אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום נ' קרעאן ואח'

מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום נ' קרעאן ואח'

תאריך פרסום : 08/10/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום באר שבע
57559-07-12
30/09/2013
בפני השופט:
גד גדעון

- נגד -
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל - מחוז דרום
הנתבע:
1. כליל קרעאן – ניתן פסק דין
2. פאטמה קרעאן – ניתן פסק דין
3. חאלד סולטן אלקרעאן – ניתן פסק דין
4. אברהים קרעאן
5. זוהרה אלקורעאן – ניתן פסק דין
6. נג'אח קרעאן – ניתן פסק דין
7. אמינה קרעאן – ניתן פסק דין
8. מונטהה וופא קרעאן – ניתן פסק דין
9. אדאב קרעאן – ניתן פסק דין
10. אדיב קרעאן
11. נגיב קרעאן – ניתן פסק דין

פסק-דין

פסק דין לנתבעים מס' 4 ו-10

1.הנתבעים מס' 4 ו-10 בקשו ליתן להם רשות להתגונן מפני תביעת סילוק יד שהגישה נגדם התובעת, בסדר דין מקוצר. הוחלט לדחות את הבקשות, ולקבל את התביעה. להלן הנימוקים.

2.התביעה הוגשה נגד 11 נתבעים, בני משפחה אחת, המתגוררים במקרקעין (גוש 100250, חלקה 2, סמוך לערד).

3.בבקשת הרשות להתגונן, שהוגשה במקור ע"י עו"ד ס.סירוטה, בשם כל הנתבעים, נטען, כי המקרקעין לא זוהו בכתב התביעה כנדרש, וכן נטען, כי אין לקבל את התביעה, באשר הנתבעים מתגוררים במקרקעין מזה שנים רבות, בידיעת התובעת וברשותה, וכיום, מבקשת התובעת לפנותם מן המקרקעין, מבלי להציע להם פתרון מגורים חלופי ראוי. יודגש לענין זה, כי בתצהיר שצורף לבקשה, אישר אביהם של הנתבעים, כי לו עצמו, מגרש ובית בעיר רהט, וכי נציגי מינהל מקרקעי ישראל, הציעו למשפחת הנתבעים פיצוי, הכולל 4 מגרשים בני דונם אחד כל אחד, בעיר רהט, וכן פיצוי כספי, עבור המחוברים שבמקרקעין, אלא שבשלב זה, אין לדבריו מגרשים זמינים ברהט, ועל כן מדובר בפתרון עתידי, שאין בו די כעת.

עוד נטען בבקשה, כי הנתבעים מופלים ביחס לאחרים, בני משפחת אזברגה, שהתגוררו בסמוך אליהם, ואשר להם ניתן פיצוי ממשי, על מנת שיפנו את המקרקעין, הגם שנגד בני אותה משפחה, ניתן פסק דין, שציווה עליהם לסלק ידם מן המקרקעין.

4.בפתח הדיון היום, הודיעו הנתבעים מס' 4 ו-10, כי אינם מיוצגים ע"י עו"ד סירוטה. לטענתם, מסרו לו ייפויי כוח ע"מ שייצגם, עם תחילת ההליכים, אך כשבוע לאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן, פיטרו אותו, והוא חדל מלייצג אותם. הנתבעים מס' 4 ו-10, בקשו על כן, לדחות את הדיון, על מנת לשכור שירותי עו"ד אחר. הבקשות נדחו בהחלטות שניתנו במהלך הדיון, ואשר נומקו לגופן. בין היתר, משום שלרשות הנתבעים עמדה תקופה ארוכה, במסגרתה יכולים היו לשכור שירותי עו"ד אחר, ולהיערך לדיון היום.

במהלך הדיון, ביקש עו"ד סירוטה, בשם יתר הנתבעים, למחוק את בקשת הרשות להתגונן ללא צו להוצאות. לבקשתו, נמחקה הבקשה מטעם מרשיו ללא צו להוצאות, וניתן פסק דין בהתאם.

לגוף התביעה, טענו הנתבעים מס' 4 ו-10, כי עומדת להם הזכות להחזיק במקרקעין, משום שנולדו במקרקעין, ומשום שלא הוצע להם, פתרון מגורים אחר. יצוין, כי לבקשת ב"כ התובעת, הציג הנתבע מס' 4, את תעודת הזהות שלו ואת הספח, בו נכתב, כי הוא מתגורר בעיר אופקים.

הגם, שבמצב זה, וכאשר לבקשה המקורית לא צורפו תצהירים של הנתבעים מס' 4 ו-10, רשאי היה ב"כ התובעת לבקש פסק דין על אתר, הודיע, כי יסכים לראות בדברי הנתבעים לגוף התביעה, כבקשת רשות להתגונן מטעמם, אך טען, כי אין דברים אלה מקימים להם הגנה.

הנתבעים מס' 4 ו-10 הוזמנו לסכם טענותיהם בע"פ, במהלך הדיון, אך בחרו שלא להוסיף, על הטענות שטענו בפתח הדיון.

5.סבורני, כי לא עומדת לנתבעים הגנה לכאורה מפני התביעה, הן ע"פ האמור בבקשת הרשות להתגונן שהוגשה במקור ע"י עו"ד סירוטה בשם כל הנתבעים, והן ע"פ טענותיהם במהלך הדיון היום.

אשר לטענת זיהוי המקרקעין, שנטענה בפתח בקשת הרשות להתגונן, הרי שאין לקבלה, שכן המקרקעין זוהו כנדרש בכתב התביעה, בציון מספרי הגוש והחלקה, וכן נקודות הציון הרלוונטיות, ובבקשה לא נטען, כי הנתבעים אינם יושבים במקרקעין האמורים.

הנתבעים לא טענו, כי יש להם זכות קניינית במקרקעין, אלא רק, כי הורשו להתגורר בה לאחר שנדרשו לפנות מקרקעין אחרים בהם התגוררו. מעמדם הינו אפוא, מעמד של בני רשות במקרקעין. אין חולק, כי הנתבעים לא שילמו לתובעת, דמי חכירה. או תשלום אחר, עבור הרשות להתגורר במקרקעין, ומכאן, שמדובר ברשות שימוש שניתנה חינם. רשות כזו, רשאי בעל הזכויות במקרקעין לבטל, בהודעה לבר הרשות, בכל עת (ר' ע"א 32/77 אליאסף טבוליצקי נ' בית כנסת ובית מדרש החסידים, פ"ד לא(3), 210).

הנתבעים לא טענו זאת במפורש, ואולם ככל שהתכוונו לטעון בבקשתם, כי יש להם זכות במקרקעין, מכח התיישנות או חזקה נוגדת, הרי שנכון לדחות טענה זו, משום שלא טענו, כי החזיקו במקרקעין, על אפה ועל חמתה של התובעת, אלא להפך, כאמור לעיל, טענו כי ישבו במקרקעין, בהסכמת התובעת [ר' רע"א 9076/05 וליד אלדוח נ' מנהל מקרקעי ישראל (ניתן ביום 2.5.06), וכן ע"א 2510/98 למד שין בע"מ נ' מאירה חסיד ואח', פ"ד נג(5), 721].

טענה נוספת שנטענה במובלע בתצהיר הנתבע מס' 1 שצורף לבקשה, הינה טענת "הבטחה שלטונית", ביחס לרשות לשבת במקרקעין, עד מציאת מגורי קבע, בעת מעברם של הנתבעים למקרקעין, ואולם טענה זו לא פורטה כנדרש, ומכל מקום, ברי כי לא מתקיימים בנסיבות התנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה, לענין הבטחה שלטונית בת תוקף (ר' בג"צ 142/84 דישון כפר שיתופי להתיישבות חקלאית נ' שר החקלאות, פ"ד מ(4), 523).

אשר לטענת הנתבעים לאפליה פסולה, ביחס לבני משפחת אזברגה, שהתגוררו במקרקעין, הרי שיש לדחותה, הן משום שטענה מסוג זה, אינה יכולה לבסס הגנה מפני תביעת סילוק יד, שהוגשה ע"י בעל הזכויות במקרקעין [ר' לענין זה ע"א (מח' ב"ש) 1165/09 איברהים פרהוד אבו אלקיען ואח' נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 28.2.11)], והן משום שכאמור לעיל, בקשות הרשות להתגונן שהגישו בני משפחת אזברגה נדחו, והתביעות שהוגשו נגדם התקבלו [ר' החלטה בבש"א (שלום ב"ש) 1615/04 חליל מוחמד אזברגה ואח' נ' מדינת ישראל (החלטה מיום 18.7.04) במסגרת ת.א (שלום ב"ש) 8092/02], והמשא ומתן שהתקיים עמם, ואשר כנלמד מדברי הנתבעים, אכן הוביל לפשרה, בינם ובין התובעת, לא גרע מתוקף ההחלטה, שדחתה את בקשת הרשות להתגונן שהגישו.

7.מכאן, שלא עומדת לנתבעים הגנה לכאורה מפני התביעה, וע"כ נדחית בקשתם למתן רשות להתגונן, והתביעה נגדם מתקבלת. הנתבעים מס' 4 ו – 10, ישלמו לנתבעת (יחד ולחוד) שכ"ט ב"כ בסך 6,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ב"כ התובעת רשאי להגיש פסיקתא לחתימה.

8. בשולי הדברים יאמר, כי הגם שנמצא, כי הדין עם התובעת, והגם שטענות הנתבעים אינן מבססות כאמור, הגנה מפני התביעה, נראה כי טוב תעשה התובעת, אם תקדים לנקיטה בהליכים לצורך אכיפת פסה"ד, נסיון נוסף לפתור את העניין בפשרה, תוך איתור פתרון מגורים סביר, לנתבעים ולבני משפחתם.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ד, 30 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ