אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ממן נ' הפול חברה לביטוח

ממן נ' הפול חברה לביטוח

תאריך פרסום : 03/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
956-05-08
02/08/2010
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
יצחק ממן ע"י ב"כ עו"ד א. כהן
הנתבע:
הפול ) בע"מ
פסק-דין

פסק דין

רקע ותמצית טענות הצדדים

לפניי תביעה שהוגשה על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , התשל"ה – 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). במסגרת התביעה עותר התובע, יליד 6.5.1955, כי בית המשפט יחייב את הנתבעת לפצותו בגין נזק גוף אשר נגרם לו, לטענתו, בתאונת דרכים מיום 21.6.07.

הנתבעת, "הפול: מאגר ישראלי לביטוחי רכב בע"מ, הינה חברה רשומה העוסקת בעסקי הביטוח. במועדים הרלוונטיים לתובענה ביטחה הנתבעת בפוליסת ביטוח ברת תוקף רכב מנועי בעל מספר רישוי 93-047-60 (להלן: "הרכב").

במסגרת כתב התביעה טוען התובע, כי ביום 21.6.07 או במועד סמוך לכך הוא נפגע בתאונה עת נהג ברכב בטבריה. בעקבות התאונה הוא נפגע בעיקר בראש, בגפיים, בכתף, ובמרפק יד ימין. התובע פונה ממקום התאונה לבית חולים פוריה שם טופל.

התובע טוען, כי בעקבות התאונה הוא סובל מכאבים, נפיחות והגבלות בתנועות היד ושימוש בה. כן מתקשה בתפקוד ומאמץ פיזי. לטענתו, בעקבות התאונה הוא נאלץ להפסיק את עבודתו, פעילותו ועיסוקיו. עוד טוען, כי בשל מצבו הוא נזקק ועתיד להיזקק לעזרת צד שלישי ונגרמו לו הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה והוצאות נלוות. לטענתו, טרם התאונה הוא היה בריא בגופו ובנפשו ובעקבות התאונה, הוא נותר עם מגבלות ותפקודו נפגע. לטענתו, נכותו התפקודית עולה על נכותו הרפואית.

התובע עותר לפיצוי בגין הפסד שכר לעבר ולעתיד, הפסד תנאים סוציאליים, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה והוצאות נלוות לעבר ולעתיד וכאב וסבל.

הנתבעת מתנגדת לתובענה וטוענת, כי דינה להדחות בשל העדר עילה, העדר יריבות ו/או העדר כיסוי ביטוחי. לטענתה, התובע נהג בניגוד לתנאי הפוליסה ולא היה בעל רישיון נהיגה מתאים לרכב הנקוב בתעודת החובה. לטענת הנתבעת, התובע היה בעל רישיון לנהוג באופנוע בעל נפח מנוע עד 50 סמ"ק אולם בעת התאונה נהג באופנוע בעל נפח מנוע 124 סמ"ק.

הנתבעת מכחישה את עצם התרחשות התאונה ואת נסיבותיה הנטענות. כן מכחישה את הנזקים הנטענים וקשר סיבתי בינם לבין התאונה הנטענת. לטענת הנתבעת, הנזקים הנטענים מוגזמים, מופרזים ואין להם אחיזה במציאות. לטענתה, ככל שנגרמו לתובע הנזקים הנטענים הרי שמקורם במצב קודם או מאוחר לתאונה. הנתבעת ציינה, כי מכל סכום שייפסק לתובע יש לנכות כל סכום או טובת הנאה שהתובע זכאי לקבל בעקבות התאונה. לטענתה, עסקינן בתאונת עבודה ועל כן על התובע למצות את זכויותיו במל"ל.

מטעם התובע הוגשו תצהיר עדות ראשית של התובע, של מר בנימין ממן (להלן:"בני") והגב' קלאודיה ממן (להלן: "קלאודיה") - אחיו ואשתו של התובע, בהתאמה. המצהירים נחקרו על האמור בתצהיריהם. בנוסף העידו מר יגאל ממן- אחיו של התובע, מר אליהו דנינו ומר אזולאי מאיר- אשר היו עדים לתאונה בה היה מעורב התובע. כן, הוגשו ראיות בכתב. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון ומסקנות

למרות טענות הנתבעת בכתב ההגנה מטעמה, לאחר שהתקיים דיון בתיק, הצדדים אינם חלוקים עוד בשאלת האחריות. לפיכך, אין מחלוקת שהתובע נפגע בתאונת דרכים וכי על הנתבעת לפצותו בגין נזקיו. המחלוקת בין הצדדים נותרה בשאלת הנזק בלבד.

התאונה שעבר התובע הוכרה כתאונת עבודה. וועדה רפואית של המל"ל קבעה לתובע נכות זמנית בשיעור 25% מיום 21.9.07 ועד ליום 31.3.08 ונכות זמנית בשיעור 15% מיום 1.4.08 ועד ליום 31.8.08. לתובע נקבעה נכות לצמיתות בשיעור 10% בגין חבלה בכתף על ידי וועדה רפואית לעררים וזאת החל מיום 1.9.08.

כאב וסבל

התובע, יליד 6.5.55, נפגע בתאונת דרכים בגינה כאמור נגרמה לו נכות בשיעור 10%. התובע הובהל לבית החולים, טופל ושוחרר לביתו. לאור נכותו של התובע וגילו בעת התאונה בשערוך להיום, פוסקת לו פיצוי בגין ראש נזק זה בסך 13,707 ₪.

הפסד השתכרות לעבר

לתובע נותרה נכות רפואית צמיתה בשיעור 10%. לא שוכנעתי בנסיבות המקרה שלפני, כי נכותו התפקודית של התובע עולה על נכותו הרפואית. התובע טען, כי טרם התאונה הוא ביצע במלון עבודות פיזיות אשר כיום אין בידו לבצע. עדויות התובע ועדיו באשר למהות תפקידו והעבודות אשר הוא ביצע, לכאורה, במלון לא הותירו עליי רושם אמין. כך לדוגמא, במהלך עדותה טענה קלאודיה, כי איש האחזקה של המלון הוא יגאל (עמ' 20 ש' 7-8). קלאודיה נשאלה מי מוציא את הזבל והשיבה, כי יגאל עושה זאת. לאחר שנשאלה מי מוציא את הזבל מלבדו השיבה, כי "לפעמים... זה בית מלון קטן, משפחה, אם יש זבל גם אני יכולה להגיד לרועי או לבני לפנות את הזבל, ככה זה קורה" (עמ' 20 ש' 11-15). סבורני, כי עדות זו מלמדת, כי אף אם מידי פעם סייע התובע בעבודות פיזיות בבית המלון הרי שלא היה זה תפקידו העיקרי וכי החלק הארי של עבודתו היה ועודנו בתחום הניהולי. העובדה שהתובע הינו מנכ"ל המלון כמו גם סוג העבודה המבוצעת על ידו, לטענתו, תומכת בעמדה זו. בנסיבות אלו אני קובעת, כי נכותו התפקודית של התובע זהה לנכותו הרפואית.

התובע ואחיו שותפים בחברה אשר מחזיקה שני מלונות. התובע משמש כמנכ"ל החברה. מהמסמכים אשר הוגשו לתיק בית המשפט עולה, כי שכרו הרבע שנתי של התובע על פי המוסד לביטוח לאומי עמד, טרם התאונה, על סך של 8,000 ₪. התובע הגיש תעודות אי כושר לתקופה שמיום 21.6.07 ועד ליום 20.9.07. בגין התקופה האמורה אושרו לתובע דמי פגיעה על ידי המוסד לביטוח לאומי. שכר התובע בתוספת הצמדה בלבד נכון להיום הינו 8,958 ₪.

התובע העיד, כי לא קיבל שכר במשך שלושה חודשים (עמ' 7 ש' 31, עמ' 8 ש' 1). כמו כן העיד התובע, כי יש יומן נוכחות אולם לבני המשפחה העובדים במלון אין יומן נוכחות היות ואין צורך. נטען בפניו, כי במידה ואמילי, אשר עובדת במלון והינה קרובת משפחה, לא מגיעה לעבודה צריך לדעת על כך בכדי לא לשלם לה. התובע אישר טענה זו והוסיף, כי אין להם כרטיסי נוכחות. כאשר נשאל מדוע אינו רושם נוכחות של בני משפחה הוא השיב, כי התשלום עבורם נמוך ממה שצריך לקבל. בהמשך טען, כי הם מקבלים לפי התפוקה במלון וכי הוא מחליט כמה לשלם. התובע נשאל האם המשכורת משתנה והשיב בשלילה וטען, כי עסקינן במלון קטן אשר כולם עושים בו הכל (עמ' 7 ש' 11-19). לטענתו, הוא מחליט לגבי המשכורות של העובדים ובין היתר משכורתה של אשתו ועקרונית בידו להעלות או להוריד את שכרה (עמ' 7 ש' 25-30).

התובע נשאל מי החליט לא לשלם לו שכר במשך שלושה חודשים והשיב, כי הוא לא עבד היות ולא יכול היה לעבוד (עמ' 8 ש' 10-11). נטען בפניו, כי היה בידו לקבל שכר אף במידה והוא לא עבד שכן למעביד מותר לשלם לו. התובע השיב, כי לפי ייעוץ שהוא קיבל מרואה חשבון אסור לו לקבל שכר בגין התקופה האמורה (עמ' 8 ש' 12-13). התובע נשאל מדוע לא צירף תלושי שכר והשיב, כי הוא חושב שצורפו. לטענתו, הוא צירף מה שביקשו (עמ' 8 ש' 8-9). התובע העיד, כי התאונה הייתה אחרי המלחמה והמצב של בתי המלון היה גרוע ולא היה טעם למשוך משכורת ריאלית ולשלם מיסים (עמ' 8 ש' 5-7). טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם טענתו לפיה לא שולמה לו משכורת מאחר ורואה החשבון אמר לו שאסור לו לקבל משכורת בתקופה זו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ