אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' אילוז ואח'

מנהל מקרקעי ישראל ירושלים נ' אילוז ואח'

תאריך פרסום : 12/05/2013 | גרסת הדפסה
ע"ר
בית משפט השלום ירושלים
43969-05-12
02/05/2013
בפני השופט:
יעל ייטב

- נגד -
התובע:
מנהל מקרקעי ישראל ירושלים
הנתבע:
1. נתן אילוז
2. אופיר כהן

החלטה

מבוא

לפני ערעור על שתי החלטות של כב' הרשמת סיגל אלבו, מיום 3.5.12 ומיום 8.5.12, שניתנו בתיק 5107-04-12 (להלן- "התביעה העיקרית"). בהחלטות נושא הערעור הותירה כב' הרשמת בעינה החלטה קודמת שניתנה לבקשת עו"ד עירוני, אשר שחררה אותו מייצוג המשיבים והורתה למערערת לבצע להם המצאה של כתב התביעה במישרין.

בערעור התבקש בית המשפט לבטל את החלטות כב' הרשמת, לקבוע שהמצאת כתב התביעה לידי עו"ד עירוני, בא כחם של המשיבים, הייתה המצאה כדין, וליתן פסק דין בהעדר הגנה. לחילופין התבקש בית המשפט להורות לעו"ד עירוני לבצע המצאה של כתב התביעה לנתבעים, ולקצוב מועד להגשת כתב ההגנה.

תמצית טענת המערערת

על פי המפורט בערעור, בכתב התביעה שהוגש בתביעה העיקרית תבעה המערערת את פינוים של המשיבים ממקרקעין הידועים כגוש 30287 חלקות 76 ו- 77, המצויות בגבעת המטוס בירושלים. פורט שעובר להגשת התביעה שלחה המבקשת למשיבים דרישות פינוי, וכתגובה פנו המשיבים אל המנהל במכתב מיום 14.2.12, באמצעות בא כוחם עו"ד עירוני, שבו הכחישו את אחיזתו של נתבע 1 במקרקעין, וביקשו בשם נתבע 2 שהות בת 30 ימים לפינוי המקרקעין. למכתב צירפו המשיבים ייפוי כוח שניתן לעו"ד עירוני. על בסיס ייפוי כוח זה בוצעה המצאה של כתב התביעה לעו"ד עירוני.

לטענת המערערת, ביקש עו"ד עירוני להתנער מייצוג והגיש לכב' הרשמת בקשה לתיקון כותר שמשמעותה מחיקת רישומו כמיצגם של הנתבעים. המבקשת הוסיפה וטענה כי כל עוד לא הגיש עו"ד עירוני בקשה לשחרור מייצוג ולא קיבל היתר לכך, הרי שאין באפשרותו להתנער מלייצג את הנתבעים. נטען שבהתאם לתקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן- "תקנות סדר הדין האזרחי"), ניתן לבצע המצאה של כתב התביעה לעורך הדין המייצג את הנתבע, ולפיכך יש לקבוע שהמצאת כתב התביעה לנתבעים הייתה כדין, וכי כל עוד לא הגיש עורך הדין הודעה על הפסקת הייצוג או על שחרור מייצוג ההמצאה הינה המצאה כדין. התובעת הוסיפה וטענה שלא נעשה כל ניסיון מצד עו"ד עירוני לביצוע המצאה כדין של כתב התביעה לנתבעים, כאמור בתקנות 483 (ב) ו- 489 לתקנות סדר הדין האזרחי.

תמצית טענתו של עו"ד עירוני

תמצית טענתו של עו"ד עירוני הייתה כי ייפוי הכוח שניתן לו הינו ייפוי כוח סטנדרטי, אשר נחתם עוד לפני הגשת התביעה ולפני שהיה ידוע על כך שהיא תוגש. פורט שמיד לאחר שהוצא המכתב חדלו הנתבעים מלשתף פעולה עם עו"ד עירוני, "במספר מובנים" באופן שאינו מאפשר לו להמשיך לייצגם. נטען שקבלת הערעור משמעה שעו"ד יאלץ לייצג נתבעים בהתנדבות, במסגרת הליכים ממושכים, ושעו"ד שכתב מכתב אחד בשם לקוח עשוי להיכבל בייצוגו ככל שתוגש תביעה נגדו בעניין הכרוך במכתב, חרף העדר שיתוף פעולה, ומבלי שקיבל מנדט מאת הלקוח לייצגו בהליכים בערכאה כלשהי. במהלך הדיון שהתקיים בפני בואר שהנתבעים לא שילמו לעו"ד עירוני שכר טרחה, גם לא עבור המכתב ששלח למערערת לפני הגשת התביעה. עוד הובהר שניסיונות שניסה עו"ד עירוני ליצור עמם קשר במספר טלפון שמסרו לו העלה חרס.

לתגובתו צירף עו"ד עירוני מכתב ששלח לבא כוחה של המערערת המפרט שאין לו ייפוי כוח לייצג את הנתבעים בתביעה שבפני.

בעקבות דיון שהתקיים בפני לשמיעת הערעור הודיע עו"ד עירוני שהוא ניסה לבצע המצאה לנתבעים בכתובות שנמסרו לו, על מנת לבצע המצאה של כתב התביעה ועל מנת להסדיר את הפסקת הייצוג, ואולם הוא מצא שהנתבעים כלל אינם מצויים בכתובות שצוינו בכתב התביעה.

דיון והכרעה

עיון בטענות הצדדים מגלה שהמחלוקת המרכזית הינה בשאלה האם המצאת כתב התביעה למשרדו של עו"ד עירוני הינה המצאה כדין של כתב התביעה לנתבעים, בהיותה המצאה שנעשתה לעורך דינם.

תקנה 477 לתקנות סדר הדין האזרחי, אשר כתורת השוליים שלה היא: "ההמצאה היא לנמען גופו או למורשהו", קובעת:

"ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו, אולם אם יש לו מורשה לקבלת כתבי בי-דין לשם המצאה לפי תקנות אלה - דיה ההמצאה למורשה, ואם יש לו עורך דין, דיה ההמצאה לעורך הדין או למתמחה שלו, או בהנחה במשרדו, והכל אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת."

אף שדרך המלך הינה המצאה לנמען גופו, אין מניעה על פי לשון התקנה מביצוע המצאה לעורך דינו של הנמען.

כפי שנקבע בפסק הדין בע"א 23/83 יוחימק נ' קדם, פ"ד לח(4) 309, "לגבי עורך-דין, אין התקנה דורשת, שלקוחו יסמיך אותו לקבל כתבי-בי-דין. די שהוא פועל אותה עת כעורך-דין של הנמען, כדי שייראה ככתובת מספקת לקבלת כתבי-בי-דין בשמו...העובדה, שלא הוגש לבית המשפט ייפוי-כוח מאת המערערת וככל הנראה לא היה אז בידי עורכי הדין הנ"ל, אינה גורעת מסמכותם. סמכות, הניתנת לעורך-דין, יוצרת שליחות, שחוק השליחות, תשכ"ה-1965, חל עליה... כפי שכבר צוין, די לצורך תקנה 439, שמקבל ההמצאה יהיה עורך הדין של הנמען, ואין התקנה דורשת, שיהא מוסמך לייצג את מרשו בבית המשפט דווקא. אין כל טענה, ובוודאי לא ראיה, שהמרשה, המערערת, שללה מעורכי הדין ... את הסמכות, שחזקה עליהם שקיימת להם כעורכי-דינה, לקבל בשמה כתבי-בי-דין... "

ברבות הימים צומצמה במקצת הלכה זו, וכפי שציינה כב' השופטת ה' גרסטל (כתוארה אז) בפסק דינה בע"א 2747/01 WOODWEST ENTERPRISES INC. נ' סטיבן מייקל ואח' (מיום 16.1.02) "בהמשך לכך נקבע, שיש להיזהר בהרחבה יתרה של התקנה (וראה למשל רע"א 1947/91 סיריל שטיין ואח' נ' מרקוס דוד כץ, פד"י מה (4) 705). יפים לעניין זה דבריה של כבוד השופטת פרוקצ'יה, שהובאו בהחלטתה של הרשמת הנכבדה נשוא הערעור, לפיהם, משטוען עורך הדין שאין הוא מורשה לייצג נתבע, "חזקה עליו כי הדברים המצויים בידיעתו המיוחדת הינם מהימנים" (רע"א 842/00 "רסקו" חברה להתישבות חקלאית ועירונית בע"מ נ' מאיר צויקל ואח' (טרם פורסם)".

בענייננו הפנתה התובעת לכך שלמכתב שנשלח אליה צורף ייפוי כוח שעליו חתמו הנתבעים, המסמיך את עו"ד עירוני הסמכה רחבה, לא רק לעניין כתיבת המכתב, אלא גם לעניין ניהול הליכים בפני בית המשפט. לא מדובר אפוא במתן ייצוג אך ורק לצורך משלוח מכתב מזדמן, כי אם בייפוי כוח כללי, ולפיכך לטענתה של התובעת, יש לראות את ההמצאה לעו"ד עירוני כהמצאה כדין לנתבעים.

עוד ראוי לציין בהקשר זה כי בהתאם להלכה הפסוקה, לא ניתן לבצע המצאה לעו"ד שחדל לייצג את הנתבעים. עמדה על כך כב' השופטת ה' שטיין בת"א (ת"א) 150/92 מחסני ערובה ישראלים בע"מ נ' מיראקור, פ"מ, כרך תשנ"ג, חלק שני, תשנ"ג- 1993-

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ