אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' חזן

מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' חזן

תאריך פרסום : 12/02/2014 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום ירושלים
36000-09-13
10/02/2014
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל ירושלים
הנתבע:
עזבון צילה חזן

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצאה לפועל הרשם דמביץ דניאל מרדכי אשר הורה לסגור את תיק ההוצל"פ.

המבקשת פתחה תיק הוצל"פ זה ביום 9.6.13 על מנת לגבות סכומי כסף שנובעים מפסק דין שניתן בבית המשפט העליון, ביום 6.1.06, בע"א 11583/04. פסק דין זה עניינו ערעור שהוגש על פס"ד של ביהמ"ש המחוזי בירושלים שעניינו היה סכום הפיצוי שישולם למשיבה, ולעוד כ- 100 איש, בהתאם לחוק לתיקון דיני הרכישה לצרכי ציבור התשכ"ד – 1964. המשיבה והאחרים היו בעלים – מחזיקים- של קרקע שהופקעה לצורך בניית שכונה. פסקי הדין של בית המשפט המחוזי והעליון דנו בשאלת הפיצו שיינתן למשיבה ולאחרים.

בית המשפט המחוזי קבע את הסכום שאינו שנוי במחלוקת לצורך מתן פיצוי על סך של 33.5 $ למ"ר לפי שער יציג במועד הקובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית לפי החוק לתיקון דיני הרכישה עד למועד שבו ניתן פס"ד חלקי ביחס לכל תובע ומאותו מועד ואילך יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

בערעור קבע בית המשפט העליון את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ל- 27.5 $ למ"ר.

תיק ההוצל"פ נפתח כדי לגבות את ההפרש בין הסכום שנקבע בבית המשפט המחוזי לסכום שנקבע בבית משפט העליון, היינו 6 $ למ"ר.

טענת המבקשת היא כי היא שילמה את הפיצוי לפי סכום שאינו שנוי במחלוקת בסך 33.5 $ למ"ר ומשהופחת סכום זה ל- 27.5 $ למ"ר על המשיבה להחזיר לה את הסכום הנובע מההפרש ולצורך כך נפתח תיק ההוצל"פ.

כב' רשם ההוצל"פ נתן החלטה, עוד ביום פתיחת התיק, בה ביקש הבהרה מדוע לא ייסגר תיק ההוצל"פ וזאת בשל כך שאין די ב- 2 פסקי הדין (של בתי המשפט המחוזי והעליון) כדי להבין מהו סכום ההחזר. פסקי הדין אינם די קונקרטיים כדי להניח תשתית מלאה לחישוב החוב. כב' הרשם הורה למבקשת לנמק תוך 14 יום מדוע לא ייסגר תיק ההוצל"פ בשל כך, ועיכב הליכים.

המבקשת הגישה את נימוקיה בהם טענה כי מדובר בפסק דין שניתן לטובת המדינה לאחר שבפסק דין קודם חויבה המדינה בסכום גבוה יותר. דינו של פסק דין שניתן לטובת המדינה לענין ההוצל"פ כדין כל פסק דין. מדובר בהפרש שניתן לחישוב ללא קושי 6$ כפול השטח שלגביו שולם סכום זה, שעומד ה- 1,444 מ"ר לפי הסכם שנחתם בין הצדדים. לפיכך, אין מקום שלא לאפשר פתיחת התיק וגביית החוב.

למרות הנימוקים שניתנו, החליט כב' הרשם, ביום 28.8.13 , לסגור את תיק ההוצל"פ וזאת בשל כך שלא די בפסק הדין של בית המשפט העליון בכדי לחשב את חובה של המשיבה. שטח הקרקע שבגינו יש להחזיר 6$ למ"ר אינו ידוע ובוודאי אינו פסוק. כן קבע כב' הרשם כי עצם העובדה שהמבקשת נזקקה לצרף מסמכים כה רבים כדי להבהיר את הסכום שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ, מוכיח שנחוצות ראיות כדי לבסס את זכות ההחזר ואת סכום ההחזר. כב' הרשם קבע עוד כי המבקשת בעצמה, לפני פתיחת התיק, שלחה למשיבה מכתב התראה שצויין בו במפורש שהוא מהווה ”התראה לפני הגשת תביעה לביצוע תובענה בהוצל"פ ללא הליך מוקדם בבית המשפט", היינו, המבקשת עצמה הבינה שהדרך הנכונה לזכות בקבלת כספים מהמשיבה היא הגשת תביעה ולא פתיחת תיק ההוצל"פ.

על החלטה זו הוגשה הבר"ע.

המבקשת טוענת שכב' הרשם טעה בהחלטתו. בהליך בבית המשפט היה ברור מהו שטח הקרקע שבו מחזיק כל אחד מהתובעים שם. צוין במפורש שהתביעה אוחדה לצורך קביעת הפיצויים בלבד. המבקשת צירפה חוזה ממנו עולה מה שטח הקרקע של המשיבה, שבגינו קיבלה את הפיצוי בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי, לכן די במסמכים שהומצאו כדי להגיע לחשבון אריתמטי פשוט של סכום ההחזר, וכב' הרשם היה צריך לאפשר את פתיחת התיק וגביית סכום ההחזר. המבקשת טוענת כי כב' הרשם טעה בכך ששלח אותה להגיש תביעה נפרדת כאשר למעשה אין מחלוקת בין הצדדים על הסכומים ששולמו ועל הסכום שיש להחזיר לכל מ"ר. על פי תורת ההשתק הדיוני לא תוכל המשיבה לטעון לשטח אחר מזה שעבורו שולם לה. המבקשת טוענת כי כיוון שניתן לגבות את החוב בהוצל"פ, זו הדרך הנכונה ולא הגשת תביעה חדשה לבית משפט. עוד טוענת המבקשת כיאין במסמכים שצורפו לבקשתה לפתיחת תיק ההוצל"פ, כדי לקבוע שיש צורך בבירור עובדתי, די בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון כדי להגיע לסכום ההחזר. המסמכים צורפו רק לצורך הבהרת סכום החוב המבוקש.

המשיבה טוענת בתגובתה לבר"ע כדלקמן:

מפסקי הדין לכשעצמם לא ניתן ללמוד מהי השטח שבגינו שולם הפיצוי. יש צורך במסמכים חיצוניים נוספים, לפיכך, לא מדובר בפסק דין שניתן לביצוע.

המשיבה טוענת עוד כי פסק הדן של בית המשפט המחוזי הוא פס"ד נגד המדינה שלא ניתן לביצוע בהוצאה לפועל לפי חוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) התשי"ח – 1958. פסק הדין לא יכול היה להיות מבוצע בהוצל"פ ולא בוצע בהוצל"פ. גם בפסק הדין של בית המשפט העליון הוא פס"ד נגד המדינה כאשר הוא חייב את המדינה לשלם פיצוי בגין הקרקע המופקעת לפי שער 38 $ למ"ר אמנם הסכום שאינו שנוי במחלוקת הופחת אך עדיין חובת הפיצוי על המדינה לכן גם פס"ד זה הוא פס"ד נגד המדינה ולא ניתן לביצוע בהוצל"פ.

המשיבה טוענת עוד כי רשם ההוצל"פ מוסמך להורות על החזר כספים שנובע מפס"ד בערעור רק כאשר הסכום של בית משפט קמא נגבה באמצעות ההוצאה לפועל. כאשר הסכום שנקבע בפסק דין של בית משפט קמא שולם שלא באמצעות ההוצל"פ, אין לרשם ההוצל"פ סמכות להורות על החזר בהתאם להוראות סעיפים 18 ו- 20 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ה – 1965. הדרך להשבת סכום ששולם שלא דרך ההוצל"פ היא הגשת תביעה להשבת סכום זה.

המשיבה טוענת עוד כי פסקי הדין חייבו את המדינה לשלם לא רק את הסכום שאינו שנוי במחלוקת, בסך 33.5 $ למ"ר שהופחת בבית המשפט העליון ל- 27.5 $ למ"ר, אלא גם פיצוי נוסף של 38 $ למ"ר, לכן חשבון פשוט של הפחתת הסכום השנוי במחלוקת לא מתאים לפסקי הדין.

המשיבה טענה עוד כי מדובר בחובת השבה לפי דיני עשיית עושר ולא במשפט. חוק עשיית עושר ולא במשפט מאפשר לבית משפט לפתור מחובת ההשבה, כולה או חלקה, אם מצא שבנסיבות הענין ההשבה בלתי צודקת. זכות זו תישלל מהמשיבה אם יבוצע הליך ישיר בהוצאה לפועל, שכן, רשם ההוצל"פ אינו מוסמך לקבוע שההשבה לא מוצדקת.

המשיבה טוענת עוד כי נשללת ממנה גם הזכות לטענת התיישנות שכן פסה"ד של ביהמ"ש העליון ניתן ביום 6.1.06 וכבר חלפו 7 שנים מיום נתינתו עד פתיחת תיק ההוצל"פ. (אמנם לטענת המשיבה גם בדרך בה בחרה המבקשת עומדת לה טענת ההתיישנות. שכן, כל עוד לא ניתן צו של רשם ההוצל"פ להחזיר את תשלום היתר, ההתיישנות היא בת 7 שנים, רק לאחר שניתן צו כזה הופך פסה"ד המפחית את סכום החוב לפס"ד שמתיישן בחלוף 25 שנה).

המשיבה טענה עוד כי השיהוי בפתיחת תיק ההוצל"פ גרם לה נזקים הן בהגדלת סכום החוב בפי 2.5 והן בהסתמכותה על הסכומים שקיבלה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ