אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנדלסון נ' בדלר

מנדלסון נ' בדלר

תאריך פרסום : 27/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"ט
בית משפט השלום תל אביב - יפו
24548-09-10
26/10/2010
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
אורי בדלר
הנתבע:
מרים מנדלסון

החלטה

מונחת בפני התנגדות לביצוע שטר חוב מיום 31.1.08 בסך של 10,000 ₪, משוך על ידי גב' ורטנשטיין רוני, בערבותם של מר בדלר לביא והמבקש.

תמצית ההתנגדות

לטענת המבקש שטר החוב ניתן כבטוחה להתחייבותה של ביתו, גב' ורטנשטיין רוני, במסגרת חוזה שכירות (להלן: "חוזה השכירות") שנכרת בינה לבין המשיבה ביום 1.2.07.

ביום מן הימים, המבקש איננו מציין אימתי, פנו למבקש נציגי המשיבה בדרישה לתשלום יתרת חוב של גב' ורטנשטיין. פנייה זו לא נתמכה בפירוט כלשהו אך בכדי להימנע מהליכים משפטיים הסכים המבקש לשלם סך של 8,000 ₪. בהתאם, ממשיך המבקש, נמסרו לנציגי המשיבה שני שיקים בסך של 4,000 ₪, משוכים על ידי בנו של המבקש לתאריכים 15.1.2011 ו- 15.2.2011 (להלן: "השיקים"). מועד זה אשר ננקב בשיקים סוכם עם נציגי המשיבה, דא עקא, שהשיקים הללו הוצגו בטרם עת, בתחילת 2010, שלכן חוללו.

בהתאם לגרסה זו מעלה המבקש את טענות ההגנה הבאות:

מאחר והתאריך הנקוב בשטר החוב הינו 31.1.08, היה על המשיבה להציגו לפירעון בתוך 6 חודשים ולכל היותר בתוך 12 חודשים. המשיבה לא עשתה כן שלכן המבקש מופטר מפירעונו של השטר.

לחילופין, שטר החוב נכרת להבטחת חובות גב' ורטנשטיין לפי חוזה השכירות אך המבקש מכחיש קיומו של חוב כלשהו ולא קבל מעולם פירוט של חוב שכזה. משכך, לא התקיים התנאי לשמו ניתן שטר החוב ואין הצדקה להצגתו לפירעון.

לחילופין, הוסכם כי השטר יפרע באמצעות השיקים, אשר נמסרו לנציגי המבקשת ומיועדים לפירעון ביום 15.1.11 ו- 15.2.11. כל עוד לא הגיעו מועדים אלו אין כל הצדקה להגשת שטר החוב לביצוע.

המבקש נחקר על תצהירו ובמהלך עדותו הוצגו בפניו השיקים. המבקש הסביר כי המועדים המקוריים אשר היו נקובים בשיקים היו לתחילת 2010, שכן במקור יועדו השיקים לאדם אחר, אולם לנוכח הסיכום עם נציגי המשיבה תוקן תאריך השיקים לתחילת 2011 ועושה השיקים, בנו של המבקש, חתם לצד התיקון. בתום חקירתו סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

דיון

מושכלות יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית המה, כי בשלב זה של דיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקש מצומצם. המבקש איננו נדרש בשלב זה להראות כיצד יוכיח את גרסתו ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב. לא שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקש או את סיכויי הצלחתו בתיק העיקרי. די לו למבקש בשלב זה להראות כי יש בידיו טענות הגנה לכאורה, אשר אם יוכחו יובילו לדחיית הבקשה לביצוע השטר. מאידך, חייב המבקש להיכבד ולפרט את טענותיו. טענות כלליות וסתמיות לא יצדיקו מתן רשות להגן.

טענת ההגנה הראשונה של המבקש מתבססת על סע' 44 (ב) (2) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן: "הפקודה"). לשיטתו, שטר החוב דנא הינו שטר בר פירעון עם דרישה ומאחר ושטר החוב לא הוצג לפירעון בתוך 12 חודשים מהמועד הנקוב בו (31.1.08) – מופטר המבקש. טענה זו מתעלמת מהוראות סע' 88 לפקודה, הקובע בזו הלשון:

היה כתוב בגוף שטר החוב שהוא בר-פרעון במקום מיוחד, יש להציגו לפרעון באותו מקום כדי להחיב את עושהו; בכל מקרה אחר אין צורך בהצגה לפרעון כדי להחיב את העושה.

הוראת סעיף 44 עליו מתבסס המבקש חלה על שטרי חליפין, כגון שיקים, אולם ביחס לשטר חוב נקבע דין מיוחד (ראה למשל: ע"א (ת"א) 305/92 יהודה שטיינפלד נ' שלמה סמואל ואח', פ"מ תשנ"ה (1) 397, 408). בשטר החוב נשוא תיק זה לא נקבע מקום מיוחד להצגתו לפירעון ולפיכך אין חובה להציגו לפירעון. טענה זו איננה יכולה אם כן לבסס טענת הגנה.

טענת ההגנה השנייה של המבקש הינה כי שטר החוב ניתן לבטחון במסגרת חוזה השכירות ברם לא נמסר כל פירוט של חוב שכזה הנובע מחוזה השכירות. טענה זו ניתן היה להפריך בנקל, לו אכן נשלח פירוט שכזה, אולם במהלך חקירתו של המבקש לא הוצגו בפניו מסמכים כלשהם הסותרים את טענתו וזו לא הופרכה ולא התבדתה.

טענתו השלישית של המבקש היא כי הוסכם שישולם סך של 8,000 ₪ באמצעות השיקים בתחילת 2011 ובכך תפקע חבותו בגין שטר החוב. גם טענה זו לא הופרכה במהלך חקירתו הנגדית.

אני סבור איפה כי יש מקום לתת למבקש רשות להגן בשתי הטענות האמורות. לטענת המשיבה יש להתנות הרשות להגן בהפקדת ערובה, אך בנסיבות העניין אינני סבור שטענות המבקש כה דחוקות המצדיקות התנייה שכזו.

במצב זה הנני מורה כדלהלן:

ניתנת למבקש רשות להתגונן בטענות המפורטות לעיל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ