אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלצר נ' עיריית תל-אביב

מלצר נ' עיריית תל-אביב

תאריך פרסום : 21/10/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
42664-08
20/10/2010
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
1. נינה מלצר 2. המוסד לביטוח לאומי
הנתבע:
עיריית תל-אביב
פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזק גוף שנגרם לתובעת כשנפלה על מדרכה בסמוך לביתה. ביום 6.7.10, פוצל הדיון ונקבע שראשית תתברר שאלת החבות בלבד. הצדדים הגישו ראיות בכתב. במאוחר, ביקש המוסד לביטוח לאומי להצטרף להליך. בהחלטה ביום 16.9.10, הותר צירופו כתובע נוסף (בעילת שיבוב בגין כספים ששילם לתובעת בשל נזקיה באותו אירוע), ונקצבו 10 ימים להגשת כתב תביעה מתוקן. בהחלטה צוין שאין בתיקון כדי לעכב את שמיעת הראיות לענין האחריות במועד שכבר נקבע קודם. החלטה זו הומצאה לב"כ המוסד לביטוח לאומי, אך הוא לא התייצב לדיון היום וכתב תביעה מתוקן כנראה לא הוגש בפועל מעולם.

למעשה, הצדדים לא חלוקים באשר להתרחשות האירוע. התובעת סיפרה שבעת שהלכה במדרכה ליד ביתה, נתקלה רגלה במרצפת, בשל הפרש בין מפלסי המרצפות והיא נפלה ונפצעה. בעלה של התובעת, הצהיר שהוא מדד הפרשי גובה שבין 1.8 ס"מ ל-2 ס"מ וקצת יותר מזה בין המרצפות. התובעת העידה שהלכה עם נעלי הליכה רגילות, שתנאי התאורה היו שגרתיים (בשעה 7 לערך, בבוקר של יום ספטמבר), שהמקום נמצא סמוך מאוד לביתה שבו גרה במשך שנים אחדות לפני האירוע, ובסביבה שהיא רגילה לנוע בה מדי יום. הצדדים מסכימים שמאז התרחשות האירוע, ערכה העירייה שיפוץ כללי והחליפה את המדרכה.

לדעת התובעת, הפרה העירייה את חובתה כלפיה. לטענתה, הפרש גובה כזה בין המרצפות חשף אותה לסיכון שהתממש. העירייה טוענת, שהפרשי גובה שכאלה, במרצפות מדרכה, הם בלתי נמנעים ולגיטימיים. אין ספק שהעירייה חייבת לטפל במפגעים במדרכותיה. כאשר נודע לה על מפגע כזה, עליה לסלקו תוך זמן סביר ובינתיים להגן על הציבור הרחב מסכנתו. עליה גם לקיים פיקוח יזום ולחפש אחרי סיכונים שכאלה. השאלה שבמחלוקת היא, האם ניתן לראות במדרכה שבה נפלה התובעת "מפגע" שהעירייה התרשלה בטיפול בו?

הצילומים מראים מדרכה שגרתית לחלוטין בסטנדרטיים המקובלים במדינת ישראל. היא עשויה ממרצפות בטון בגודל של 50X 50 ס"מ לערך. במרכזה מכסה של בור (ביוב, מים או תקשורת), וסביבו שטח בטון בנוי. בין כל הרכיבים במדרכה, אין הרמוניה מלאה כאשר חלקם מעט בולטים או שקועים בהשוואה לאחרים. האם עיריה שמניחה את מדרכותיה במצב כזה חוטאת למידת הזהירות הראויה שבה היא חייבת כלפי העוברים והשבים?

לא מעט פסקי דין עסקו בסוגיות מעין אלה וניתן למצוא בהן דעות שונות ואף סותרות. מבחינה עובדתית בהחלט סביר שהפרשי גובה בין מרצפות רחוב עלולים להכשיל הולך רגל (ולשם כך די בהפרשי גובה קטנים מאוד). השאלה העיקרית היא נורמטיבית. ברור למדי, שעירייה לא חייבת להחזיק את כל השטחים הציבוריים הפתוחים לתנועת הציבור, כשהם מפולסים למשעי. הדבר אינו מציאותי, אינו סביר ואינו מתקיים בשום מקום בעולם. גם במתוקנות ובעשירות שבערי העולם יכולים להראות הפרשי גובה מסוימים בין מרצפות מדרכה. יתרה מזו, בלא מעט מקומות בעולם, המרצפות עצמן אינן חלקות והדבר לא רק שאינו נחשב ל"רשלנות" אלא הוא נתפס כנורמטיבי לחלוטין. נראה, למשל, שהמדרכה שבה נפלה התובעת הרבה פחות מכשילה ממדרכותיהן של ערים עתיקות המרוצפות באבנים ולא בבטון.

בעיר ת"א אלפי קילומטרים של מדרכות. פועלים עליהן כוחות הטבע והבלאי, תנועת הקרקע, השפעת צמחיה, מים ונזקי שימוש וחניה. משאבים ציבוריים שהם תמיד מוגבלים לא מאפשרים פיקוח יומיומי על כל מרצפת ומרצפת – וגם לא הרבה פחות מזה. התובעת טוענת שההפרש בין הרצפות השונות, הגיע ל 1.8 ס"מ, 2 ס"מ או אף יותר. ב"כ הנתבעת הפנה לפסקי דין שבהם הביעו בתי משפט את דעתם באשר לכך שהפרשי גובה בסדרי גודל של 1.5 – 2.5 ס"מ לא מהווים חריגה מהנורמה הסבירה. דומני שבעניין זה ניסיון החיים תומך באותה מסקנה. להבדיל מרצפות של דירות מגורים, מדרכות אינן מונחות מלכתחילה על משטחים ישרים, אלא הן מעוצבות לפי מפלסיה המשתנים של האדמה, שאינה שוקטת על שמריה. מדרכות מגשרות בין נקודות גובה שונות. לכן (ולהבדיל מרצפת בית) הן לא מפולסות ולעתים יש בהן מפגש בין זוויות הנחה שונות של מרצפות – ענין הנגזר מתוואי הנוף שתחתיהן. לא יתכן שבמשך הזמן לא יווצרו הפרשי גובה מסוימים בין המרצפות. עם כל מאמצי של האדם לייצר סביבת חיים מלאכותית בטוחה, אין בכוחו לבטל בכל מקום ובכל שעה את השפעתם של כוחות הטבע ולעצב באופן מוחלט את הנוף. למעשה, קבלת התביעה שקולה כנגד הטלת אחריות מוחלטת על עצם קיומם של סיכונים, אשר הם חלק בלתי נפרד מחיי יום יום בתוך עיר.

התובעת סבורה שהעובדה שהעירייה ערכה במועד כלשהו אחרי האירוע, שיפוץ כללי והחליפה את כל המדרכה היא מעין "הודאה" בכך שהמדרכה כולה היתה במצב לא תקין. דומני שזו לא מסקנה נכונה. זהו טיבה של פעולת תחזוקה – שאחת לתקופה נערך שיפוץ כולל. לא ניתן ללמוד מכך אלא, שלדעת העירייה אכן הגיעה אז השעה לערוך שיפוץ כולל באותה מדרכה. דווקא היבט זה של הדברים מפגין את מהותו האמיתית של דיוננו: לא מדובר בטענה על הפרתה של נורמת התנהגות קיימת (ענין לבירור משפטי) אלא בטענה מוסווית נגד הדרך שבה הוקצו משאבי הציבור.

לשיטתה של התובעת לא היה "מפגע" ספציפי מיוחד במדרכה – מרצפת רופפת או שבורה במיוחד שסיכנו את שלום הציבור. לדעת התובעת כל המדרכה לקתה בליקוי דומה (והתובעת אף לא הצביעה על חלק מסוים במדרכה כ"אשם" בנפילתה). קבלת התביעה מחייבת קביעה נורמטיבית, שהעירייה היתה חייבת להקדים את השיפוץ הכולל של מדרכה זו דווקא. בקביעה כזאת מובלעת קביעה אחרת, מרחיקת לכת מאוד, שעל העירייה היה לקבוע סדר עדיפות אחר לשימוש בתקציבה ולהעדיף בו את שיפוץ מדרכה ספציפית זו, על עניינים אחרים (למשל על פעולות תשתית אחרות שנראו לה דחופות יותר, או על שירותי הרווחה או החינוך).

דומני שבית המשפט לא יכול להיות הזירה המתאימה לבירור טענה שכזו. על העיריה להתחשב באינטרסים רבים וראויים. משאביה מוגבלים. חלוקת משאביה אינה מבוססת על שיקולים משפטיים, אלא על ערכים חברתיים ופוליטיים: יש עיריה המעמידה במרכז סדר היום את מערכת החינוך ויש עיריה המעדיפה את שיקום התשתיות. גם זו וגם זו מטרות ראויות – וההכרעה מי עדיפה מחייבת בחינה דרך עדשה של שיקולים ציבוריים וערכיים (ומידע רב שאינו בידי בית-המשפט) ולא דרך עדשה של דיני הרשלנות. טובים לענייננו דברים שאמר בית המשפט העליון (מפי הנשיא שמגר כתוארו, אז), בע"א 915/91 מדינת ישראל נ' דני לוי:

"כאשר עניינה של טענת הרשלנות הוא בהפעלת שיקול דעת, על בית המשפט לצאת מנקודת מוצא כי המדינה לא תחוב בנזיקין, למעט מקרים חריגים. נקודת מוצא זו עולה בקנה אחד עם ההכרה בכך שהרשות מפעילה את שיקול דעתה לא לטובתה היא, אלא לטובת הציבור בכללותו. על כן, הטענה כי האיזון אשר אליו הגיעה המדינה בהחלטתה, אותו איזון בין אינטרסים, קבוצות אוכלוסיה ומטרות מתחרות, אינו האיזון הרצוי, טענה זו לא די בה להקים אחריות בנזיקין, גם אם סבור בית המשפט כי ניתן היה להגיע לאיזון טוב יותר. שיקול דעת, פירושו החופש להחליט בין מספר דרכי פעולה אלטרנטיביות. בחירה באלטרנטיבה הפחות טובה, כשלעצמה, אינה מקימה לאזרח את היכולת לקבל פיצוי כספי, גם אם בחירה זו גרמה לו נזקים. בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות מדיניות של הרשות השלטונית"

ובהתאמה לענייננו: השאלה מתי תשופץ מדרכה (להבדיל מסילוקו של מפגע ספציפי) והאם יערך השיפוץ בשנת כספים ספציפית, או שבאותה שנה יופנה התקציב למטרה אחרת, היא ענין שבשיקול דעתה של העיריה. אין בנמצא מדד נורמטיבי המאפשר לקבוע שהקצאת משאבים חלופית נופלת בתוך "נורמת התנהגות סבירה" ואילו הקצאת המשאבים בפועל היתה "רשלנית". שיפוצה המאוחר של המדרכה לא מוכיח שהיה על העיריה לערוך את השיפוץ מוקדם יותר, או שבהקצאה "נכונה" מבחינה נורמטיבית (לא עפ"י העדפה סובייקטיבית של מישהו) היתה עושה כן.

לאור האמור, לא מצאתי שהנתבעת התרשלה כלפי התובעת – והתביעה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ב חשון תשע"א, 20 אוקטובר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ