אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' דעבוס ואח'

מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' דעבוס ואח'

תאריך פרסום : 09/08/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
4655-08-09
05/08/2012
בפני השופט:
עינב גולומב

- נגד -
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל
הנתבע:
1. מהדי סעיד דעבוס
2. סעיד אסעד דעבוס

פסק-דין

פסק דין

לפניי תביעת פינוי וסילוק יד, אשר הוגשה על ידי המדינה באמצעות מינהל מקרקעי ישראל (להלן- המינהל) כנגד הנתבעים, אב ובנו, אשר, לפי הטענה, פלשו למקרקעין בבעלות המדינה בחלקה 18 בגוש 202005 בתחום מועצה אזורית גולן (להלן – המקרקעין).

תמצית הרקע וטענות הצדדים:

1.אין חולק כי הבעלים הרשומים של המקרקעין הנדונים הינם מדינת ישראל וזאת החל מיום 2.6.1992, לאחר הליך הסדר שבוצע במקרקעין, כאמור בנסח רישום אשר צורף לכתב התביעה.

לטענת המינהל בכתב התביעה, במועד לא ידוע פלשו הנתבעים למקרקעין ותפסו חזקה בשטח של 12,720 מ"ר. הנתבעים ביצעו במקרקעין פעולות של נטיעת עצים וגידור כל זאת ללא היתר ו/או הסכמת המדינה. לטענת המינהל, מעשיהם של הנתבעים עולים כדי עשיית עושר ולא במשפט וכי עליהם להשיב לידי המדינה את החזקה במקרקעין. לפיכך, מבקש המינהל לחייב את הנתבעים להשיב את החזקה במקרקעין כשהם פנויים מכל אדם ו/או נכס ו/או נטיעה ו/או בניה.

הנתבעים טוענים בכתב הגנתם, כי המקרקעין מוחזקים על ידם, תחילה על ידי הנתבע 2 ולאחר מכן על ידי הנתבע 1, שניהם יחד מעל ל- 50 שנים ואף יותר, בהתאם לחוזה מכר משנת 1929. במהלך השנים הם שתלו חיטה, עדשים ולאחר מכן נטעו עצים וגידרו את החלקה. לטענתם, החזקה בת יותר מ- 50 שנה במקרקעין, מקימה מחסום דיוני מפני סילוק מחמת התיישנות ושיהוי. עוד לטענת הנתבעים בכתב ההגנה, פרט לטענת השיהוי וההתיישנות, כי דין התביעה להידחות גם מפאת היותם בעלי רשות בלתי הדירה במקרקעין.

דיון והכרעה:

4.כאמור לעיל, אין חולק כי המדינה היא הבעלים הרשומים של המקרקעין. כמו-כן, אין מחלוקת כי הנתבעים עושים שימוש במקרקעין הנ"ל, ובכלל זה הקימו במקרקעין גדר ונטעו עצים, כעולה בבירור מכתבי הטענות ומחקירתו של הנתבע 1. בנסיבות אלה, השאלה המתעוררת הינה, האם לנתבעים טענות הגנה כלשהן נגד התביעה לסילוק ידם מהמקרקעין, כאשר הנטל לביסוס טענות אלה מוטל עליהם (ע"א 16482/90 עיריית תל אביב יפו נ' גרינשטיין, פ"ד נ"ג 4353,354).

5.בסיכומי הנתבעים נטענו שתי טענות עיקריות כטענות הגנה מפני התביעה; האחת – טענת הנתבעים כי הם הבעלים של המקרקעין, והשניה - טענה כי התביעה התיישנה. נדון להלן בשתי הטענות האמורות.

הטענה לבעלות:

6.בסיכומיהם של הנתבעים נטען, כי הם הבעלים של המקרקעין. לעניין זה מבקשים הנתבעים להתבסס על מה שלטענתם מהווה הסכם למכירת המקרקעין, שנערך, לפי הנטען בכתב ההגנה, בשנת 1929, בינם לבין אדם בשם טאהר עלי בדר, ואשר צילום שלו צורף לתצהיר העדות הראשית של הנתבע 1 (להלן – הנתבע).

אין לקבל טענה זו. ראשית יצויין, מהבחינה הדיונית, כי טענת הבעלות הועלתה, לראשונה, בסיכומי הנתבעים, בעוד שבכתב ההגנה הוצאה סוגיית הבעלות מגדר המחלוקת בתיק, וטענות ההגנה נסבו על התיישנות וחזקה. הדבר עולה במפורש מסעיף 12 לכתב ההגנה, בו נאמר כי: "תביעה זו דינה להידחות, ולכל הפחות בהקשר לסעד המבוקש בתביעה מבלי להיכנס לזכויות הבעלויות שאינו בסמכותו של בימ"ש נכבד זה..." (כך במקור). גדר המחלוקת שבה והתחדדה בהודעתם של הנתבעים מיום 12.7.2010, שניתנה בעקבות החלטת בית המשפט (כב' השופט בולוס) מיום 20.6.12, אשר הורתה לנתבעים להגיש את עמדתם באשר לאפשרות, שעלתה בישיבת קדם המשפט מאותו יום, כי תוגש מטעמם תובענה בעניין הבעלות לבית המשפט המחוזי וההליך דנן יעוכב. בהודעתם האמורה ציינו הנתבעים, כי הם "מבקשים לנהל את התיק בעניין החזקה" (סעיף 1 להודעה) וכי "לנתבעים טענות הגנה וטענות רבות, כדי למנוע את סילוקם וזאת מבלי להכריע בבעלות" (סעיף 2 להודעה). משנתחמה יריעת המחלוקת באופן זה, ברי כי לא ניתן להעלות טענה לבעלות במסגרת הסיכומים.

שנית, ולגופם של דברים, לא ניתן לקבל את הטענה. ענייננו במקרקעין מוסדרים הרשומים במרשם המקרקעין בבעלות המדינה. בהתאם לסעיף 125(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן – חוק המקרקעין), רישום כאמור מהווה ראיה חותכת לתוכנו. הסעיף האמור מבטא את התפיסה היסודית בדבר סופיות המרשם ביחס למקרקעין מוסדרים, בשל הצורך בוודאות וביציבות. טענות הנתבעים לבעלות במקרקעין, מקומן היה, בראש ובראשונה, בהליך ההסדר עצמו, אשר הושלם בשנת 1992. מעדותו של הנתבע עולה, כי הוא והוריו אכן הגישו תביעה לפקיד ההסדר, וטענותיהם נשמעו, אך בסופו של יום, כפי שמסתבר, לא התקבלו הטענות והם לא נרשמו כבעלים. ככל שלנתבעים טענות בעניין זה, היה בידיהם לנסות ולשנות את הרישום מכוח העילות הקבועות בסעיפים 93-97 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין [נוסח חדש], תשכ"ט – 1969 (להלן – פקודת ההסדר), בפני בית המשפט המוסמך, אולם זאת לא עשו, מסיבות השמורות איתם. במסגרת ההליך שבפני, ברי כי לא ניתן לתקוף את הרישום הקיים במרשם, ולעקוף את המתווה הסטטוטורי המחייב, על עילותיו וההליך המתאים לקיומו.

לכל האמור יש להוסיף, מחמת למעלה מהנדרש, כי עיון בטענות לגופן איננו מגלה בסיס ראייתי מספק לנטען. כאמור לעיל, טענתם של הנתבעים לעניין זה מתבססת על צילום של מה שמהווה, לטענתם, הסכם לרכישת המקרקעין על-ידי סב המשפחה (אביו של נתבע 2). מעיון במסמך עצמו (אשר רק צילומו, המטושטש למדי, הוגש), לא עולה המסקנה בדבר רכישת המקרקעין נשוא התביעה. המקרקעין אליהם מתייחס המסמך האמור, אינם מזוהים אלא על דרך של תיאור מיקומם הגיאוגרפי. לא הוצגו ראיות כלשהן בעניין זה, לפיהן ניתן לקבוע כי מדובר באותם מקרקעין נשוא התביעה דנן. יצויין עוד, כי עולה מעדותו של התובע, כי בבעלות המשפחה מקרקעין אחרים באותו אזור עצמו (עמ' 9, ש' 20-30), והדבר נתמך לכאורה אף מהעובדה כי מטעם המשפחה הוגשו תזכירי תביעה למספר חלקות שונות בגוש 202005 (שהעתקם צורף לתצהיר הנתבע). זאת ועוד, קיימת אף אי-בהירות לגבי תאריך הרכישה הנטענת, כאשר בכתב ההגנה נטען כי בידי הנתבעים חוזה רכישה משנת 1929 (תחת "פתח דבר"), בתצהיר הנתבע נאמר כי רכישת הקרקע נעשתה בשנת 1939 (סעיף 14 ו- 26), ואילו במסמך עצמו, לפי התרגום לעברית שהוגש על-ידי ב"כ הנתבעים, מצוינת השנה 1935.

10.נסכם, איפוא, ונאמר, כי אין לקבל את טענת הבעלות שהעלו הנתבעים בסיכומיהם, כטענת הגנה בהליך זה. נפנה לפיכך לבחינת טענת ההתיישנות שהעלו הנתבעים בהגנתם.

התיישנות:

11.לטענת הנתבעים, משפחתם מחזיקה במקרקעין ומעבדת אותם ללא הפרעה מזה שנים רבות ומעל ל- 25 שנים (לפי האמור בכתב ההגנה, החל משנת 1929; לפי האמור בתצהיר העדות הראשית של הנתבע, החל משנת 1939). בנסיבות אלו, כך נטען, הרי שהתביעה נגדם התיישנה עובר לכניסת חוק המקרקעין לתוקפו, ולפיכך, ובהתאם לסעיף 159(ב) סיפא לחוק המקרקעין, עומדת להם טענת התיישנות נגד תביעה זו.

מעיון בסיכומי הנתבעים עולה, כי הם מבססים ככל הנראה את טענת ההתיישנות על סעיף 78 לחוק הקרקעות העותומני, וזאת כטענת הגנה דיונית בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 520/89 מדינת ישראל נ' אסעד שיבלי, פ"ד מו(2) 81. לעניין זה יש לציין, כי סוג המקרקעין לא הוכח בפני, כך שאין זה ברור כי יש תחולה בענייננו לסעיף האמור, אך עם זאת משצוינה התיישנות בחלוף השנים, אתייחס לטענות הנתבעים לגופן. מסקנתי היא כי אין מקום לקבלת טענת ההתיישנות, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

ראשית, מהפן העובדתי, לא הוכחו היסודות של טענת ההתיישנות. בראש ובראשונה, לא הוכחה הטענה לחזקה נמשכת ורצופה במקרקעין משך התקופה הנטענת ועובר לחקיקת חוק המקרקעין. התשתית הראייתית שהציגו הנתבעים בתיק זה, הינה דלה עד מאוד. לא הוצגו כל ראיות ממשיות לטענה בדבר חזקה ושימוש במקרקעין משך אותן שנים, לא בדרך של השמעת עדויות רלוונטיות, ולא בדרך אחרת.

אשר לעדויות; מטעם הנתבעים העיד הנתבע בלבד. עדותו של הנתבע איננה יכולה ללמד על חזקה ושימוש במקרקעין במשך התקופה הנטענת, שכן הנתבע הוא יליד 1962. עדותו לשימוש שנעשה במקרקעין בשנים קודמות, איננה עדות ישירה שניתן לייחס לה משקל. עדותו מצביעה על כך שהשימוש במקרקעין על-ידו הינו משנת 1988 ואילך (סעיף 19 לתצהירו; עמ' 9 לפרוטוקול, ש' 8-11). לא הובאו כל עדויות נוספות, לא עדות של אבי הנתבע (הנתבע 2), ולא עדויות של אנשים אחרים לגבי השימוש במקרקעין. יצויין כי בתצהיר העדות הראשית של הנתבע נאמר, כי אנשים בכפרו יודעים כי המקרקעין בבעלות המשפחה, וכן צייין שם של עובד המינהל שלטענתו היה מודע לכך, ברם איש לא זומן מטעמו למתן עדות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ