אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מנגדי נ' עיריית תל אביב

מנגדי נ' עיריית תל אביב

תאריך פרסום : 13/11/2017 | גרסת הדפסה
רע"פ
בית המשפט העליון ירושלים
5429-17
12/11/2017
בפני השופט:
א' שהם

- נגד -
המבקשת:
ליאור מנגדי
עו"ד אייל אבולפיה
המשיבה:
עיריית תל אביב
עו"ד אתי לוי
עו"ד נעמה בנצקי
החלטה
 
  1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בעפ"א 35995-05-17 (כב' השופטת העמיתה מ' סוקולוב), מיום 26.06.2017. בגדרו של פסק הדין, נדחה ערעורה של המבקשת על הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו (כב' השופט העמית ש' איזקסון), בת' 70479662 ובת' 91385864, מיום 02.04.2017.

 

רקע והליכים קודמים

 

  1. נגד המבקשת הוגשו שני דו"חות בגין חניה במקום אסור, לפי סעיף 6(ד)(2א) לחוק עזר לתל אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983 (להלן: חוק העזר). חלף תשלום הקנסות הקבועים בדו"חות, ביקשה המבקשת לעמוד למשפט, בהתאם לסעיף 229 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. כעולה מהאמור בדו"חות, בשני מועדים בחודש נובמבר 2015, החנתה המבקשת את רכבה על המדרכה בכיכר דיזינגוף, מקום אשר לא הוסדר להעמדת רכב וחנייתו, לפי חוק העזר.

 

           למען שלמות התמונה, יצוין כי בכיכר דיזינגוף, בסמוך למקום בו חנתה המבקשת את רכבה, קיים תמרור 443, אשר אוסר כניסה לרחבת הכיכר, ומתחתיו מוצב תמרור 439 (להלן: התמרור), שזה לשונו:

                             "אסורה הכניסה והחנייה ברחבת הכיכר

                                      פרט לפריקה וטעינה

                              בימי א' – ה' מ-15:00-08:00

                              בימי ו' וערבי חג מ-20:00-08:00".

 

  1. ביום 02.04.2017, הרשיע בית המשפט לעניינים מקומיים את המבקשת בעבירות שיוחסו לה בדו"חות הנ"ל. בית המשפט לעניינים מקומיים קבע, כי "אכן המקום בו החנתה הנאשמת [המבקשת] את מכוניתה, עונה להגדרת המושג 'מדרכה', כפי שהוגדר בתקנות התעבורה". אשר לטענת המבקשת בדבר פרשנותו של התמרור המוצב בכיכר דיזינגוף, קבע בית המשפט לעניינים מקומיים, כי בהתאם לפרשנותו של בית המשפט המחוזי בעפ"א 61964-02-15, החנייה בכיכר אסורה בשעות שלא צוינו על גבי התמרור כמיועדות לפריקה ולטעינה. בו ביום, גזר בית המשפט לעניינים מקומיים את דינה של המבקשת. בית המשפט נתן את דעתו לטיעוני הצדדים לעונש, וקבע כי "ממילא שיעור הקנסות גבוה במקרה זה ומגיע לכדי 1,000 ₪", וכי "אין מקום להחמיר עם הנאשמת [המבקשת] מעבר לכך". לאור האמור, השית בית המשפט לעניינים מקומיים על המבקשת קנס בסך 1,000 ₪, השווה בסכומו לקנס המקורי שהוטל עליה בדו"חות.

 

  1. המבקשת הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר נסב הן על הכרעת דינו והן על גזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים. ביום 26.06.2017, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של המבקשת על שני חלקיו, בקובעו כי הכרעת דינו וגזר דינו של בית המשפט לעניינים מקומיים הינם נכונים. בית המשפט המחוזי קבע, כי הגדרת המונח "מדרכה", כפי שמופיע בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (הלן: תקנות התעבורה), היא רחבה, וכי המקום בו חנתה המבקשת עונה על הגדרה זו. על כן, קבע בית המשפט המחוזי, כי מאחר שהמבקשת חנתה על המדרכה, נעברו על ידה העבירות בגינן הורשעה, ואין מתעורר הצורך לדון בפרשנותו של התמרור, המוצב בכיכר דיזינגוף. למעלה מן הצורך, הוסיף וקבע בית המשפט המחוזי, כי "אין כל בסיס לטענה לפיה התמרור מלמד על כך שאין מדובר במדרכה", וכי "בית המשפט העליון אף לא קבע זאת ברע"פ 2862/15". אשר לטענת המבקשת בדבר קיומה של טעות במצב הדברים או אי הבנה שהייתה מנת חלקה, נקבע כי המבקשת המשיכה לחנות במקום גם לאחר שקיבלה את הדו"ח הראשון, ועל כן "אין מדובר כלל בטעות כנה וסבירה וודאי שהמערערת [המבקשת] לא עשתה כל שביכולתה על מנת להימנע מביצוע העבירה". אשר לגזר הדין, נקבע כי לא נפלה שגגה מלפני בית המשפט קמא, עת שגזר על המבקשת, בגין העבירות בהן הורשעה את הקנס המקורי בלבד, ואף איפשר לה לשלמו בתשלומים. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע, כי "העבירה של חנייה על מדרכה נעברה על ידי המערערת [המבקשת], ועל כן אין מקום להתערב בשיקול הדעת של המשיבה בנוגע לסעיף העמדה לדין". לאור האמור לעיל, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורה של המבקשת, על שני חלקיו.

 

הבקשה לרשות ערעור

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ