אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' קרית ענבים ואח'

מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' קרית ענבים ואח'

תאריך פרסום : 18/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום בית שמש
47362-06-13
11/07/2013
בפני השופט:
דוד גדעוני

- נגד -
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל ירושלים
הנתבע:
1. קרית ענבים – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ
2. ד' אמות
3. שרותי קבורה בע"מ

החלטה

לפני בקשה למתן צו מניעה זמני.

מינהל מקרקעי ישראל ("המינהל") הגיש תביעה נגד קרית ענבים – קבוצת פועלים להתיישבות שיתופית בע"מ ("הקיבוץ") ונגד ד' אמות שירותי קבורה בע"מ ("ד' אמות") הפועלת, כך לפי הטענה, לשיווק ומכירת חלקות קבר בבית העלמין של הקיבוץ. בתביעה עתר המינהל למתן צו מניעה שיאסור על המשיבים למכור חלקות קבר ולקבור קבורה מסחרית בבית העלמין של הקיבוץ (בכפוף להחרגה מסוימת); להצהיר על בטלותם של כל ההסכמים שנעשו בין המשיבים לבין צדדים שלישיים לעניין קבורה מסחרית וזאת, בין היתר, על יסוד רשימה שצורפה לכתב התביעה; לצוות על סילוק ידה של ד' אמות מבית העלמין של הקיבוץ; וכן לצוות על מתן חשבונות ולהתיר למינהל פיצול סעדים.

בד בבד עם כתב התביעה הגיש המינהל בקשה דחופה למתן צו מניעה זמני, במסגרתה התבקש בית המשפט לצוות על המשיבים שלא להתקשר בהתקשרויות מסחריות למכירת חלקות קבר ושלא לקבור בבית העלמין של הקיבוץ קבורה מסחרית של מי שאינו חבר או תושב הקיבוץ מבלי לקבל את אישורו של בית המשפט.

נפנה לדון בשאלות העיקריות הטעונות הכרעה במסגרת הבקשה שלפני.

זכות לכאורה

המינהל השתית את כתב התביעה, בעיקרם של דברים, על הטענה כי השימוש שנעשה בבית העלמין לצורך מכירה מסחרית של חלקות קבר למי שאינם חברי הקיבוץ או תושביו מהווה הפרה של הסכם החכירה שנעשה בינו לבין הקיבוץ בשנת 1994 ("הסכם המשבצת"). בנוסף העלה המינהל, אף שבאורח כללי בלבד, טענות כי התנהלות המשיבים עומדת בניגוד לחוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א-1971, חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ו"חקיקה נוספת העוסקת בענייני קבורה", ומשכך מהווה עוולה של הפרת חובת חקוקה.

כאמור לעיל, מרכז הכובד של טענות המינהל נסב על הסכם המשבצת. בהסכם המשבצת נקבע כי המקרקעין הוחכרו לקיבוץ לשתי מטרות: האחת, פעילות חקלאית (הכוללת גם פעילות לצרכי הציבור של הקיבוץ). פעילות זו כונתה בהסכם המשבצת "משק חקלאי"; השניה, תעסוקה בלתי חקלאית. פעילות למטרה זו כונתה בהסכם המשבצת "מפעל". הקיבוץ התחייב להשתמש במקרקעין אך למטרות "משק חקלאי" או מפעל" (ס' 4 להסכם). וכך הוגדרו מונחים אלה בס' 1 להסכם:

ד. "משק חקלאי" – קרקע המשמשת או נועדה לשמש את הקיבוץ ואת חבריו לייצור תוצרת חקלאית ו/או לגידול בעלי חיים ודגים ולהחזקתם, או לגינון ולייעור ו/או לצרכי מבני מגורים ו/או לצרכי ציבור של הקיבוץ ו/או למבני משק חקלאי, שירות או מלאכה, לרבות מבנים לצרכי קבוצות נוער, אולפן לעברית וכדומה – הכל למעט "מפעל".

ה. "מפעל" –

(1) שימוש בשטח קרקע מתוך המוחכר המשמש או נועד לשמש לתעשיה, לבתי הבראה ונופש, לחניונים (קמפינג), לתחנות דלק ולבריכות שיחה מסחריות, או לכל מטרה עיסקית אחרת שאינה "משק חקלאי", והכל על פי ובכפוף להחלטות המועצה.

(2) מבנה או מתקן לשרות או למלאכה שנועד לצרכי הקיבוץ וחבריו בלבד ... המספק את השרות או המלאכה גם לאדם אחר, לא ייחשב כמפעל אלא אם התמורה המתקבלת מאותו אדם עולה על 200 (מאתיים) ש"ח לשנה. סכום זה יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן של חודש אוגוסט 1981 ויעודכן ליום אחד באוקטובר בכל שנה"

כפי שעולה מהוראות הסכם המשבצת, יעודו של שטח מסוים בקיבוץ כ"משק חקלאי" או כ"מפעל" נקבע לכתחילה בהסכם. כך נקבע מהם השטחים מתוך המקרקעין שהוחכרו לקיבוץ שיועדו לשמש כ"מפעלים" (ס' 8 להסכם) וממילא יתרת השטחים נועדו לשמש ל"משק חקלאי". יעוד כאמור משליך, בין היתר, על שיעור דמי החכירה המתחייבים (ס' 6 להסכם). כן נקבע בהסכם כי אין מניעה שהקיבוץ יעשה שימוש בשטח שיועד ל"מפעל" לצרכי "משק חקלאי" (ס' 5 (ד) להסכם) אך לא נקבעה הוראה הפוכה. מכל מקום נקבע כי הקיבוץ לא יהיה רשאי לעשות שימוש בשטח כלשהו שייעודו שוּנה למטרת "מפעל" אלא בכפוף להסדרת העניין מול המינהל ולתשלום מראש של מלוא המגיע ממנו בשל כך (ס' 9(ב) להסכם).

בענייננו, הונחה תשתית לכאורית לכך שמבין הייעודים האמורים יועד שטח בית העלמין לשמש "משק חקלאי". נציגת המינהל הצהירה בדיון כי בית העלמין לא נכלל ברשימת המפעלים שצורפה להסכם המשבצת (ש' 6-8, ע' 2 לפרוטוקול, שעל כך לא נחקרה). ממילא עולה מכך, לכאורה, כי שטח בית העלמין יועד לשמש "משק חקלאי". לכך יש להוסיף כי הקיבוץ לא טען כי לכתחילה יוּעד שטח בית העלמין לשמש כ"מפעל" (ש' 21-22, ע' 1 לפרוטוקול) או כי בשלב כלשהו נעשו על ידו הפעולות הדרושות על פי ההסכם לשם שינוי ייעוד שטחו של בית העלמין ל"מפעל" (כנדרש, למשל, בס' 9(ב) להסכם).

משכך, ובהתאם להגדרת "משק חקלאי" הקבועה בהסכם, עולה כי שטח קרקע זה צריך שישמש "את הקיבוץ ואת חבריו" "לצרכי ציבור של הקיבוץ" (ראו ההגדרה בס' 1 להסכם שהובאה לעיל. הקיבוץ לא טען לתחולה אפשרית של איזו מהחלופות האחרות בהגדרת "משק חקלאי").

אשר לשימוש שנעשה בפועל בבית העלמין העיד נציג הקיבוץ כי הקיבוץ – באמצעות ד' אמות – מכר חלקות קבר למי שאינם חברי הקיבוץ ופעל לקבורתם בקיבוץ של אנשים כאמור (למשל, ש' 21-22, ע' 3 לפרוטוקול, וכן ס' 28 סיפא לתצהירו). ממסמך שצורף לכתב התביעה נראה, לכאורה, כי בתמורה להכשרת חלקת קבר גבתה ד' אמות באחד המקרים סך של 32,000 ₪ (נספח 7 לכתב התביעה). נציג הקיבוץ העיד כי בהתאם להתקשרות בין הקיבוץ לבין ד' אמות – שהמשיבים בחרו שלא לצרף העתק הימנה לתגובותיהם – מקבל הקיבוץ כספים מאת ד' אמות בקשר עם פעילות הקבורה בבית העלמין (ש' 13-14, ע' 4 לפרוטוקול). המשיבים לא ציינו פרטים בדבר הסכומים הנגבים על ידם מרוכשי חלקות הקבר, זולת הטענה כי הסכום אינו עולה על 100,000 ₪ ואף לא קרוב לכך (ס' 20 לתצהיר נציג הקיבוץ). אשר להיקפי הפעילות, נציג הקיבוץ העיד כי בקיבוץ יש כ-180 חברים. כן העריך כי בבית העלמין נקברו עד היום כ- 100 חברי קיבוץ (ש' 5-6, ע' 5 לפרוטוקול) בעוד שעד כה נעשה בכ-450 חלקות קבר שימוש לצרכי קבורה של נפטרים שאינם חברי קיבוץ (ס' 9 לתצהירו).

התמונה העולה, לכאורה, היא כי נכון להיום, עושה הקיבוץ שימוש עיקרי ומשמעותי בבית העלמין לצורך מכירת חלקות קבר בתמורה לסכומים בלתי מבוטלים למי שאינם חברי קיבוץ ולצורך קבורתם של האחרונים בבית העלמין. השימוש בבית העלמין לצרכי הציבור של הקיבוץ – היינו לצרכי חבריו – הוא משני בהיקפו. בשים לב למספר החברים בקיבוץ, נראה כי גם לעתיד לבוא השימוש בבית העלמין לצרכי הקיבוץ צפוי להיות משני בהיקפו.

במצב דברים זה, המינהל עמד בנטל להראות כי עומדת לו עילת תביעה לכאורה בשל כך שהשימוש שנעשה בפועל בבית העלמין אינו עולה, לכאורה, בקנה אחד עם ייעודו של שטח בית העלמין כ"משק חקלאי". לכל הפחות קיימת טענה רצינית, הראויה לבירור, כי השימוש בבית העלמין מהווה הפרה של הוראות הסכם המשבצת.

בתשובתו לבקשה, כמו גם בדיון לפני, ניסה הקיבוץ להיבנות מהחריג הקבוע להגדרת "מפעל" בהוראת ס' 1(ה)(2) להסכם המשבצת (שהובאה לעיל). לשיטת הקיבוץ, בנסיבות העניין יש לראות בפעילות בבית העלמין ככזו אשר אף שהיא ניתנת לאחרים, שאינם חברי קיבוץ, הרי שהיות שהתמורה הנגבית מאותם אחרים נופלת מסך של 100,000 ₪ (הוא, לפי הטענה, הסכום הנקוב בהסכם בערכים של היום), אין לסווגה כפעילות "מפעל" הטעונה היתר של המינהל. טענה זו אינה נקייה מקשיים. מהוראת ס' 1(ה)(2) להסכם המשבצת נראה, לכאורה, כי קיים קושי להחילה על פעילות שעיקרה מכוון כלפי מי שאינם חברי קיבוץ. זאת הן נוכח הקשרה הכללי של ההוראה והן לאור האמור ברישא לה, לפיו היא נסבה לכתחילה על שימוש "שנועד לצרכי הקיבוץ וחבריו בלבד" אף אם בפועל הוא ניתן גם לאחרים. מכל מקום, אין בטענה האמורה כדי לשנות את המסקנה כי המינהל עמד בנטל המוטל עליו בשלב זה להראות כי עומדת לו עילת תביעה לכאורה.

בהקשר זה יצוין עוד, כי בדיון שנערך העיד נציג הקיבוץ, מספר פעמים, כי בכוונת הקיבוץ להסדיר את הפעילות שנעשית בפועל בבית העלמין וזאת על דרך של עשיית עסקה עם המינהל (ש' 2-3, 7, 14-15, 20, ע' 3 לפרוטוקול). זאת – כך לדבריו – "כדי שלא יהיו שימושים שלא חוקיים" (ש' 9-14, ע' 5 לפרוטוקול). גם בדברים אלה, יש כדי לתמוך במסקנה הלכאורית לפיה גם בראיית הקיבוץ הפעילות הקיימת אינה תואמת את הסכם המשבצת והיא טעונה הסדרה מול המינהל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ