אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלמונט ואח' נ' עיריית אשדוד ואח'

מלמונט ואח' נ' עיריית אשדוד ואח'

תאריך פרסום : 04/03/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום קריית גת
1413-07
26/02/2014
בפני השופט:
ישראל פבלו אקסלרד

- נגד -
התובע:
מריאנו מלמונט [
הנתבע:
1. עיריית אשדוד [
2. מדינת ישראל – משטרת ישראל

פסק-דין

פסק דין

במהלך מסיבת סיום של כיתה יב' בבית הספר שבו למד התובע, בשנת 2002, נוצרו עימותים בין חלק מן המשתתפים במסיבה, לבין אנשים מן העדה החרדית, המתגוררים בבניין הסמוך לבית הספר. מסיבת הסיום הופסקה והתובע, אשר הגיע לסביבת האירועים, נפצע פציעה קשה ברגלו מזכוכית שבדלת הבניין הסמוך לבית הספר.

לאחר שנשמעו ראיות לעניין החבות, נקבעה על ידי בהחלטה מיום 29.11.11, חלוקת האחריות בין הצדדים, באופן שלתובע יוחס אשם תורם בשיעור 60%, לנתבעת 1 יוחסה אחריות בשיעור 10% ולנתבעת 2 – 30%.

משפוצל הדיון, כאמור, הראיות לעניין הנזק נשמעו בנפרד ומכאן פסק הדין דנא.

בעת פציעתו, היה התובע תלמיד כיתה יב', בינתיים הוא שירת בצבא שירות מלא, סיים תואר ראשון בתחום הלוגיסטיקה במכללת ספיר, עבד בעבודות שונות גם במהלך הלימודים, וכיום עובד התובע במקצועו בחברת "פריץ לוגיסטיקה" בתפקיד רפרנט תפעול.

הנכות הרפואית

הוגשו חוות דעת רפואיות מטעם התובע ומטעם הנתבעות. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה המומחים לא ייחקרו וכל צד יטען את טענותיו לעניין נכותו של התובע, במסגרת הסיכומים.

חוות דעתו של ד"ר דרור רובינסון המומחה מטעם התובע

התובע נבדק ע"י ד"ר רובינסון פעמיים, ביום 18.6.07 וביום 27.5.08 והוא ערך שתי חוות דעת. בחוות דעתו הראשונה כותב ד"ר רובינסון, בין היתר, כי לתובע קרע של גיד אכילס ברגל ימין, עם פגיעה מלאה בעצב סוראלי מימין והתפתחות צלקת רחבה. עקב קרע בגיד, קיימת מגבלת תנועה של קרסול ימין הנובעת מהידבקויות וכן חולשה של מכופפי השוק. נכותו של התובע, כך כתב ד"ר רובינסון, נובעת מהפגיעה בגיד אכילס ובעצב הסוראלי ועקב הצלקת הרגישה. ד"ר רובינסון מצא, שלתובע נכות צמיתה בשיעור של 20% עקב הפגיעה בגיד אכילס והגבלת תנועה של קרסול ימין, לפי סעיף 51(8)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות המל"ל"). תקנה זו דנה בפציעות בשרירים שונים של הגפיים התחתונות.

כן מצא ד"ר רובינסון, שעקב שיתוק עצב סוראלי ונוירומה רגישה בצלקת הניתוחית, לתובע 10% נכות נוספים, לפי סעיף 75(1)(ב) לתקנות המל"ל.

כאמור, המומחה מטעם התובע בדק את התובע שוב ובחוות דעתו המעודכנת הוא סבר כי לתובע נכות של 20% עקב הגבלת תנועה של קרסול ימין ונזק לגיד אכילס ימין, לפי סעיף 35(1)(ג) לתקנות המל"ל. אציין כבר עתה, כי הסתמכותו של המומחה על תקנה זו כמקנה נכות עקב הגבלת תנועה אינה ברורה לי, שכן עניינה של התקנה הוא בארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר, מקום בו קיימת השפעה בינונית על כושר הפעולה. המומחה חזר על קביעתו לעניין הנכות בעקבות הצלקת – 10% לפי סעיף 75(1)(ב) לתקנות המל"ל.

חוות דעתו של ד"ר אבינעם גורדין המומחה מטעם הנתבעות

ד"ר גורדין בדק את התובע ביום 28.4.08, והוא כותב כי לתובע נגרמה פציעה בשוק ימין עם קרע טראומתי של גיד אכילס שטופל על ידי הטרייה, תפירת הגיד וקיבוע בגבס. נפגע גם העצב הסוראלי ובתום הטיפול נותר התובע עם גיד שלם, הגבלה קלה בתנועות הקרסול וצלקת מכאיבה, רחבה, עם פגיעה בעצב הסוראלי הגורמת להפרעה תחושתית. בעקבות כך, מצא ד"ר גורדין, כי לתובע נכות בשיעור של 10%, לפי סעיף 48(3)(א) לתקנות המל"ל, בשל הגבלה בתנועות הקרסול, ונכות נוספת בשיעור של 5%, לפי סעיף 75(1)(ב) חלקי, הואיל ולדעת המומחה, רק מחצית מהנכות של הצלקת היא פונקציונאלית.

קביעת הנכות הרפואית

התובע טוען בסיכומיו, שיש להעדיף את חוות דעתו של המומחה מטעמו, הואיל והוא האחרון אשר בדק את התובע בבדיקה השנייה. מנגד, טוענת הנתבעת, כי קביעתו של המומחה מטעם התובע אינה נכונה, באשר ד"ר רובינזון נזקק לסעיף 51(8)(ב) שהינו "סעיף סל", ואילו המומחה מטעם הנתבעות, ד"ר גורדין, קבע את הנכות על פי סעיף ספציפי של הגבלת תנועה בקרסול – סעיף 48(3)(א). על כן, לשיטת הנתבעת, יש להעדיף את דרכו של ד"ר גורדין. בנוסף, הנתבעת טוענת, שאמירתו של התובע כאילו שני המומחים הסכימו על הנכות בשל הצלקת אינה נכונה, באשר ד"ר גורדין מצא שיש לקבוע לתובע נכות בשיעור מחצית מן הקבוע בסעיף 75(1)(ב), 5% נכות ולא 10%, כפי שמצא ד"ר רובינסון.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי שיש להעדיף את חוות דעתו של ד"ר גורדין, המומחה מטעם הנתבעות, לעניין נכותו של התובע, בכל הנוגע לפגיעה בגיד אכילס. ראשית, אינני סבור שהפרש בין חודש ימים בין בדיקתו של ד"ר גורדין לבין זו האחרונה של ד"ר רובינזון, יש בה כדי להוות נימוק להעדפת חוות הדעת של ד"ר רובינזון על פני זו של ד"ר גורדין, והרי בנימוק זה מבקש התובע כי תועדף חוות הדעת של המומחה מטעמו. שנית, בחוות דעתו המשלימה כותב ד"ר רובינסון, כי לתובע נכות בשל המגבלה בתנועות הקרסול ובשל נזק לגיד אכילס, אך הוא אינו מפנה לסעיף הנכון בתקנות המל"ל, אלא לסעיף שעניינו דלקת מפרקית שיגרונית וככל שידוע, לא מכך סובל התובע בעקבות התאונה. ברור כי, נפלה טעות, אולי טעות קולמוס תחת ידיו של המומחה, אך לא אוכל לדעת מהי התקנה עליה מסתמך המומחה בקביעת נכות בשיעור של 20%. שלישית, וזה עיקר, בחוות דעתו הראשונה קובע ד"ר רובינסון את הנכות על פי סעיף שהוא כללי, ועניינו פציעות של שרירים בגפיים התחתונות, ואילו המומחה מטעם הנתבעת מפנה לתקנה ספציפית, שעניינה הגבלות תנועה בקרסול. כזכור, גם ד"ר רובינסון מצא, בחוות דעתו השניה, כי יש לקבוע את נכותו של התובע בשל מגבלות תנועה בקרסול, אלא שהוא הפנה לסעיף לא נכון. לאור האמור, אני קובע שנכותו של התובע עקב הגבלת התנועה בקרסול ימין, הינה בשיעור של 10%.

אשר לנכות בעקבות הצלקת, מצאתי שיש מקום לאמץ את חוות דעתו של ד"ר רובינסון. שני המומחים מסתמכים על אותה תקנה, אלא כי המומחה מטעם הנתבעות מצא שרק מחצית מן הנכות היא תפקודית. סעיף 75(1)(ב) דן בצלקות בגוף, מכאיבות או מכערות. אין מחלוקת בין המומחים שהצלקת של התובע היא רגישה וכי לתובע נכות בעקבות כך. סבור אני, שלא די באמירה כי "מחצית מהנכות על הצלקת היא קוסמטית ומחצית היא פונקציונאלית", כדי לקבוע שלתובע רק מחצית משיעור הנכות על פי אותו הסעיף. המומחים לא נתבקשו לקבוע מהי הנכות הפונקציונאלית של התובע בעקבות הצלקת, אלא עליהם היה להתייחס לנכות הרפואית. אמירתו של ד"ר גורדין, כפי שהובאה לעיל, מהווה למעשה התייחסות לנכות הפונקציונאלית ולא לרפואית. בנסיבות אלה, יש לקבוע לתובע את מלוא הנכות, בשיעור של 10%, בשל הצלקת המכאיבה.

אסכם ואומר, שנכותו הרפואית של התובע, זו המשקללת, היא בשיעור של 19%.

הנכות התפקודית

לטענת התובע, בהתחשב בכך שעת נפגע, הוא היה קטין, תלמיד כיתה יב', יש לקבוע את הנכות הרפואית ככזו אשר משקפת גם את הירידה בכושר ההשתכרות של התובע (28% לשיטתו).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ