אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנדלבאום נ' ימין ואח'

מנדלבאום נ' ימין ואח'

תאריך פרסום : 13/10/2013 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
38979-06-13
06/10/2013
בפני השופט:
עפרה צ'רניאק

- נגד -
התובע:
עזבון המנוח אביגדור מנדלבאום ז"ל
הנתבע:
1. משה ימין
2. עמוס סלהוב

החלטה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 9.5.13 (כב' השופטת כרמלה האפט), לפיה נתקבלה בקשת המשיב 1 לתיקון כתב הגנתו ולחזור בו מן האמור בתצהיריו.

כמו כן נתקבלה בקשת המשיב 1 לתיקון כתב התביעה על ידי הוספת אשת המשיב 1 כנתבעת נוספת. על חלק זה של החלטה המבקש אינו משיג בבר"ע.

ההחלטה ניתנה במסגרת תביעה שהגיש המבקש כנגד המשיב 1 ונגד המשיב 2 לסילוק יד מנכס בבעלות המנוח שעזבונו הוא המבקש, ולסעד כספי בסך 542,000 ₪.

בכתב התביעה טען המבקש שהמשיב 1 ובני ביתו פלשו שלא כדין ובתיאום עם המשיב 2 לנכס, ומתגוררים בו שלא כדין, מבלי לשלם דמי שכירות וחשבונות ארנונה ותוך הזנחת הנכס. כמו כן טען שהמשיב 2 גזל את כספו של המנוח עוד בחייו ומסר את החזקה בנכס למשיב 1 מספר חודשים לאחר פטירת המנוח וזאת בגין חוב כספי שחב המשיב 2 למשיב 1. המבקש עתר לסילוק ידם של המשיבים מהנכס וכן לתשלום דמי שימוש ראויים, ארנונה ומיסים אחרים.

בכתב ההגנה המקורי שהגיש המשיב 1 באופן נפרד (על ידי ב"כ זהה לו ולמשיב 2) - כמו גם בבקשות קודמות שהגיש המשיב 1 להארכת המועד להגשת כתב הגנתו ולביטול פסק דין קודם שניתן נגדו ובתצהירים שצורפו לבקשות אלו - טען המשיב 1 כי ישב בנכס ברשות ובזכות המשיב 2 שהינו יורשו החוקי של המנוח.

בין לבין, ביום 22.10.12, נדחתה בביהמ"ש העליון בר"ע על פסק דין של בית המשפט המחוזי בו אושר פסק דין של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן מיום 10.6.10 בתיק אחר. בפסק הדין הנ"ל של בית המשפט לענייני משפחה נדחו טענות המשיב 2 לבעלות על הנכס מכוח צוואה מאוחרת של המנוח ונקבע שלמשיב 2 אין זכויות בנכס.

ביום 6.12.12 הגיש המשיב 1 בקשה לתיקון כתב הגנתו, בה טען כי כתב ההגנה המקורי מטעמו הוגש לאחר שהמשיב 1 פנה למשיב 2 וביקש ממנו עקב מצבו הכלכלי הרעוע שהמשיב 2 יטפל עבורו בנושא, וכי מסיבה שאינה ידועה לו ערך עבורו ב"כ המשיב 2 כתב הגנה זהה לכתב ההגנה שהגיש המשיב 2, למרות שלשניהם טענות שונות. המשיב 1 טען שרק לאחר שהבין שב"כ המשיב 2 אינו מייצג את האינטרסים שלו החליט להחליף את הייצוג, ולעתור לתקן את כתב ההגנה המקורי שהוא שגוי, ולאפשר לו להציג את טענותיו האמיתיות. המשיב 1 ביקש לתקן את כתב ההגנה בין היתר על ידי הוספת הטענה לפיה התגורר בנכס עשר שנים, שרכש את הנכס מהמנוח ושילם למשיב 2 בהוראת המנוח תמורה מלאה על הנכס ונקבע ביניהם שהמשיב 1 ייכנס להתגורר בנכס לאחר פטירת המנוח ושרק אז תסתיים העסקה ברישום. כמו כן ביקש המשיב 1 להוסיף את אשתו כנתבעת מאחר שאף היא מתגוררת בנכס עימו ושילמה חלק הארי תמורתו.

לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בתגובת המשיבים לבר"ע (משיב 1 התנגד לקבלת הבר"ע ומשיב 2 הותיר את ההכרעה בה לבית משפט זה), ובתשובה לתגובה, החלטתי לדחות את הבר"ע.

כלל הוא כי "החלטות הערכאות הקודמות - שעניינן תיקון כתבי טענות - הן החלטות המסורות לערכאה הדיונית. ככלל, בהחלטות כאלה, תהיה התערבותה של ערכאת הערעור מוגבלת ..." (רע"א 1065/10 כמאל אג'דיע נ' שפר-חבבו לינסדקי נקו ואח', 11.7.10).

החלטת בית משפט קמא סבירה על פניה, מאוזנת ומיישמת לכאורה את הדין ואת ההלכה הנוהגת בעניין תיקון כתבי טענות.

במקרה דנן, כפי שעולה על פניו גם מההחלטה, התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, ולא יהיה בתיקון דנן ובשלב המקדמי בו מצוי ההליך כדי לגרום למבקש עוול שפיצוי כספי לא יוכל לתקנו בהמשך ההליך (ראו גם: תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 2345/98 סלים דנגור נ' חנוך ליבנה פ"ד נב (3) 427).

בעניין הנדון, משתוקן - במסגרת החלק בהחלטה עליו אינו משיג המבקש - כתב התביעה על ידי הוספת אשתו של המשיב 1 כנתבעת נוספת, דומה שקיימת האפשרות לתקן את כתב ההגנה ללא נטילת רשות וללא הגבלה לטענות הנובעות מהתיקון. ראו גם רע'א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד )

ככל שדבק פגם בהתנהלות המשיב 1 שבגינו עתר לתיקון הפגם לכשעצמו אינו טעם מספיק לדחיית הבקשה ואינו עולה כדי חוסר תום לב המצדיק במקרה זה על פי הכללים שנקבעו בפסיקה את הפעלת כלל ההשתק השיפוטי (ראו גם: רע"א 11946/04 דוד לובינסקי בע"מ נ' י.ת. נצר אחזקות בע"מ, 22.5.05).

בין כה וכה אין התיקון עליו הורה בית המשפט חוסם את המבקש מלעשות במשפט שימוש ראייתי בתצהירי המשיב 1 בהם העלה גירסה אחרת מזו שהוא מציג אחרי התיקון ואין בהחלטת בית המשפט נושא הבר'ע כדי למנעו מכך או כדי לקבוע ממצא לגבי מהימנות גירסה מגירסות המשיב 1 בתצהיריו השונים.

ביתר טענות הבר"ע לא מצאתי ממש.

לאור האמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש ישלם למשיב 1 הוצאות בסך 10,000 ₪.

ערבון שהופקד על פירותיו יחולט בהתאם על חשבון ההוצאות.

המזכירות תודיע לצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ