אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית נ' דישון כפר שיתופי להתישבות חקלאית

מנהל מקרקעי ישראל - נצרת עלית נ' דישון כפר שיתופי להתישבות חקלאית

תאריך פרסום : 10/11/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
7-08
06/11/2011
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
מ י נהל מקרקעי ישראל
הנתבע:
דישון כפר שיתופי להת י ישבות חקלאית שיתופית בע"מ ע"י ב"כ עו"ד ש. בן - הרוש
פסק-דין

פסק דין

מבוא

לפני תביעה כספית על סך של 586,521 ₪ שהגישה התובעת מדינת ישראל המנהלת את קרקעות המדינה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל") כנגד הנתבעת שהינה אגודה שיתופית בגין חוב עבור נחלות ועודף משבצת.

תמצית טענות הצדדים

במסגרת כתב התביעה טוענת התובעת, כי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 205 קבעה את אופן חישוב דמי החכירה אשר יש לשלם למינהל עבור קרקע המוחכרת למטרת נחלה, נטיעות, מטעים לעבוד ולקטיפת פרי, גידולי שלחין, גידולים בחממות, בריכות דגים, לבעלי מקצוע במושבים, למרעה, לכוורות דבורים ולמשקי עזר. במהלך השנים, עודכן אופן חישוב וחיוב דמי החכירה המגיעים בגין שימושים אלו.

לטענת התובעת, בין המינהל לבין הנתבעת נחתם הסכם משבצת תלת צדדי, לפיו השכיר המינהל לנתבעת מקרקעין למטרת מגורים ועיבוד חקלאי בשטח כולל של 2,929 דונם המחולק ל- 84 נחלות ושטח נוסף של 409 דונם בתעריף גידולי שדה- בעל. התובעת ציינה, כי על אף האמור בהסכם המשבצת, בפועל מחזיקה הנתבעת ועושה שימוש בעודף משבצת בשטח של 735 דונם.

התובעת טוענת, כי עסקינן בהסכם תלת שנתי אשר קבע את התחייבות הנתבעת לשלם למינהל דמי שכירות שנתיים לפי מספר הנחלות ועל פי דרישת תשלום אשר תשלח לנתבעת ע"י המינהל.

לטענת התובעת, הסכם משבצת אחרון נחתם ביום 3.9.97 והוא היה לתקופה שמיום 1.10.96 ועד ליום 30.9.99. לטענתה, מסיבות שונות לא נחתם הסכם משבצת נוסף אולם אין מחלוקת, כי הנתבעת עודנה מחזיקה במקרקעין ועושה בהם שימוש עד היום. לטענתה, במסגרת ההסכם נקבע, כי ככל שההסכם לא יוארך מסיבה כלשהי, תחוב האגודה בתשלום דמי שימוש ראויים בגובה דמי השכירות בשלמותם כפי שהיו מגיעים למשכיר במידה שהיה נכרת הסכם.

התובעת טוענת, כי על אף האמור לעיל, הנתבעת לא שילמה את התשלומים כסדרם והצטבר לחובתה חוב בסך של 944,343 הכולל הפרשי הצמדה וריבית נכון ליום 6.12.07. לטענתה, פניותיה לנתבעת לשם הסדרת חובה לא נענו.

התובעת הוסיפה וטענה, כי לאור קיומה של התיישנות דיונית, היא מצמצמת את תביעתה לחוב אשר הצטבר מיום 1.12.00 ועד ליום 31.8.07 וציינה, כי עסקינן בחוב בסך של 586,521 ₪, המתחלק לחוב בגין נחלות וחוב בגין עודף משבצת (גידולי שדה בעל). התובעת ציינה, כי חיוב הנתבעת בוצע בגין 75 נחלות בלבד מאחר ו-9 נחלות נמצאות תחת ניהול מפרק.

הנתבעת מתנגדת לתובענה וטוענת, כי דינה להדחות. לטענתה, מדפי החשבון אשר צורפו לכתב התביעה עולה, כי התובעת צירפה לתביעה חוב מוכחש בסל שח 49,902.07 ₪ נכון ליום 1.9.00. לטענתה, מאחר והתביעה הוגשה ביום 1.1.08 הרי שכל החובות הנטענים אשר הצטברו לפני יום 1.1.01 התיישנו במועד הגשת התובענה.

עוד טוענת הנתבעת, כי אין בידי התובעת לכלול במסגרת תביעה זו המסתמכת על חוזה המשבצת תשלומים אשר אינם מעוגנים בחוזה זה. בעניין זה התייחסה הנתבעת לרכיב בתביעה שעניינו הסכום הנתבע בגין עודף משבצת. לטענתה, יש למחוק כל סכום המתייחס לשטחים שאינם מפורטים בחוזה המשבצת. הנתבעת מוסיפה וטוענת, שהתובעת לא צירפה לכתב התביעה מסמכים רלוונטיים.

הנתבעת טוענת, כי היא כפר שיתופי להתיישבות חקלאית וכי היא ישוב קו עימות בגזרת לבנון ולכן זכאית לפטורים/ הקלות ו/או הנחות המוענקים בהתאם להחלטת מועצת מנהל מקרקעי ישראל ובין היתר פטור מתשלום כלשהו לתובעת בגין המקרקעין. לטענתה, ההחלטה הרלוונטית לענייננו, היא החלטה מס' 817 מיום 10.2.98 ולפיה היא פטורה מתשלום דמי חכירה ו/או תשלום מכל סוג לתובעת בגין השימוש במקרקעין, שכן עסקינן בהקצאת קרקע בישוב קו עימות. לטענתה, החלטת המועצה גוברת על כל הסכם אחר והיא מחייבת את התובעת. הנתבעת טוענת, כי התנגדות או פרשנות אחרת של התובעת לפטור האמור לוקה באפליה, העדר סבירות וחוסר שוויון קיצוני אשר יש בהם בכדי להביא לבטלות מדיניות התובעת. הנתבעת הפנתה לבג'"צ אשר הגיש קיבוץ משגב עם ו- 39 ישובים נוספים, כנגד חוקיות דרישת תשלום דמי החכירה מיישובי קו עימות דוגמת הנתבעת אשר טרם הוכרע ולטענתה יש בו כדי להשליך על התביעה בה עסקינן. הנתבעת טוענת, כי יש לראות את התנהלות התובעת כהקצאה חדשה הפטורה מכל תשלום.

לחלופין טוענת הנתבעת, כי היא זכאית לפטור חלקי מתשלום דמי חכירה ועל התובעת להפחית את החיובים בגין השימושים הפטורים ולהחזיר לנתבעת כל תשלום אשר התקבל אצלה בגין שימושים אלו.

עוד טוענת הנתבעת, כי אין תחולה לסעיף 13(ב) להסכם המשבצת שכן היא איננה מחזיקה בנחלות בפועל ומי שמחזיק בנחלות וברוב גידולי השדה הם המתיישבים. לטענתה, התובעת יכולה לדרוש דמי שימוש ראויים מהמחזיקים בלבד ולא ממנה. הנתבעת טוענת, כי בניגוד להחלטה מס' 817, התובעת גבתה במשך שנים דמי שכירות ישירות ממחזיקי הקרקעות ויש לחייבה לפרט את התשלומים שנגבו ולהחזירם.

לטענתה, כל עוד לא נכרת הסכם חדש בינה לבין התובעת, מנועה האחרונה מלדרוש ממנה תשלום כלשהו ובוודאי שאינה יכולה לדרוש דמי שכירות או שימוש ראויים. כן טוענת, כי התובעת אינה יכולה לדרוש ממנה כספים ו/או דמי שימוש ראויים בגין 11 נחלות אשר נמצאות בידי ניהול מפרק.

הנתבעת טוענת, כי בהתאם להחלטה מועצת מנהל מקרקעי ישראל מס' 427, אשר עדכנה את החלטה מס' 205, הרי שדמי חכירה אמורים להיות משולמים בתוספת הפרשי הצמדה עד למדד הידוע בעת התשלום בפועל והתובעת אינה רשאית לגבות ריבית כלשהי על הסכומים הנתבעים. עוד טוענת הנתבעת, כי הסכומים הנתבעים מופרזים וכי הם אינם נכונים ואינם מדויקים. לטענתה, אף אם התובעת הייתה זכאית לתשלום כלשהו, הרי שעסקינן בסכום אשר אינו עולה על סך של 297,951 ₪ בניכוי הסכומים אשר שולמו בשנים 2006 ו- 2007. לטענתה, הגנתה קופחה מאחר ולא צורפו מסמכים רלוונטיים.

התובעת הגישה כתב תשובה במסגרתו ביקשה לתקן טעות קולמוס אשר נפלה בכתב התביעה באשר לתקופת התביעה. לטענתה, תקופת התביעה הינה מיום 1.9.00 ועד ליום 31.8.07 ולא כפי שצוין בכתב התביעה.

התובעת טוענת, כי הנתבעת עושה שימוש בשטח עודף גדול מזה שהוקצה לה ולמעשה אינה מכחישה עובדה זו. לטענתה, על הנתבעת לשלם בעבור שימושה בקרקעות, מכוח הסכם המשבצת או מכוח הוראות חוק עשיית עושר ולא במשפט. עוד מוסיפה, כי במידה והנתבעת טוענת, כי אין לה הסדר חוזי ביחס לשטח העודף האמור והיא אינה משלמת בגין השימוש בו, הרי שעליה לפנות שטח זה.

באשר לבג"צ אליו התייחסה הנתבעת בכתב הגנתה ציינה התובעת, כי הנתבעת אינה צד להליך האמור. למרות שהנתבעת אינה משלמת דמי חכירה מאז שנת 1994, היא לא עתרה עד היום כנגד החלטת המינהל שלא לפטור אותה מתשלום דמי חכירה. כן טוענת, כי במסגרת הפרשה האמורה היא פרטה בהרחבה את עמדתה באשר לשיקולים בגינם יש לדחות את העתירה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ