אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלמד ואח' נ' ארביב

מלמד ואח' נ' ארביב

תאריך פרסום : 12/12/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
36170-01-12
04/12/2013
בפני השופט:
גדעון ברק

- נגד -
התובע:
1. שרונה מלמד
2. אמיר אברהם גרשי

הנתבע:
זאב ארביב
פסק-דין

פסק דין

1. בפסק הדין, אין לי צורך לחזור על העובדות, אשר הועלו על ידי בית המשפט בהחלטה שניתנה בעניין ביטול פסק הדין וכבר מגוף ההחלטה עולה, שבית המשפט אכן ראה בטענות הנתבע הגנה ראויה לטענות התובעים ולאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בכל חומר הראיות, אני מחליט לקבל את תביעת התובעים בחלקה – זאת כפי שיפורט להלן ולאור הנימוקים שיפורטו להלן:

א. א) חוזה השכירות, אשר נחתם בין הצדדים ביום 11.9.11 (להלן:"החוזה") צורף על ידי הנתבע לבקשה לביטול פסק דין ומשום מה, לא צרפו התובעים את החוזה לכתב התביעה.

ב) התובעים טענו בכתב התביעה, שביום 16.9.11 הגיעו לחתום על חוזה השכירות לחודשיים, אך מעיון בחוזה השכירות עולה, שהתאריך הנזכר על ידי התובעים לא מתיישב עם תאריך החתימה על החוזה, שכן חוזה השכירות נחתם ביום 11.9.11 ואילו השכירות עצמה החלה ביום 15.9.11 ולכן, אין זה מתקבל על הדעת, שביום 16.9.11 רק אז הגיעו התובעים לחתום על החוזה.

ג) ההתקשרות בין הצדדים הייתה למשך חודשיים בלבד, החל ב-15.9.11 ועד 15.11.11 ודמי השכירות נקבעו לסך של 3,000 ₪ לחודש. כמו כן, נקבע בחוזה, שפיצוי בגין הפרו יהיה סך 3,000 ₪.

הצדדים גם קבעו, שדמי השכירות ישולמו עבור חודשיים מראש ובמעמת חתימת החוזה.

ב. א) התובעים מייחסים לנתבע הפרת החוזה בכך, שבטרם נחתם החוזה, הגיעו התובעים אל המושכר והתרשמו ממנו לטובה, שכן היה בית מלא ומאובזר ובפרט נוכחו לראות טלוויזיות,ממיר של הוט, (להלן:" הפריטים הנ"ל") ריהוט ועוד, אך כאשר ניגשו לחתום על החוזה נוכחו לדעת שאין טלוויזיות ולא היה ממיר.

עוד טוענים התובעים, שבעת שהעירו לנתבע על היעדר הפריטים הנ"ל, הבטיח הנתבע שהוא ישים הפריטים הנ"ל מיד ורק לאחר הבטחה זו הוא ביקש לחתום על החוזה.

בעדותו בבית המשפט מכחיש הנתבע טענות ההבטחה הנטענות על ידי התובעת, שכן הנתבע מאשר, שאמנם בעת שהיא ראתה את המושכר הייתה שם טלוויזיה, אך הטלוויזיה נשארה שם משום שקודם לכן גר בנו במושכר והוא הודיע לתובעים, שהטלוויזיה לא תישאר במושכר משום שהיא של בנו. (ראה עדות הנתבע בעמ' 7 לפ' יום 17.11.13, ש' 1- 4).

ב) מתברר מטענות התובעים, שכל שהבטיח הנתבע בקשר לפריטים הנ"ל, הובטח לפני החתימה על החוזה, אך בחוזה עצמו, פורטה רשימת מטלטלין הנשארים בדירה בעת השכרתה ואין בין פריטים אלה, טלוויזיות וממיר.

כך, לאחר שפורטה רשימת המטלטלין בחוזה – חתמו הצדדים על החוזה וחוזה חתום הוא החוזה המחייב את הצדדים.

לפני חתימת החוזה, היו התובעים רשאים לדרוש מהנתבע לכלול גם את הפריטים שהובטחו ברשימת המטלטלין, אך התובעים חתמו על החוזה כמות שהוא ואומד דעתם של הצדדים מתגבשת בעת חתימת החוזה.

ג. א) התובעים הגישו תביעה זו, בה תובעים הם לחייב הנתבע בסך של 10,000 ₪, כאשר מגוף התביעה עולה, שכל מה שביקשו מהנתבע הוא החזר הסך של 4,000 ₪, הכולל חודש של שכירות וסך של 1,000 ₪ שהושאר אצל הנתבע כפיקדון והתוספת בסך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש, היא תוספת מוגזמת בלתי סבירה וגם בלתי מוכחת, שכן לא הוכח מה עוגמת נפש נגרמה לתובעים, כאשר שכרו את המושכר לחודשיים בלבד והחליטו לעזוב, מיוזמתם, לאחר חודש אחד.

ב)בעדותה בבית המשפט, סבורה התובעת, שעל הנתבע להשיב לה את מלוא הסכום ששילמה מראש בעד חודשי השכירות והטעם לכך הוא:" שיחזיר לי את כל הכסף, כי לא גרתי שם, מהתחלה היו בעיות, גרתי אולי חודש, או פחות". (עמ' 7 לפ' יום 17.11.13).

כבר ממרכיבי התשובה, ניתן לראות שהתובעת לא דקא פורתא, שכן מחד גיסא טוענת התובעת, שיש להחזיר לה את הכסף, משום שהיא לא גרה שם, אך מייד ובהמשך, מאשרת התובעת שהיא גרה אולי חודש או פחות- אם כי בכתב התביעה מאשרת התובעת, שהיא פינתה את המושכר ביום 16.10.11, קרי: חודש לאחר תחילת השכירות.

אינני מאמין לתובעת, שרק היעדר הטלוויזיה היה הגורם העיקרי להפסקת השכירות לאחר חודש ואני לא מקבל את טענת התובעת, שהיא לא גרה שם ואני קובע, שהיא אכן החזיקה במושכר חודש ועל חודש זה בוודאי שעליה לשלם דמי שכירות.

2. א. לאור הנימוקים שפורטו לעיל, אני קובע, שאכן התובעת גרה חודש במושכר ועל חודש זה עליה לשלם ולא מצאתי, שבהיעדר טלוויזיה במושכר, כאשר בין הפריטים שנרשמו בחוזה, לא נכללה טלוויזיה וכאשר התובעים גם לא ביקשו לרשום פריט טלוויזיה, מגיע להם סכום כלשהו עבור עוגמת נפש.

ב. עם זאת, אני מקבל את טענות התובעת, שמה ששולם מעבר לאותו חודש, על הנתבע להשיב לתובעים – זאת מהנימוקים הבאים:

א) הנתבע לא הוכיח, שהתובעים מסרו לו את המפתח רק בתום תקופת השכירות ולא הוכיח, שבשל עובדה זו נמנעה ממנו השכרת המושכר.

ב) אמנם התובעים, בעצם הפסקת השכירות, שהייתה קצרה מלכתחילה, גרמו לנתבע חסרון כיס בעד החודש הנוסף, אך אני מקבל את טענת התובעת – טענה שלא נסתרה- שהיא פינתה את המושכר בהסכמת הנתבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ