אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי

מלכה נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 18/07/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
45409-04-12
11/07/2013
בפני השופט:
שרון אלקיים

- נגד -
התובע:
איילת מלכה
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה לאי כושר לערערים מיום 7.12.13 (להלן: "החלטת הוועדה"). הוועדה החליטה, כי המערערת כשירה לעבודה.

2.לטענת המערערת, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים. טענותיה העיקריות של המערערת, במסגרת נימוקי הערעור ובדיון שנערך, הינן כדלהלן:

א.הוועדה לא נתנה את דעתה למצבה הכלכלי של המערערת, לגילה, להשכלתה ולרקע ממנו היא מגיעה.

ב.הוועדה התעלמה מהערכת הנכות של ד"ר זינגר, מטעם המערערת, ובו נקבע כי למערערת הגבלה ניכרת בתפקוד בשל ליקוי ברגלה ובעיות בגב. הוועדה התעלמה מכך שהמערערת לא רכשה השכלה ואינה בעלת תעודת בגרות.

3.המשיב התנגד לעמדת המערערת מן הנימוקים העיקריים הבאים:

א.הוועדה ציינה כי עיינה בפרוטוקול הרפואי ובפירוט סעיפי הליקוי של המערערת. למערערת הוכרה מגבלה ברגלה הימנית בלבד, והוועדה קובעת כי המערערת מסוגלת לבצע עבודות שאינן כרוכות בהליכה מרובה, בהרמת משא כבד ובעמידה ממושכת.

ב.המערערת עצמה מציינת כי עובדת כקופאית משך 7 שעות ביום בישיבה. לפיכך, מתייתר הצורך להתייחס לעברה התעסוקתי ולמעשה נשללת זכאותה להכרה באי כושר.

ג.הוועדה המליצה על סוגי עבודות שאינן דורשות השכלה ומשאין למערערת השכלה מיוחדת, אין צורך להתייחס להשכלתה.

ד.לא היתה חובה על הוועדה להתייחס לחוות דעת ד"ר זינגר, מאחר שמגבלותיה הרפואיות של המערערת זכו להתייחסות בפרוטוקול הוועדה הרפואית. ד"ר זינגר אינו מתייחס לשאלת כושרה של המערערת, אלא בעקיפין ובשורה אחת בסיום חוות הדעת, ביחס לתקנה 15.

דיון והכרעה

4.לאחר שעיינתי במסמכים המצויים בתיק ולאחר ששבתי ושקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. להלן אפרט את נימוקי הכרעתי.

5.הלכה פסוקה וידועה היא בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213 (1999)).

בנוסף יצוין כי אחת מהחובות המוטלת על הוועדה הרפואית לעררים, בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע (ארצי) שם/01-1318 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60 (1983)). אשר לחובת ההנמקה, עליה להיות ברורה ומפורשת אשר ממנה ילמד לא רק רופא אחר את הלך המחשבה שהביא להחלטה, אלא גם בית הדין יוכל לעשות זאת ולבחון האם הועדה נתנה פירוש נכון לחוק (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי , פד"ע יז 130 (1985)).

בבוא ועדה לקבוע האם למבוטח דרגת אי כושר נקבע כך:

"נקודת המוצא לקביעת דרגת אי הכושר כאמור צריכה להיות, כי ליקוייו הרפואיים של המערער כפי שנקבעו על ידי הוועדה הרפואית לעררים מבטאים דרגה אוביקטיבית של אי כושר לעבוד. מתוך נקודת מוצא זו, על הוועדה לקבוע את דרגת אי כושרו על פי נסיבותיו האישיות של הנכה. למשל, יכולת לחזור לעבודה קודמת, גיל, השכלה ויכולת אינטלקטואלית ופיסית. שהרי אין דומה לדוגמא כושר העבודה של מי שמסוגל לעבוד עבודה עיונית משרדית לכושר העבודה של הסובל מאותם ליקויים שאינו מסוגל על פי השכלתו וכושרו האינטלקטואלי לעבודה שכזאת"

(עב"ל 327/03 עזאת מוהרה - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 15.4.2004).

6.בענייננו, הוועדה מציינת בהחלטתה כי עיינה בפרוטוקול הרפואי ובסעיפי הליקוי. עם זאת, הוועדה אינה מפרטת כלל, מהם סעיפי הליקוי שנקבעו למערערת. בכך, הוועדה לא מילאה אחר חובת ההנמקה, ופוגעת באפשרות לביקורת שיפוטית ראויה.

7.יצוין, כי נכונה טענת המשיבה, לפיה ביחס לליקויים הרפואיים מוטלת על הוועדה חובה להתייחס לנכויות שנקבעו במסגרת ועדות רפואיות, ולא לחוות דעת פרטיות מטעם המערערת. עם זאת, כאמור הוועדה לא ציינה את הנכויות שנקבעו ואת שיעורן.

8.זו אף זו, המערערת ציינה אמנם בפני הוועדה כי היא עובדת כיום כקופאית, ולפיכך לכאורה יקשה עליה לטעון לאי כושר מלא. אולם עבודה בת שבע שעות ביום אינה עבודה במשרה מלאה, והמערערת אף טענה לאילוצים המחייבים אותה לעבוד למחייתה ולקשיים פיזיים. לכן, אין בכך כשלעצמו כדי לשלול הכרה באי כושר בשיעור חלקי, בהתאם ובכפוף ליתר השיקולים הרלוונטיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ