אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלכי נ' המועצה לייצור צמחים ולשיווקים - ענף ההדרים

מלכי נ' המועצה לייצור צמחים ולשיווקים - ענף ההדרים

תאריך פרסום : 20/11/2017 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
1042-17
19/11/2017
בפני השופט:
נ' הנדל

- נגד -
המבקש:
יהודה מלכי
המשיבה:
המועצה לייצור צמחים ולשיווקים - ענף ההדרים
החלטה
 

האם קיים פסול בשימוש בסימן "Old Jaffa" על גבי מוצרי מזון שונים, שאינם פירות הדר? זוהי הסוגיה המרכזית העומדת להכרעה בהחלטה זו.

 

 

  1. המבקש מעוניין לרשום בפנקס סימני המסחר את הסימן המילולי "Old Jaffa" עבור מוצרי מזון שאינם פירות הדר. רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ובית המשפט המחוזי קבעו כי הסימן אינו כשר לרישום מטעמים שונים. הדגש הושם על כך שהשימוש בסימן זה אינו חוקי, ולכן רישומו בפנקס יפגע בתקנת הציבור (סעיף 11(5) לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972). נותיר את ההסבר לכך להמשך. כעת נאמר רק כי לפי שיטת המבקש, ובניגוד לקביעת ערכאות קמא, אין פסול בשימוש בכינוי "Old Jaffa" על גבי מוצרי מזון שונים. ואם אין פסול בשימוש בכינוי – הרי שרישומו כסימן מסחר חוקי הוא, ואינו פוגע בתקנת הציבור. המבקש מוסיף ומתייחס ליתר קביעותיהן של ערכאות קמא, אשר קבעו בקצרה כי השימוש בסימן האמור עלול להטעות את הציבור. אולם לנוכח התוצאה אליה הגעתי, וכפי שיובהר – אין צורך לדון בסוגיית ההטעיה.

 

  1. כדי לענות על השאלה שהוצגה בפתח יש להידרש להסדר ההגנה על "כינויי מקור".

 

"כינוי מקור" הוא "השם הגיאוגרפי של ארץ, אזור או מקום, הכלול בשמו של מוצר ובא ללמד שמקורו שם ושאיכותו או תכונותיו הן, בעיקרן, פרי אותה סביבה גיאוגרפית, טבעה ואנשיה" (סעיף 1 לחוק הגנת כינויי מקור וציונים גאוגרפיים, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק)). כינוי המקור, שיסודו במשפט הבינלאומי, נועד אפוא ללמד על קשר איכותי בין מוצר מסוים וחבל ארץ מסוים. החוק מדגיש שני פרמטרים: מקורו של המוצר – חבל הארץ שבו יוצר או גודל – והאיכות או התכונות של המוצר, שצריכות להיות פרי אותו חבל ארץ. לדוגמא, הכינוי "קוניאק" למשקה אלכוהולי שמוצאו מאזור קוניאק שבצרפת, ושתכונותיו נובעות מתנאי אותו חבל ארץ. מטרת החוק היא להעניק ליצרנים מקומיים הגנה מפני שימוש או פגיעה במוניטין של כינוי המקור, בדמות שימוש בשם חבל הארץ הרלוונטי כדי לסמן מוצרים דומים או זהים המיוצרים באזור אחר. כך נשמר הקשר בין המוצר לחבל הארץ. בדוגמא שהובאה לעיל, החוק מבטיח שרק יצרנים המייצרים משקה אלכוהולי באזור קוניאק שבצרפת – שתכונותיו הן פרי אותו חבל ארץ – יוכלו לקרוא למשקה בשם "קוניאק" (ראו ע"א 784/88 Budejovicky Budvar‏ נ'Anheuser-Busch Incorporated ‎‏, פ''ד מד(2) 531, 539-538 (1990) (להלן: עניין באדוויזר)).

 

החפץ ברישום כינוי מקור המתייחס לאזור או מקום במדינת ישראל, רשאי להגיש בקשה לרישום הכינוי בפנקס כינויי מקור, המנוהל ברשות הפטנטים. הרישום הוא ביחס למוצר ספציפי (סעיפים 3-2 לחוק). רישום הכינוי בפנקס מונע שימוש בכינוי שלא כדין. אין אנו נדרשים, במסגרת הנוכחית, לשאלה מהו היקף המונח "שלא כדין". די בציון העובדה ששימוש כזה עולה, בין היתר, לכדי עבירה פלילית (סעיפים 24-22 לחוק, סעיף 3 לפקודת סימני סחורות). ההסדר הישראלי נועד, מבחינה היסטורית, להגן על מותג פירות ההדר הישראלי "יפו", או "Jaffa". לא בכדי ניצב כינוי זה בבדידות מזהרת, במשך שנים רבות, ככינוי המקור הישראלי היחיד בפנקס כינויי המקור הישראלי (ראו הצעת חוק הגנת כינויי מקור, התשכ"ה-1964, ה"ח 88, 91; החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מספר (בקשת הארכת תוקף כינוי מקור מס' 1 – "יפו", "יפא", "יפאס", "Jaffa", "Jaffas", פסקה 8 (9.1.2005)).

 

חביב הכינוי "Jaffa" לפני המחוקק. חיבה יתרה נודעת לו לכינוי "Jaffa", שהוסיף המחוקק והרחיב את ההגנה עליו באמצעות דבר חקיקה נוסף – פקודת סימני סחורות. סעיף 2א(א) לפקודה קובע כך: "ציונה של סחורה שאינה פרי הדר בכינוי יפו, יפא, יפאס, Jaffa או Jaffas, שהוא כינוי מקור הרשום בישראל... או בכינוי הכולל כינוי כאמור או המשתמע כמוהו... יראו אותו כתיאור מסחרי כוזב כמשמעותו בסעיף 2". לאמור, כאשר הכינוי "Jaffa" רשום בישראל ככינוי מקור – וזהו המצב כיום – שימוש בו באופנים שונים עולה לכדי "תיאור מסחרי כוזב" ועלול לעלות לכדי עבירה פלילית (סעיף 3 לפקודת סימני סחורות). ואם תתמה מדוע נדרש היה להוסיף התייחסות מפורשת לכינוי "Jaffa" בפקודת סימני סחורות, ולא ניתן היה להסתפק בהגנה שמעניק חוק כינויי מקור, אשיבך כי הרישום בפנקס כינויי המקור מסייע לבעל כינוי המקור רק ביחס לאותו מוצר המסומן בכינוי המקור (סעיפים 4-3 לחוק). בהתאם לכך, הכינוי "יפו" על הטיותיו השונות מוגן לפי החוק רק ביחס לסחורה שהיא פרי הדר, ולא ביחס למוצרים אחרים. על כן תיקן המחוקק את סעיף 2א לפקודת סימני סחורות, וקבע כי הכינוי "יפו" וכינויים הקשורים אליו יזכו להגנה גם כשאין הם מציינים פירות הדר. מטרת הוראות אלה, המשולבות בהוראות החוק, היא שמירה על המוניטין הייחודי של פירות ההדר הישראליים מפני פגיעה (הצעת חוק לתיקון פקודת סימני סחורות (מס' 3), התשכ"ח-1968 171, 172). תיקון חקיקה זה משקף הנחה אמפירית של המחוקק, לפיה תדמית הכינוי "Jaffa" תיפגע אם יופיעו בשוק מוצרים שאינם פירות הדר, המיוצרים בישראל ומסומנים "Jaffa".

 

  1.  יוער כי אין חדש תחת פני השמש ומעל פני הארץ. כבר בזמנים קדומים זוהו מוצרים שונים עם מקומות גיאוגרפיים שונים, גם ביחס לארץ ישראל. ידועים בהקשר זה שבעת המינים שהשתבחה בהם ארץ ישראל – חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר. פירות הדר אינם מופיעים ברשימה זו, אולם קיימת רשימת מיני צמחים נוספת במקרא, שנקשרה על ידי פרשני המקרא לארץ ישראל – ארבעת המינים הקשורים לחג הסוכות. לצד הערבה, ההדס והלולב מופיע גם המונח "פרי עץ הדר": "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר..." (ויקרא כג, מ). התורה שבעל פה מלמדת אותנו כי "פרי עץ הדר" הוא אתרוג (תלמוד בבלי, סוכה לה, ע"א). המדרש אף מביא דעה לפיה פרי עץ הדעת, שממנו אכלו אדם וחווה בגן עדן ושעליו נאמר "כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל" (בראשית ג, ו), אינו אלא "פרי עץ הדר" – האתרוג (בראשית רבה, פרשה טו, ז). כך או אחרת, בדומה לתפוזי יפו, גם המונח "פרי עץ הדר" מצוי בלב הקשר שבין פרי למקום, ובאופן ספציפי לארץ ישראל.

 

הרמב"ם מסביר כי אחת הסיבות שבגינן נבחרו דווקא ארבעת המינים האמורים, וביניהם האתרוג, היא תפוצתם הרחבה בארץ ישראל: "ואלו ארבעת המינים הם אשר קיבצו שלושת הדברים האלה: האחד – רוב מציאותם בארץ ישראל בעת ההיא והיה כל אדם יכול למוצאם..." (מורה נבוכים, חלק ג, מג). למרות זאת, ברבות השנים ועם הידלדלות האוכלוסייה היהודית בארץ ישראל, איבדה הארץ את מעמדה כספקית האתרוגים המרכזית ליהדות הגולה. את מקומה החליפו אתרוגים ממדינות אחרות, כגון מרוקו או יוון. אך עם שוב עם ישראל לארצו החלו להישמע קולות הקוראים להשיב את עטרת אתרוגי ארץ ישראל ליושנה. במיוחד נחרט בזיכרון ההיסטורי הפולמוס סביב אתרוגי קורפו – אי ביוון שאתרוגיו נחשבו ליפים ומשובחים, אך היו שטענו כי הם אינם עומדים בסטנדרט ההלכתי הנדרש. מספר רבנים, ובראשם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, "מינפו" את הפולמוס סביב אתרוגי קורפו כדי לשכנע את ציבור רוכשי האתרוגים לשוב ולרכוש אתרוגים מארץ ישראל, שנחשבו כשרים או מהודרים יותר מן ההיבט ההלכתי. לכך, בין היתר, הקדיש הרב קוק את ספרו ההלכתי "עץ הדר" (לסקירה ראו גם דפנה לנגוט, יובל גדות ועודד ליפשיץ "'פרי עץ הדר': ראשית גידולו של האתרוג בארץ ישראל ושלבי חדירתו למסורת ולתרבות היהודית" בית מקרא 59, 38 (התשע"ד); בצלאל לנדוי "המאבק למען אתרוגי הארץ" מחניים נ 32 (התשכ"א)). לא למותר לציין כי בתקופת פולמוס פירות ההדר כיהן הרב קוק כרבה הראשי של העיר יפו (Jaffa).

 

          הנה לנו אפוא דוגמא נוספת למעין "כינוי מקור", הקושרת באופן ייחודי בין פרי הדר לארץ ישראל – ואף לעיר יפו – אם כי דוגמא זו לקוחה מעולמם של המשפט העברי וההיסטוריה של עם ישראל, ולא מעולם דיני הקניין הרוחני של מדינת ישראל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ