אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ממן נ' מש א לכיש תנו

ממן נ' מש א לכיש תנו

תאריך פרסום : 22/02/2010 | גרסת הדפסה
תל"פ
בית משפט השלום לתעבורה בקריית גת
2016-10
11/02/2010
בפני השופט:
רבקה בן יששכר

- נגד -
התובע:
משה ממן ע"י ב"כ עו"ד יחיאל לאמש
הנתבע:
מש א לכיש תנו

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב- 1982 (להלן: "החוק").

עסקינן בדו"ח בגין נהיגה במהירות מופרזת. 

הדו"ח נמסר למבקש, באופן ידני, ביום 10.11.04 במעמד האירוע.

הבקשה דנן מוגשת בחלוף כ- 5 שנים מיום האירוע ולפיה, ל"מיטב זכרונו" של המבקש השוטר שערך את הדוח לא ציין את מספר נקודות החובה, שבצד העבירה.

יצוין, כי בית המשפט ער לבקשה קודמת של המבקש, שהובאה לאחרונה בפני מותב זה, בעניין דו"ח 3034890446 נוסף שניתן למבקש בסמוך לדו"ח דנן. כמו בבקשה האחרת, כך גם בבקשה זו, המבקש לא השכיל לשמור בידיו את הדו"ח שקיבל והוא טען טענה זהה ולפיה, למיטב זכרונו לא צוין בדו"ח מספר החיוב בנקודות.

גם אם זכרונו של המבקש אינו מטעה אותו והשוטר שגה בכך שלא ציין בדו"ח את מספר נקודות החובה שנקבע על ידי המחוקק בצד העבירה, הרי שאין מקום להענות לבקשה במקרה דנן.

שיטת הניקוד לא באה לעולם בד בבד עם החובה לרשום הנקודות בדו"ח. השיטה חיה וקיימת מזה עשרות שנים.

אם למבקש היה חשוב לדעת אם יש חיוב בנקודות אם לאו, היה עליו להתעניין ולבדוק סוגייה זו מול השוטר ו/או מול המכון להכשרת נהגים /משרד התחבורה, טרם תשלום הודעת הקנס.

הבנתו המאוחרת של המבקש, כי העבירה גוררת עמה נקודות וסנקציות של משרד הרישוי, כשלעצמה, אינה עילה להענות לבקשה.

[עיין: ע"פ(ב"ש) 5358/08 גבאי נ' מ"י (טרם פורסם), ב"ש (ק. גת) 1569/09 מישאל מרדכי נ' מ"י (פורסם בנבו)].

כל מקרה צריך להיבחן לגופו ועל בית המשפט לבחון הן את שאלת השיהוי והן שאלת עיוות הדין . נשאלת השאלה האם אמנם ניתן לטעון להטעייה בשל אי הרישום והאם יש לכך במקרה דנן השלכה לשאלת החפות או האשמה . כך למשל תוצאת אי רישום מספר נקודות החובה בצד עבירה כלל אינה דומה לתוצאה של רישום מספר נקודות שגוי, שיש בו כדי להטעות [עיין והשווה: עפ"ג (מחוזי מרכז) 3330-01-08 חיגר נ' מ"י].

גם על פי ההלכה בדבר בטלות יחסית , לא כל פגם בעבודת הרשות המינהלית מוביל לבטלות ההחלטה. על בית המשפט לבחון טיבו של הפגם, נפקותו לענין ההרשעה וההשלכה שתהיה על האינטרס הציבורי אם תבוטל ההחלטה בשל אותו פגם. עיין רע"פ 9 / 4398 עינת הראל נ. מי' פדי' נד' (3 ) 637, 642-643.

בקשתו של המבקש להארכת מועד להישפט, בחלוף כ 5 שנים ממועד העבירה משמעותה, בקשה לחזרה מהודיה וביטול הרשעה שהשתכללה כדין , זה מכבר, הואיל והדו"ח שולם. במצב זה, רואים את המבקש כמי שהודה, הורשע ונגזר דינו כקבוע בסעיף 229 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי וכפי שהבהיר כב' בית המשפט העליון ברע"פ 2096/07 ד"ר ציפורה רייני כוכבי נ. מי' (כב' הש' א. לוי )].

עבירות תעבורה מסוג ברירת משפט נמצאות בתחתית הסולם מבחינת החומרה ומידרג הענישה.ברירת המחדל בעבירות אלו היא תשלום הודעת הקנס. על המבקש להישפט בגין עבירות אלו לפעול במסגרת הזמנים שנקבעו ע"י המחוקק בסעיף 229 לחסד"פ . הפעולות מכוחו של סעיף זה מוגבלות בזמן משיקולי הנעוצים באינטרס הציבורי של יעילות וסופיות ההליך, כך שבית המשפט יוכל להתנהל ביעילות , יקצה את המשאב היקר - הזמן השיפוטי לעבירות חמורות המחייבות זימון לדין , סמוך ככל שניתן למועד הארוע , כחלק מאינטרס האכיפה וההרתעה . התנהלות יעילה ועמידה בלוחות זמנים תאפשר לציבור המתדיינים לקבל יומו בבית המשפט בתוך פרק זמן סביר ותמנע עינוי דין.

בתי המשפט אינם יכולים לאמץ מתכונת של חוסר איכפתיות מצד הציבור, המתבטא באי עמידה בלוחות זמנים [עיין: ע"פ (ב"ש) 4252/07 כב' הש' ר. ברקאי, ע"פ(ב"ש) 4217/07 כב' הש' מ. ברנט].

השיקולים הנבחנים בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לאלו הנבחנים בבקשה לפי סעיף 130 (ח) לחסד"פ, שעוסק בקשה לביטול פס"ד, שניתן בהעדר מכח סעיף 240 לחסד"פ, בשינויים המתחייבים. [עיין רע"פ 1260/09 שלבי עאטף נ. מי' (2.6.09 ) כב' הש' ס. גובראן ורע"פ 9142/01 איטליא נ. מדינת ישראל פד"י נז (6) 793 (2003) ].

ביטול הרשעות של נהגים, שלא טרחו להגיש בקשות להישפט במועד ובחרו לשלם את הקנס, תביא לסחבת ועומסים באופן שיכביד הן על עבודת בית המשפט והן על ציבור הנהגים הממתין ליומו.

נטל השיכנוע מוטל על כתפי המבקש בבקשה מסוג זה . המבקש תקף את המשטרה מבלי שביסס את טענתו בראשית ראייה . המבקש לא השכיל לשכנע בבקשתו, כי יש קשר בין הטענה שלכאורה אין רישום נקודות בצד העבירה לבין העובדה, שבחר להודות ושילם הקנס. המבקש לא הצביע על הגנה לגופו של ענין ולא על עיוות דין .

טענתו הכללית והלא מפורטת של המבקש, כי באמתחתו טענות הגנה טובות,כשלעצמה, אינה מספקת,לקבלת " כרטיס הכניסה" לבית המשפט לצורך הנעת ההליך מחדש, בחלוף פרק זמן כה ארוך של כ- 5 שנים והיה עליו לפרטן [עיין והשווה על דרך של קל וחומר : רע"פ 8333/09 פיראס חביבי נ' מ"י,, עפ"ת (מחוזי חיפה) 11389-07-09 חאגי נ' מ"י (פורסם בנבו)].

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ