אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנגל נ' הממונה על חופש המידע במוסד לביטוח לאומי ואח'

מנגל נ' הממונה על חופש המידע במוסד לביטוח לאומי ואח'

תאריך פרסום : 13/09/2010 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
2648-09
13/09/2010
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
מנגל יפית בעצמה
הנתבע:
1. הממונה על חופש המידע במוסד לביטוח לאומי
2. יגאל ברזאני- סמנכ"ל גבייה וביטוח במוסד
3. יעקב מזרחי
4. המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין

פסק דין

עת"מ 2648/09

פסק דין

העותרת עתרה בעתירה דנן, כי המשיב 1 (להלן: "המשיב") ימסור לעיונה מסמכים שונים, שעניינם בסוגיה של השבת דמי ביטוח לאומי ששולמו ביתר על ידי מעסיקים. המשיב אינו חולק על כך כי שולמו על ידי חלק מהמעסיקים תשלומים ביתר, ולטענתו הוא מכין מערכת ממוחשבת, שנועדה להביא להשבת התשלומים לאותם מעסיקים הזכאים לכך. המשיב טען כי הוא התנהל בהתאם להוראות חוק חופש המידע התשנ"ח – 1998 (להלן: "החוק"), וכי החלטותיו ביחס לבקשות העותרת התקבלו כדין, לאור הוראות החוק, והסייגים לחובת הגילוי החלים מכוחו.

העתירה מתייחסת למספר סוגי מסמכים, לאחר שמכוח עתירה קודמת שהגישה העותרת, היא עיינה במסמכים שונים, בהם היא ביקשה לעיין במסגרת אותה עתירה. המסמכים השונים שהעותרת מבקשת לעיין בהם, יידונו להלן כסדרם.

רשימת המעסיקים

ס' 92 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי עובד שנפגע בתאונת עבודה, זכאי לקבל מהמשיב דמי פגיעה בעד פרק הזמן שבו הוא אינו מסוגל לעבוד. תקנה 22 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח בפני פגיעת עבודה) (להלן: "תקנה 22") קובעת הסדר לפיו מעסיק המעוניין בכך, רשאי לשלם את דמי הפגיעה לעובדיו בעצמו, והמשיב ישפה אותו בסכום זה. העותרת טוענת כי תשלומי היתר של המעסיקים נוגעים בעיקר למעסיקים שפעלו מכוח ההסדר על פי תקנה 22 הנ"ל.

העותרת מבקשת את רשימת המעסיקים שהצטרפו להסדר על פי תקנה 22, משום שלטענתה מרביתם אינם מודעים כלל לליקויים הקיימים במערכת האוטומטית שהמשיב מתכוון להתקין, ולפגיעה הבלתי צפויה בהם כתוצאה מכך. העותרת טוענת כי היא מבקשת את הרשימה כדי "להביא לידיעת מעסיקים אלו ביתר יעילות את הפגיעה הצפויה בהם מצעדיהם החד צדדיים של המשיבים".

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, העותרת מבקשת לפנות למעסיקים שברשימה, ולשדל אותם לייצגם. קיים חשש כי המעסיקים יראו את העותרת כמי שמייצגת את המשיב באופן כלשהו. קיים חשש גם שהגופים ששמותיהם יימסרו, יתקפו את המשיב על כך שהוא מסר לעותרת את פרטיהם. מסירת השמות אף עלולה, כך נטען, לשבש את פעולתה של המערכת האוטומאטית.

אני סבורה כי אין לקבל את בקשת העותרת ביחס לרשימת המעסיקים.

מסירת מידע על פרטיו של מעסיק כזה או אחר (שמו, כתובתו, היותו מעסיק שהצטרף להסדר מכוח תקנה 22), מביאה לפגיעה בפרטיותו. אכן, בנסיבות מסוימות, פגיעה בפרטיות היא הכרחית, ובית המשפט יכול להתיר בנסיבות מתאימות פגיעה בפרטיות לצורך קיומו של האינטרס בחופש המידע.

אולם, מההלכה הפסוקה אליה הפנו הצדדים, עולה כי בית המשפט יתיר מסירת פרטיו של גורם פרטי שהתקשר עם רשות ציבורית, בעיקר כדי לאפשר ביקורת על החלטות הרשות ועל פעולותיה. במקרה דנן, גם לגישתה של העותרת, רשימת המעסיקים אינה נחוצה לה כשלעצמה כדי לבקר את פעולת הרשות – המשיב. גם לגישתה של העותרת, בירור זהות המעסיקים שברשימה, אינו משליך על אופן הפעלת שיקול הדעת של המשיב, או על חוקיות ההחלטות שהוא קבל. לכן, קבלת הרשימה אינה נחוצה לצורך הביקורת שאותה מבקשת העותרת לערוך על פעולות המשיב. היא נחוצה כאמור כדי ליידע את הנפגעים הנטענים מפעולת המשיב, על הפגיעה הנטענת בהם.

מבחינה זו שונה המקרה דנן מהמקרה של פסה"ד עע"מ 398/07 התנועה לחופש המידע נ. רשות המסים. באותו ענין התבקש מידע ביחס להסדרי כופר בהם התקשרה רשות המיסים. קבלת המידע היה בה כדי לאפשר ביקורת ציבורית על הרשות, ובירור של אופן הפעלת שיקול הדעת שלה – מה שכאמור לא קיים במקרה דנן.

מאחר שבענייננו אין חשיבות לפרסום רשימת המעסיקים כדי לאפשר ביקורת על פעולת הרשות, הרי אין די בעובדה כי העותרת מבקשת ליידע את המעסיקים על הפגיעה הנטענת בזכויותיהם, כדי לאפשר לה לקבל את הרשימה.

העותרת טענה כי המידע ביחס לרשימת המעסיקים הוא מידע שנמסר בעבר לעורכי דין ורואי חשבון שונים, ומכאן שזהו מידע גלוי שעשוי להתפרסם בכול עת. אני סבורה כי אין בטענה זו כדי לשנות ממסקנתי. אם המידע המבוקש על ידי העותרת הוא אכן מידע גלוי – העותרת יכולה להשיג אותו ללא צורך בפניה למשיב. פניית העותרת למשיב מעידה על כך כי המידע אינו גלוי ככול הנראה. לכן, אף בהנחה שהמידע נמסר בעבר – אין בכך כדי להצדיק פגיעה נוספת בפרטיות של המעסיקים, על ידי מסירת פרטיהם לעותרת, כדי לאפשר פניה אליהם מטעמה.

העותרת טענה כי למעסיקים אין עילה להצדקת הטלת חיסיון על שמם. אינני מקבלת את הטענה. כאמור, העותרת עצמה טוענת כי היא מבקשת לפנות אל המעסיקים כדי לסייע להם להגן על זכויותיהם, ולוודא כי הם מודעים לפגיעה בזכויותיהם. מכאן, שלגישתה של העותרת נמצאים בשני צידי המתרס האינטרסים של המעסיקים ושלהם בלבד – מצד אחד, האינטרס האפשרי שלהם בפרטיות, ובשמירה על פרטיהם, כדי להימנע מקבלת דברי דואר או פניות אחרות מהעותרת. מהצד השני עומד אינטרס אפשרי של המעסיקים או של חלקם לקבל את המידע מהעותרת, כדי לאפשר להם להגן על זכויותיהם, לאור המידע שהעותרת מבקשת לספק להם.

במקרה כזה, אין מקום לחייב מי מהמעסיקים למסור את פרטיו או לקבל את המידע שהעותרת מבקשת למסור. לכן, רק הפרטים של אותו חלק מהמעסיקים שיעדיפו לקבל את המידע מהעותרת, ויסכימו שפרטיהם יימסרו לה לצורך כך, הם אלה שהמידע ביחס אליהם יימסר לעותרת.

לכן, אם העותרת מוכנה לשאת בעלות פניה אל המעסיקים, ובירור האם הם מסכימים כי שמם יימסר לעותרת, ניתן יהיה לפנות אל המעסיקים בפרוצדורה הבאה – העותרת תשא בעלות פניה כתובה לכול המעסיקים הרלוונטיים, בה יודיע להם המשיב כי העותרת מבקשת לקבל את פרטיהם, כדי לפנות אליהם בכתב ביחס לזכויות נטענות שלהם שנפגעו. כן יימסר למעסיקים כי הם רשאים להתנגד למסירת המידע. העותרת תשא בעלות הדיוור. יוער כי אינני מקבלת את טענת העותרת בהקשר זה לפיה עלות הפניה היא "טיפה בים" בין המשאבים המושקעים מדי יום על ידי המשיב בתכתובות.

בהתאם להוראת ס' 13(א) לחוק, יהיו המעסיקים שקבלו את ההודעה רשאים להתנגד למסירת המידע תוך 21 ימים. לאחר מכן, יימסרו לעותרת רק פרטיהם של כל המעסיקים אשר לא יתנגדו למסירת המידע אודותיהם לעותרת.

המשיב יודיע לעותרת תוך 10 ימים מהי עלות משלוח המכתבים – והעותרת תודיע לו 10 ימים לאחר מכן אם היא מבקשת לשאת בעלות זו. אם התשובה תהיה חיובית – יישלחו המכתבים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ