אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל - ירושלים שערי העיר נ' מושב עובדים להתיישבות חקל ואח'

מנהל מקרקעי ישראל - ירושלים שערי העיר נ' מושב עובדים להתיישבות חקל ואח'

תאריך פרסום : 31/03/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום באר שבע
49331-03-10
27/03/2012
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:
1. יאיר שמקה
2. אסף שמקה

הנתבע:
מנהל מקרקעי ישראל

החלטה

בפני "בקשה חוזרת" של המבקשים לביטול פסק הדין שניתן כנגדם בתיק זה, בהעדר הגנה.

ההלכה בעניין בקשה מעין זו, סוכמה בהחלטתו של כב' הש' יואב פרידמן בער 10-02-14606 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' מוחמד שמסיה, פורסם בפדאו"ר-גוגל:

"ביהמ"ש רשאי לעיין מחדש בהחלטת ביניים שנתן. ואולם אפשרות זו הינה אפשרות מצומצמת מטעמים מובנים של סופיות הדיון. היא ניתנת במקרה של טעות טכנית (כגון: שגגה לה נתפס ביהמ"ש בענין מועד שחלף להגשת בקשה, שאז אין טעם להטריד ערכאת הערעור בהליך מסורבל ביחס, כאשר ניתן לתקן השגגה בפשטות עוד במקור) או במקרה של נסיבות חדשות. עיין: בר"ע 5758/08 ג'ט אייר נ' רומן וייג (פרסום נבו). אני נכון לקבל שניתן לעיתים להגיש בקשה לעיון מחדש מטעם של טעות משפטית מובהקת שנפלה בהחלטה.

הסמכות לעיון מחדש קבועה במפורש בתקנות סדר הדין האזרחי ביחס להחלטות בסעדים זמניים ואולם היא נכונה כאמור אף ביחס להחלטות ביניים ככלל. יחד עם זאת יש להקפיד שהאפשרות לפנות בבקשה לעיון חוזר, לא תנוצל לרעה על ידי בעל דין שאינו שבע רצון מן ההחלטה (שכן כמעט לגבי כל החלטה ניתן יהיה למצוא בעל דין שאינו שבע רצון ממנה). מובן איפוא הטעם שבגינו ניתנת אפשרות זו במשורה. ומשעה שמדובר בהחלטה שמשמעה הוא שפסק הדין עומד על כנו, הרי גם אם מסווגת ההחלטה (החלטה בבקשה לביטול פסק דין) כהחלטה אחרת, וגם אם הערעור עליה (משעה שמדובר בהחלטת רשם) הינו בזכות, הרי שהגיונם של דברים תומך בכך שכאן מצומצמת עוד יותר עד לא קיימת האפשרות להשיג על ההחלטה באמצעות בקשה לעיון מחדש, להבדיל מערעור. הרי במהות, משעה שנדחתה הבקשה לביטול פסק דין, מדובר בהחלטה שמשמעה שפסק הדין עומד על כנו ולא בהחלטת ביניים, עליה ניתן להשיג גם בבקשה לעיון מחדש.". (ההדגשה שלי – י.ב.).

ודוק, ככלל, אין בתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 הליך של "בקשה לעיון חוזר" וההלכה בעניין זה היא כי: "אכן, לעיתים רשאי בית המשפט לעיין מחדש בהחלטה שניתנה על ידו ולשנותה מחמת שנפלה בה טעות, אף בלא שחל שינוי בנסיבות, אלא שהשימוש בסמכות זו ייעשה אך במקרים נדירים (ראו, ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508; ע"א 3537/03 זאב בר בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף (טרם פורסם), פסקה 10)."

(מתוך רע"א 9728/04 מיכאל עצמון ואח' ואח' נ' חיפה כימיקלים בע"מ ואח', פ"ד נט(3), 760.).

המבקשים אינם מתמודדים כלל, בבקשתם, עם השאלה הבסיסית, קרי – מהן הנסיבות החריגות והמיוחדות שבשלן יש לעיין מחדש בהחלטת בית המשפט מיום 13/2/2011, שעליה היו רשאים, ממילא, לערער.

אם לא די בכך, הרי שהמבקשים אינם מתמודדים עם השאלה, מדוע רשאים הם לבקש "לעיין מחדש" בהחלטה, בבקשה אשר הם מגישים למעלה משנה לאחר ההחלטה האמורה.

טענתם של המבקשים כי "אמנם הגישו בקשה לביטול פסק הדין" (בחודש נובמבר 2010) אך "הפנימו" את פסק הדין רק בחודש פברואר 2012, כאשר נדרשו לפנות את הקרקע על ידי קבלן הוצאה לפועל, היא טענה המביעה זלזול מוחלט בהליכים בפני בית המשפט.

האם יעלה על הדעת שמגיש בקשה לביטולו של פסק דין ישב בחיבוק ידיים ולא יברר מה עלה בגורל בקשתו במשך כ-15 חודשים?

יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך ספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, בעמ' 355:

"כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי והיא מגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה)".

בקשתם של המבקשים אינה מגלה נסיבות חדשות כלשהן, שלא היו ידועות להן בעת הגשת הבקשה המקורית.

החלפת ייצוגם של המבקשים, כשלעצמה, אינה יכולה לשמש כעילה לעיון מחדש בהחלטה.

המבקשים אינם מצביעים על טעות משפטית מובהקת, שנפלה בהחלטה, וכל בקשתם היא התפלמסות עובדתית עם מסקנותיו של בית המשפט בהחלטתו מיום 13/2/2011.

יוצא מכל האמור שבקשתם של המבקשים היא ניסיון לעקוף את המועדים הקבועים בתקנות להגשת ערעור על החלטת כב' הרשם כפכפי מיום 13/2/2011, ואין המדובר במקרה נדיר או חריג שיש בגינו לעיין מחדש בהחלטה שניתנה לפני למעלה משנה.

עיון בטענות ההגנה של המבקשים, בתצהיריהם, מעלה כי המדובר בטענות חסרות בסיס, המכילות סתירה פנימית. למשל, המבקש מס' 1 טוען כי ניתנה לו הרשות, על ידי בעל הקרקע, לעשות שימוש "סמי-חקלאי" בקרקע, וזאת בדמות מתן שירותי תיקון פנצ'רים לכלים חקלאיים.

על פני הדברים המדובר בטענה חסרת הגיון, שהרי אין המדובר בשימוש חקלאי ואף לא "סמי"-חקלאי.

יש לציין כי המבקשים אף לא מתמודדים עם החלטת בית המשפט לגופה, קרי – עם הקביעה שהייתה בבקשתם הקודמת הודאת בעל דין בטענה בדבר שימוש חורג במקרקעין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ