אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלכמו נ' צברי

מלכמו נ' צברי

תאריך פרסום : 20/05/2013 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה חיפה
15973-03-11
20/03/2013
בפני השופט:
אסף הראל

- נגד -
התובע:
אינאו מלכמו
הנתבע:
שמעון צברי
פסק-דין

פסק דין

בתובענה זו עותר התובע כי הנתבע ישלם לו זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקה של כעשר שנים. התובע טוען כי פוטר וכי הוא זכאי, בין היתר, לפיצויי פיטורים ולזכויות שונות המגיעות לו מכח הוראות צו ההרחבה בענף החקלאות (להלן – צו ההרחבה). הנתבע מכחיש את טענות התובע ואת זכאותו לסעדים הנתבעים, וטוען כי זה התפטר וכי אין תחולה להוראות צו ההרחבה.

על התשתית העובדתית הבאה לא היתה מחלוקת בין הצדדים והיא מצאה ביטויה ברשימת המוסכמות שנערכה בדיון המוקדם. על פי תשתית מוסכמת זו הועסק התובע על ידי הנתבע – אשר הפעיל אז עסק בתחום הגינון - כעובד שכיר בתפקיד של גנן. תקופת ההעסקה השתרעה בין 1.8.00 לבין 31.8.10. התובע היה עובד בשכר יומי ושכרו שולם לו בהתאם לתלושי השכר שהנפיק לו הנתבע. בין הצדדים לא נכרת חוזה העסקה בכתב, והנתבע לא נתן בידי התובע הודעה בכתב על תנאי העסקתו. כן, לא היתה מחלוקת כי הנתבע לא הפריש לתובע כספים לפנסיה בהתאם להוראות צו ההרחבה; כי ימי החג ששולמו הם בהתאם לתלושי השכר; וכי תוספת ותק ומענק השתלמות בהתאם לצו ההרחבה לא שולמו לתובע. עוד מוסכם, כי התובע לא החתים כרטיס נוכחות והנתבע לא ניהל לגביו פנקס שעות עבודה כהגדרת מונח זה בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951.

התובע העיד מטעמו. מטעם הנתבע העידו הנתבע עצמו וכן מר עלי חיג'אזי (להלן- מר חיג'אזי), אשר שימש כמנהל העבודה של התובע בחודשי העסקתו האחרונים.

בפתחם של דברים אנו קובעים כי התובע עבד במשרה מלאה. עיון בתלושי השכר מעלה כי ככלל התובע לא עבד בהיקף הנופל ממשרה מלאה. גם לא נטען אחרת על ידי מי מהצדדים. נבחן להלן את זכאות התובע לסעדים השונים הנתבעים על ידו.

האם פוטר התובע או התפטר

התובע טוען כי פוטר מעבודתו. נטען כי ביום 22.8.10 מסר התובע לנתבע באופן אישי העתק ממכתב דרישה הנושא תאריך 18.8.10 ואשר נכתב על ידי בא כוחו של התובע (נספח ג' לתצהיר התובע) (להלן – מכתב 18.8.10). במכתב זה נדרש הנתבע, בין היתר, לשלם לתובע זכויות שונות בגין העסקתו אצל הנתבע שאם לא כן יסיים התובע את עבודתו ביום 21.9.10. על פי התובע, במועד מסירת המכתב לנתבע פיטר אותו הנתבע, תוך שמועד סיום ההעסקה נקבע ליום 31.8.10. הנתבע מכחיש את טענות התובע, וטוען כי לא קיבל את מכתב 18.8.10 וכי התובע הוא שהתפטר תוך שעשה זאת מטעמים משפחתיים.

לאחר שנתנו דעתנו לכלל הראיות שהובאו בפנינו ולטענות הצדדים, באנו לכדי מסקנה כי התובע לא עמד בנטל השכנוע לענין טענתו כי פוטר. תחת זאת מסתברת בעיננו יותר טענת הנתבע כי התובע התפטר.

לא הוכח בפנינו כי מכתב 18.8.10 נמסר לנתבע. התובע מודה בתצהירו כי משלוח לנתבע בדואר רשום של מכתב זה, כמו גם מכתבים נוספים שנשלחו על ידי בא כוחו אחר כך, לא צלח, עת שהנתבע לא דרש את דברי הדואר (סעיף 16 לתצהיר התובע). אין מקום לתחולת חזקה לפיה הומצאו דברי הדואר לנתבע – ויש לדחות טענת התובע בענין זה בסיכומיו. עתה יש לבחון האם הוכח כי התובע מסר לנתבע באופן אישי את מכתב 18.8.10 ביום 22.8.10. אנו קובעים כי טענת התובע בענין זה לא הוכחה. כאמור, הנתבע מכחיש כי מכתב 18.8.10 נמסר לו על ידי התובע (סעיף 9 לתצהיר הנתבע). ניצבים אנו בין שתי גרסאות סותרות. בבסיס העדפתנו את גרסת הנתבע עומדים מספר טעמים. האחד, התובע לא הביא ראיה חיצונית כלשהי לתמיכה בגרסתו. כך, למשל, אין טענה כי אדם אחר ראה את התובע מוסר את המכתב לנתבע. התובע הסביר בעדותו כי מסר את המכתב לנתבע ברכב בתום יום העבודה (עדותו בעמוד 15 לפרוטוקול). מר חיג'אזי העיד כי תמיד היו עובדים נוספים ברכב (עדותו בעמוד 23 לפרוטוקול). כלומר, ניתן היה לצפות שיהיו עדים נוספים למסירת המכתב לנתבע, אך התובע אינו מתייחס לכך וממילא לא ביקש כי מי מהעובדים האחרים יעיד בענין זה.

נבהיר כבר עתה כי לא מצאנו טעם כלשהו שלא ליתן משקל מלא לעדותו של מר חיג'אזי. עד זה שימש מנהל העבודה של התובע במועד סיום העסקתו. התברר כי מאז אמצע שנת 2010 לא שוררים עוד יחסי עובד מעביד בין מר חיג'אזי לנתבע וכי כיום מר חיג'אזי והנתבע מועסקים כשכירים - שניהם בתפקיד של מנהלי עבודה - אצל חברה בשם "רז", אם כי הנתבע "מעל" מר חיג'אזי (עדות מר חיג'אזי בעמוד 22 לפרוטוקול). מר חיג'אזי אינו מועסק על ידי הנתבע היום ואין לצאת מנקודת מוצא כי עדותו מוטה לטובת הנתבע. גם העובדה כי הנתבע מצוי בדרגה בכירה יותר מהעד בהיררכיה הפנים ארגונית אצל מעסיקם המשותף כיום – אינה מביאה למסקנה כי מר חיג'אזי בלתי אמין. טבעם של דברים בסכסוכי עבודה כי בית הדין נדרש לעדותם של עובדים המצויים בדרגות שונות בהיררכיה הארגונית. עובדה זו, לכשעצמה, אינה מביאה למסקנה כי יש לאיין את משקל עדותו של עובד המעיד בעניינו של עובד אחר בכיר ממנו.

פרט לעובדה שאין עדים שראו את מסירת מכתב 18.8.10 לנתבע, אין בידי התובע אסמכתא כלשהי – למשל בכתב - כי המכתב נתקבל בידי הנתבע – כגון חתימת הנתבע עליו. היעדרן של ראיות תומכות בגרסת התובע מביא למסקנה כי אין לקבל את גרסתו בענין זה. לכך מתווסף טעם נוסף המוביל לדחית גרסת התובע. התברר כי גרסת התובע בדבר פרק הזמן שהמשיך לעבוד לאחר שלטענתו מסר את מכתב 18.8.10 – אינה אחידה. בעוד שבסעיף 12 לתצהירו ציין כי לאחר מסירת המכתב האמור המשיך עוד לעבוד תקופה של תשעה ימים קלנדריים, הרי בעדותו בעל פה ציין כי העסקתו הסתיימה חודש לאחר מסירת המכתב (עדותו בעמוד 15 לפרוטוקול). טעמים אלה מובילים למסקנה כי לא הוכח שהתובע מסר לנתבע את מכתב 18.8.10 – או מכתב דרישה אחר – ומשכך יש לדחות את גרסתו. אנו קובעים איפוא כי התובע לא מסר לנתבע את מכתב 18.8.10. נציין כי בעדותו לא ידע התובע להצביע על מכתב 18.8.10 ותחת זאת הצביע על מכתב מיום 19.9.10 ככזה שנמסר על ידו לנתבע. לא מצאנו כי יש בכך להוות טעם הפועל לחובת התובע, עת התברר מפיו של התובע – אשר עלה ארצה לפני 14 שנים - כי אינו יודע קרוא וכתוב בשפה העברית (עדותו בעמודים 13 ו- 15 לפרוטוקול). די ביתר הטעמים שציינו לעיל כדי להביא לדחית גרסת התובע בענין מסירת המכתב לנתבע.

התברר בפנינו כי התובע לא היה מרוצה משכרו, דבר שהביא להתפטרותו. קביעתנו זו מבוססת על מספר נדבכים. הראשון – עדותו של התובע עצמו. התובע העיד כי לא היה מרוצה משכרו ודרש מהנתבע, עובר לסיום העסקתו, העלאת שכר – לה סרב הנתבע (עדותו בעמוד 12 לפרוטוקול). התובע לא הסתפק בדרישה להעלאת שכר, אלא הבהיר לנתבע כי ככל שדרישתו לא תענה תוך חודש, יעזוב התובע את העבודה (עדות התובע בעמוד 17 לפרוטוקול). אנו קובעים איפוא, על סמך דברי התובע עצמו, כי בסמוך לסיום יחסי עובד-מעביד דרש מהנתבע העלאת שכר תוך שהבהיר כי אם זו לא תיענה, יתפטר.

ביסוס לטענת הנתבע כי התובע מימש את התראתו והתפטר בפועל ניתן למצוא בדברי התובע בעדותו. התובע הסביר כי לא קיבל שכר מספק מהנתבע. לפי התובע, הוא הבין זאת לקראת תום תקופת העסקתו אצל הנתבע, מחבריו אשר התקדמו יותר בהשוואה אליו. וכך השיב התובע לשאלות בחקירה נגדית (עמוד 12 לפרוטוקול):

ש.מתי פנית לחברים שלך לראשונה ואמרת שאתה לא מתקדם והם מתקדמים?

ת.אני לא זוכר.

זה היה בסוף העבודה שלי.

ש.עד אז קיבלת תלושים והיה הכל בסדר, נכון?

ת.אם היה הכל בסדר לא הייתי עוזב את העבודה.

ש.יכול להיות שעזבת בגלל שהשכר לא הספיק לך?

ת.כן. לא הסתדרתי עם המשכורת הזאת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ