אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלכיאל שרבט נ' שרבט זהר

מלכיאל שרבט נ' שרבט זהר

תאריך פרסום : 25/10/2010 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1809-09
25/10/2010
בפני השופט:
שרה ברוש

- נגד -
התובע:
מלכיאל שרבט ע"י ב"כ עו"ד חקק
הנתבע:
שרבט זהר ע"י ב"כ עו"ד כרמי
פסק-דין

פסק דין

1.בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת כב' השופטת חנה קלוגמן, אשר נעתרה לבקשה לעיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5 (א') לחוק הבוררות, התשכ"ח 1968 (להלן: "חוק הבוררות") בתביעה שהוגשה לבית המשפט.

2.המשיב הגיש נגד המבקש תביעה כספית בגין הפרת הסכם ביניהם, לפיו התחייב המבקש לרכוש ממנו נכס (להלן- "ההסכם"; להלן – "הנכס", בהתאמה). הנכס, ועל כך אין מחלוקת בין בעלי הדין, הינו נכס המנוי על הנכסים בגינם קיים סכסוך רב שנים בין המבקש והמשיב ובין צדדים נוספים אחרים, ובגין סכסוכים אלה נחתם הסכם בוררות אשר קיבל תוקף של פס"ד על ידי בית המשפט העליון ביום 12.12.2002, (להלן- "הסכם הבוררות").

3.לאחר הגשת התביעה, הגיש המשיב בקשה לעיכוב הליכים על פי סעיף 5 לחוק הבוררות.

בית משפט קמא קיבל את הבקשה, בקובעו, כי ההסכם הינו חלק מההסדרים שבין האחים, בהתייחס לנכסים שחלוקתם הינה חלק מהליך הבוררות. מכירתו של הנכס, באה לידי ביטוי בנייר עבודה שהגיש המבקש לבורר במסגרת הליך הבוררות; בית משפט קמא ראה בהגשת התביעה רצון של המבקש ליהנות משני העולמות, כאשר מחד גיסא ביקש לאשר הסכם מכירת הנכס בבקשה שהגיש לבורר, ומאידך גיסא, ביקש לנהל הליך משפטי לגבי אותו נכס בדיוק. לאור זאת, דחה בית משפט קמא את טענת המבקש כי אינו צד לבוררות.

בית-משפט קמא עיין בכל כתבי הטענות, על נספחיהם, שמהם עלתה החשיבות שבניהול הליך הבוררות המתייחס לסכסוך ארוך שנים בין כל הצדדים הרלוונטיים ולכל הנכסים הרלוונטיים, וקבע כי הפרדת ההליכים תקשה על פתרון הסכסוך ותוסיף מחלוקות נוספות על אלו הקיימות כבר היום בהליך הבוררות המסובך. בית משפט קמא הפנה אל הליך הבוררות המתקיים כבר בפועל, וקבע כי יש לברר במסגרתו גם את המחלוקת נשוא התובענה שבפניו.

על החלטת בית משפט קמא הוגשה הבר"ע שבפניי.

4.שתי טענות עיקריות בפי ב"כ המבקש.

האחת – כי ההסכם נשוא התובענה, אשר נחתם לאחר הסכם הבוררות, אינו כולל סעיף בוררות, ומשכך, יש להסיק ממנו כי הצדדים להסכם ביקשו להחריג את ההסכם מהליך הבוררות; מכל מקום, וזוהי הטענה השנייה - היה מקום להתיר למבקש לחקור את המשיב, הגם שהוא לא נתן תצהיר התומך בבקשה לעיכוב ההליכים, כדי ללמוד הימנו על כוונת הצדדים. משלא נעתר בית המשפט לבקשתו, הרי שיש מקום, לפחות, להחזיר את הדיון לבית משפט קמא, על מנת שיתאפשר לו לחקור את המשיב.

לאחר שעיינתי בחומר הרב שהובא בפניי, מצאתי כי דין הבר"ע להדחות.

5.אין, ולא יכולה להיות, מחלוקת, כי המשיב לא היה זה שנתן את התצהיר התומך בבקשה לעיכוב הליכים.

תקנה 522 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת את ההליכים לחקירתו של מצהיר. ברם, אין היא חלה אלא על המצהיר לבדו. לפיכך, לא נפל כל פגם בכך שבית משפט קמא לא נעתר לבקשת המבקש להורות על חקירתו של המשיב, שלא היה זה שנתן את התצהיר התומך בבקשה.

בית משפט קמא רשאי היה, איפוא, בנסיבות אלה, בהן המצהיר לא נתבקש ולא נחקר על תצהירו, להתייחס לאמור בתצהיר. מסקנתו של בית משפט קמא בדבר חלותו של הסכם הבוררות על ההסכם מבוססת על החומר שהיה בפניו, ובדין התבסס עליו; אין איפוא, למצוא פגם במסקנתו של בית משפט קמא שיש להתערב בו.

6.אולם בכך לא סגי. לא מצאתי כי גם לגופה יש להתערב במסקנתו של בית משפט קמא.

המדובר בסכסוך רב שנים. הסכם הבוררות נכרת בין כשלושים צדדים, ואין, ולא יכולה להיות, מחלוקת, כי הוא חל גם על הנכס.

לא ניתן להחריג את הסכם הבוררות לגבי נכס מסויים בהסכם שבין שניים מהצדדים בלבד. רוצה לומר, כדי להחריג נכס מהסכם הבוררות, יש צורך בקבלת הסכמתם של כל הצדדים להסכם הבוררות. הסכמה כזו לא ניתנה, ואף לא נטען כי היא קיימת. במצב דברים זה, נכונה קביעתו של בית משפט קמא, כי ההסכם אינו אלא עוקף הסכם הבוררות והמסקנה, היא, כי הסכם הבוררות חל גם על הסכסוך נשוא התביעה.

לא מצאתי, איפוא, כל פגם בקביעתו של בית משפט קמא, הדורש התערבותו של בית משפט ערעור גם לגופו.

7.רק על מנת להפיס את דעתו של המבקש, אוסיף ואומר, כי על הסכסוך שבין המבקש למשיב נשוא התביעה חל הסכם הבוררות. סכסוך זה יתברר בבוררות, והמבקש יוכל, כמובן, להעלות בה את כל טענותיו.

8.אשר על כן אני דוחה את הבר"ע ומחייבת את המבקש בתשלום הוצאות הבר"ע ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

הסכום הנ"ל יועבר לב"כ המשיב מתוך הפיקדון שהופקד בקופת בית המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ