אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית נ' פבר יצחק ואח'

מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית נ' פבר יצחק ואח'

תאריך פרסום : 22/01/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
1462-04
18/01/2012
בפני השופט:
כרמלה האפט

- נגד -
התובע:
מ נהל מקרקעי ישראל
הנתבע:
1. פבר יצחק
2. פבר נעמי

פסק-דין

פסק דין

פתח דבר

בפני תביעה לפינוי וסילוק יד.

ביום 19/01/09, לבקשת התובעת, לאחר שמיעת העדים וטרם הגשת הסיכומים, נמחקה התביעה ללא צו להוצאות.

הנתבעים ערערו על פסק דין זה בפני בית המשפט המחוזי בנצרת (להלן: "ערכאת הערעור"). במסגרת פסק דינה של ערכאת הערעור מיום 18/01/10 נקבע כי הדיון בקביעת התנאים להפסקת התובענה וכן שאלת ההוצאות יוחזר לערכאה הדיונית.

לדיון שנקבע בפניי בהמשך לכך לא הגיע נציג התובעת. בנסיבות ועל מנת שלא לעכב התיק פרק זמן נוסף, הוקצב לצדדים זמן להגשת סיכומים לצורך מתן פסק דין.

במסגרת סיכומיה הבהירה התובעת כי במקרה בו בית משפט זה צפוי להתנות חידוש התובענה בהפקדת בטוחות, מתבקש בית המשפט ליתן פסק דין לגופו של עניין. כך סיכמו הצדדים טענותיהם לגופו של עניין.

בנסיבות, נוכח פסק דינה של ערכאת הערעור וכן נוכח העובדה כי התובעת אינה עומדת על בקשתה למחיקת התביעה על הסף, מצאתי לנכון ליתן פסק דין לגופו של עניין לאחר הגשת הסיכומים על ידי הצדדים.

רקע

התובעת הינה הבעלים הרשום של המקרקעין הידועים כגוש 22923 חלקות 16 ו-19 (להלן: "השטח"). לפני הליכי הסדר רישום וחלוקת המקרקעין היה המושכר ידוע כחלקה 14 בגוש 22908 וכיום ידוע כגוש 22923 חלקה 16.

בשנת 1955 נכרת הסכם שכירות בין התובעת לבין אחיו הבכור של הנתבע בני (להלן: "בני") בגין דירה בת 3 חדרים ונוחיות. תחילת תקופת השכירות מיום 01/08/1955. בשנת 1956 נכרת הסכם שכירות נוסף אשר לא פירט את תיאור הדירה.

הוסכם בין הצדדים כי דמי השכירות ישולמו בשיעור מופחת בכפוף לכך שהמושכר יתוקן על ידי בני אשר יביאוהו למצב ראוי למגורים.

ביום 02/02/1969 נכרת הסכם שכירות בין הנתבע לבין התובעת במסגרתו פורט כי הדירה הינה בת 3 חדרים, וכוללת מטבח ונוחיות (אשר כעולה מכתבי הטענות מוקמו מחוץ למבנה) (להלן "המושכר").

יצוין כי לדברי הנתבע בעת עלייתו ארצה יחד עם בני, השתמש הנתבע בשמו של אחיו הצעיר – יונה, ואילו אחיו בני השתמש בשמו של הנתבע. כך חתם בני על הסכמי השכירות מול התובעת בשמו של הנתבע וכך (לדברי הנתבע) ייצג את הנתבע מול התובעת באותן שנים. כך מופיע שמו של הנתבע בהסכם השכירות משנת 1969 בשמו דאז, יונה. בשנת 1972 תוקן שמו של הנתבע כפי המופיע בכותר פסק דין זה (ראו נספח ג' לסיכומי הנתבעים – תעודה המעידה על שינוי שם).

בתחילת שנות ה-60 הגישה התובעת שתי תביעות נפרדות לתשלום דמי שכירות אשר הוגשו כנגד בני בשמו דאז יצחק פבר (שמו של הנתבע). בנוסף בתחילת שנות ה-70 הוגשו כנגד הנתבע בעצמו שתי תביעות נוספות לתשלום דמי שכירות (הנתבע לא זוכר תביעות אלה).

יחד עם זאת אין מחלוקת בין הצדדים כי הנתבע שילם לתובעת את מלוא דמי השכירות כפי שנדרש וזאת עד סוף שנת 1999, בהתאם להודעות התשלום אשר הונפקו מטעם התובעת.

במהלך שנות ה-60 עזב בני את המושכר ואילו אחים נוספים של הנתבע עברו להתגורר בו לאחר שעלו ארצה ואביהם נפטר (1954). לאחר נישואיהם בתחילת שנות ה-60 עברה גם הנתבעת להתגורר עם הנתבע במושכר. במהלך התקופה שלאחר מכן כל האחים של הנתבע אשר התגוררו במושכר יצאו ממנו ונותרו בו הנתבעים בלבד וזאת אף לאחר תום תקופת השכירות בהתאם להסכם מיום 02/02/69 ועד היום.

כמו כן בשנות ה-60 וה- 70 הורחב המושכר. הנתבע טוען כי ההרחבה בוצעה הן על ידי משרד הביטחון אשר בשל המצב הביטחוני ששרר באזור באותה העת מימן בניית חדר ביטחון במושכר (בכפוף לכך שהנתבע יחליף את גג המושכר אשר היה עשוי רעפים - בגג מבטון יצוק), והן על ידי הנתבע בעצמו. כך בנוסף לחדר הביטחון, נבנו במושכר מטבח, סככות, מבנה טרומי ואף קומה נוספת. בנוסף ניטעו בחצר הנכס עצי תמר (להלן: "תוספות הבנייה").

טוען הנתבע כי עוד טרם בניית התוספות בקומה השנייה של המושכר פנה לתובעת בבקשה לקבלת היתר בניה אך נענה בשלילה בשל היעדר תב"ע.

מכל מקום, במכתב התובעת מיום 15/12/1974 נדרש הנתבע לסלק ידו ולהרוס את הקומה השנייה שבנה במושכר. בתגובה, פנה הנתבע לתובעת פעם נוספת בבקשה למתן היתר בנייה, אך הפעם עשה זאת לטענתו וכעולה ממכתבו - בדיעבד (ראו מכתב התובעת בצירוף תגובת הנתבע משנת 1974 ת/6).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ