיפורט להלן, הצדדים חלוקים ביניהם לגבי תוכן ההסכמות שאליהן הגיעו לאחר הגשת התביעה הראשונה, אך אין מחלוקת בין הצדדים כי זו אכן נמחקה בהסכמה ביום 2.1.1991 (נספח ג' לכתב-התביעה).

לנתבע זכור כי לאחר הדברים הללו הגיע לנכס שמאי מטעם המינהל וביצע הערכה של הנכס. על כל פנים, ביום 18.5.1992 שלח המינהל לנתבע מסמך שכותרתו "מפרט כספי (הנכס: גוש 00212 חלקה 0032, צומת ראם (מסמיה) בני ראם, המטרה: גרוטאות רכב)" (נספח ד' לתצהיר הנתבע, להלן: "המפרט הכספי").

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ