אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלכה נ' מגדל העמק ואח'

מלכה נ' מגדל העמק ואח'

תאריך פרסום : 23/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות עפולה
33898-11-09
23/08/2010
בפני השופט:
שאדן נאשף-אבו אחמד

- נגד -
התובע:
אליהו אילן מלכה
הנתבע:
1. עיריית מגדל העמק
2. מ.א. עמק יזרעאל מ.א. עמק יזרעאל
3. מנהל מקרקעי מנהל מקרקעי ישראל

פסק-דין

פסק דין

התביעה וטענות הצדדים

זוהי תביעה שעניינה נזקי רכוש שנגרמו לרכבו של התובע (להלן: "התובע") בסך 6,187 ₪, כתוצאה מנפילתו והתרסקותו של צינור בטון (להלן: "הצינור") שמשמש לניקוז ביוב, במהלך נסיעתו של התובע בכביש 73, מכיוון מגדל העמק לכיוון צומת כפר ברוך, בתאריך 09.04.2009.

נזקיו של התובע מורכבים מהסכומים שלהלן: נזק רכוש על-פי חוות דעת שמאי (להלן: "חוות דעת") בסך 4,546 ₪; שכ"ט שמאי בסך 641 ₪; טרחה והוצאות בסך 1,000 ₪.

התביעה הוגשה כנגד עיריית מגדל העמק (להלן: "העירייה"), מועצה אזורית עמק יזרעאל (להלן: "המועצה") ונגד מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המנהל"). הנתבעות גלגלו את האחריות האחת אל עבר השנייה, כאשר לשיטתה של כל אחת מן הנתבעות לא קיימת לגביה עילה המטילה עליה אחריות לנזקים הנטענים.

העירייה מכחישה, כי האירוע נגרם באזור המוניציפאלי שלה וטענה כי צינור הבטון אינו באחריותה ואף לא בשליטתה.

המועצה אף היא מכחישה, כי האזור בו ארעה התאונה נמצא בתחום שיפוטה ומציינת, כי על הגבעה המתוארת על ידי התובע ממנה נחזה כי נפל הצינור, נמצא איזור תעשיה של העירייה, שם נמצאים מספר מפעלים. אי-לכך, סבורה המועצה, כי יש להפנות את התביעה למפעלים הללו. המועצה חולקת על נסיבות אירוע התאונה. לעניין זה טענה, כי קיימת סתירה בין הודעת התובע, כפי שנמסרה למשטרה, לבין הגרסה שהיעלה במסגרתה כתב התביעה ולפיה "הצינור הגיע מהגבעה מעל מקום שמשמש מחסן לעיריית מגדל העמק". המועצה שללה, מכל וכל, כי היא מחזיקה או מפעילה במקום אתר למחזור פסולת.

המינהל אף הוא התנער מכל האחריות, כך שלשיטתו גוש מס' 17378 חלקות 5 ו-6 המצוינות במכתבו של התובע אל המנהל, נמצאות בתחום שיפוטה של המועצה וכי המנהל אינו מחזיק בצינור, או בחלקה. כך שהאחריות באם תוכח, הינה רק אחריותה של המועצה.

לעניין הנזק, כל הנתבעות חלקו על גובה הנזק הנטען מאחר והוא אינו עולה בקנה אחד עם הנזק הנטען מייד לאחר האירוע. עוד נטען, כי חוות הדעת השמאי מטעם התובע ובדיקת הרכב על ידו נערכו 5 חודשים לאחר האירוע (בתאריך 20.11.2009), וכי התשלומים לשמאי לא נתמכו בקבלות מתאימות.

דיון והכרעה

לאחר עיון בטיעוני הצדדים ושמיעת העדויות בפניי, לרבות חומר הראיות שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה נגד הנתבעות מס' 2 ו-3 להתקבל בעוד שהתביעה נגד הנתבעת מס' 1 דינה להידחות. כמפורט להלן:

בדיון שהתקיים בפניי העיד התובע בעצמו. כמו כן העידו מטעם העירייה מר שלום זוזו (להלן: "נציג העירייה"), מטעם המועצה הופיע מר דן תנחומה (להלן: "נציג המועצה"), ומטעם המנהל הופיע מר מרואן חמודי, מתמחה (להלן: "נציג המנהל").

לתמיכה בתביעתו צירף התובע תמונות צבעוניות המראות את הצינור שהתפוצץ במקום התאונה (מוצג ת/1), תמונות של הרכב (מוצג ת/2). כמו כן הוגש מזכר של שוטר תנועה, שהיה בניידת משטרה שנסעה אחרי התובע (מוצג ת/3) במועד האירוע וכן את עדותו של התובע במשטרה (מוצג ת/4). בנוסף הוגשו תמונות המראות את גידור השטח-הגבעה מעליה נפל הצינור, כאשר הוא נעול באמצעות שער שבשליטתה של העירייה (מוצג ת/5). עוד צירף התובע קבלה בגין שכ"ט שמאי (מוצג ת/6).

העירייה צירפה מפה של תחום שיפוטה (מוצג נ/1). המועצה צירפה מכתב של התובע לאחר התאונה, בו מודיע על קרות התאונה ומציין כי נזקיו עומדים על סך 1,900 ₪ (מוצג ת/2 – צ"ל נ/2). המינהל צירף אוטו-פוטו של השטח (מוצג נ/3).

סלע המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה, מי מהנתבעות אחראית לקרות התאונה, אם בכלל, ומהו סכום הפיצוי לו זכאי התובע. לצורך הכרעה במחלוקת זו, נדרשת אני לבחון את המקרה לפי הוראות פקודת הנזיקין (להלן: "הפקודה") (סעיפים 38 ו- 41 לפקודה) והחומר הראייתי שהונח בתיק.

סעיף 41 לפקודת הנזיקין קובע : "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה- על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי המקרה שהביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה".

הלכה פסוקה היא, כי תחולת הכלל "הדבר מדבר בעדו" הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין והחזקה שבגדרו, המעבירה את נטל השכנוע אל הנתבע, מותנית בהוכחתם של שלושה תנאים מצטברים כלהלן:

האחד, כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת, מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק.

השני, כי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו.

השלישי, כי נראה לבית המשפט, כי מסתבר יותר שאירוע המקרה שגרם לנזק נגרם בשל רשלנותו של הנתבע מאשר שזה אירע בהעדר כל התרשלות מצדו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ