אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלכה מגן ואח' נ' רוני ענבי ואח'

מלכה מגן ואח' נ' רוני ענבי ואח'

תאריך פרסום : 29/06/2017 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט העליון ירושלים
4258-17
29/06/2017
בפני השופט:
נ' סולברג

- נגד -
המבקשים:
1. מלכה מגן
2. גדליה מגן

עו"ד איל בר-לב
המשיבים:
1. רוני ענבי
2. עמרם ענבי
3. יאיר ענבי
4. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד יניב אינסל - הנאמן
עו"ד אסף ברקוביץ'
החלטה

                                          


בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) בפש"ר 13095-03-15 מיום 26.4.2017, בגדרה נדחתה טענת המבקשת 1 (להלן: מלכה) על העדר סמכות עניינית של בית המשפט המחוזי. 

 

  1. במסגרת הליכי פשיטת רגל בהם מצויה מלכה, נערך דיון בעניינה בבית המשפט המחוזי מרכז, כבית המשפט של פשיטת הרגל. המשיבים 3-1, הנושים במלכה, הם בני משפחתה. במסגרת הליכי פשיטת הרגל הוגשה בקשה למתן הוראות, בגדרה התבקש בית המשפט המחוזי להורות כי מכוח הלכת השיתוף, מלכה היא בעלת מחצית מהזכויות במקרקעין אשר זכויות החכירה בהן רשומות על שם בעלה, המבקש 2 (להלן: גדליה; המקרקעין דנן יקראו להלן: המקרקעין). בדיון שנערך ביום 1.11.2016 –  לאחר שהצדדים מזה ומזה טענו בסוגיית הסמכות, ובהמלצת בית המשפט – הסכים בא-כוחה של מלכה לקיים את הדיון בבקשה למתן הוראות בבית המשפט של פשיטת רגל; ולהסכמתו ניתן תוקף של החלטה. ביום 23.3.2017 הגישה מלכה הודעה לבית המשפט המחוזי, בה נטען כי לבא-כוחה התברר שהדין אינו מאפשר להכריע בנושא הסמכות העניינית לפי הסכמת הצדדים. על כן, התבקש בית המשפט המחוזי לעיין מחדש בהחלטתו בנוגע לסמכות השיפוט העניינית. ברם, בקשה זו נדחתה בהחלטה מיום 26.4.2017, בה נכתב: "לעניין הסמכות העניינית – ראה ויתור על הטענה (ע"מ 12 שורה 15 לפרוטוקול הדיון מיום 1.11.1)".

 

           מכאן הבקשה שלפני.

 

  1. המבקשים טוענים כי יש לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי מיום 26.4.2017, ולהורות על העברת הדיון בבקשה הנוגעת לזכויות במקרקעין, לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא. לטענתם, אין בעלי-דין רשאים להסכים על סמכות השיפוט העניינית של בית משפט לדון בעניין כזה או אחר. לא זו אף זו, נטען כי על בית המשפט המחוזי היה לבחון מיוזמתו את שאלת הסמכות העניינית, אף אם הצדדים לא היו טוענים על כך. עוד טוענים המבקשים כי הבקשה למתן הוראות דנן, מתאימה במהותה לדיון בבית משפט לענייני משפחה, בשל הקרבה המשפחתית שבין המתדיינים, ובשל מהות הסכסוך הנובע מקרבה זו; וכי אין בטענה על סמכות טבועה של בית המשפט של פשיטת הרגל, כדי להתגבר על כך.

 

  1. הנאמן, בשם המשיבים 3-1, טוען כי מלכה ויתרה על טענתה על העדר סמכות שיפוט עניינית של בית המשפט המחוזי, בשל המלצת בית המשפט אשר ניתנה לנוכח מצב הדברים המשפטי, לפיו העניין מתאים לדיון בבית משפט של פשיטת רגל. הסכמתה ניתנה – לטענת הנאמן, ובניגוד לטענת המבקשים – מתוך מודעות לדין ולפסיקה הנוהגת. עוד נטען כי לאחר הדיון שהתקיים ביום 1.11.2016, התקיימה ישיבת הוכחות בבית המשפט המחוזי, ורק כחודש לאחריה הוגשה הודעתה של מלכה ובה טענה על העדר סמכות עניינית. על כן, לטענת הנאמן, בהתנהגותם קיבלו על עצמם המבקשים את סמכותו של בית המשפט המחוזי; והם מנועים מלטעון בניגוד להסכמתם. כמו כן, טוען הנאמן, כי היה על המבקשים לערער על ההחלטה שניתנה ביום 1.11.2016, ומשהשתהו עד למתן ההחלטה מיום 26.4.2017, חלף-עבר המועד להגשת ערעור.

 

  1. גם לגופו של עניין טוען הנאמן כי בית המשפט של פשיטת הרגל מוסמך לדון בבקשה למתן הוראות לגבי המקרקעין דנן. לטענת הנאמן, המקרקעין נרשמו על שמו של גדליה בלבד, רק משום שמלכה ירשה מקרקעין נוספים מאמה, ולנוכח מדיניות מינהל מקרקעי ישראל שלא לאפשר לאדם להיות בעלים של שני משקים; רק מכוח יחסי השיתוף של המבקשים בכל הנוגע למקרקעין, מלכה היא בעלים של מחצית מהזכויות בהם. עוד נטען, כי שאלת זכויותיה של מלכה במקרקעין קשורה קשר מהותי להליכי פשיטת הרגל המתנהלים בבית המשפט המחוזי, ועל כן, ראוי כי תהיה נדונה שם. בקשת רשות הערעור, לטענת הנאמן, מוגשת בחוסר תום לב ועל מנת לעכב את ההליכים בבית המשפט של פשיטת הרגל. על כן, נטען כי יש לדחותה.

 

  1. כונס הנכסים הרשמי מצטרף בתגובתו לתגובת הנאמן, וטוען גם הוא כי על הבקשה להיות נדונה בבית המשפט של פשיטת רגל. עוד נטען כי לאור העובדה שסמכותו של בית המשפט של פשיטת הרגל נובעת בין היתר ממצבים שבהם מתעוררות שאלות אשר הוא ראה תועלת בהכרעה בהן, הרי שניתן לומר כי ישנה תועלת לדון בעניין בבית המשפט של פשיטת רגל, מקום שהצדדים הסכימו לכך; באמצעות תועלת זו, עשוי בית המשפט המחוזי לקנות סמכות עניינית.

 

דיון והכרעה

  1. לאחר שנתתי דעתי על טענות הצדדים, בהתייחס גם לבקשת המבקשים למתן תשובה לתגובות המשיבים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על-פיה, בהתאם להוראת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; ולדחות את הערעור.

 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ