אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלכה אלברט נ' בטוח לאומי

מלכה אלברט נ' בטוח לאומי

תאריך פרסום : 16/01/2011 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה תל אביב - יפו
2050-06
06/01/2011
בפני השופט:
מיכאל שפיצר

- נגד -
התובע:
מלכה אלברט
הנתבע:
ב י טוח לאומי

החלטה

1. בפני תביעתו של מלכה אלברט (להלן- התובע) להכיר בליקוי השמיעה וטינטון כפגיעה בעבודה בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה- 1995 (בטרם היכנסו לתוקף של סעיף 84 א').

2.המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) דחה את התביעה מהטעם שהתובע לא עבד עבודה ממושכת בתנאי רעש ממוצע ומשוקלל של לא פחות מ – 85 דציבל ומהטעם שהנזק בשמיעה התפתח על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה.

3.לאחר עיון בחומר ושמיעת הצדדים החליטה חברתי כב' השופטת חגית שגיא (כתוארה אז) למנות מומחה רפואי בעניינו של התובע לבחינת טענת מיקרוטראומה וקשר סיבתי בין עבודתו של התובע בנתב"ג לבין הליקוי הנטען בשמיעה – ד"ר משה אנגלנדר (להלן- החלטת המינוי). בהמשך אף הועברו למומחה , פעמיים, שאלות הבהרה והמומחה השיב עליהן.

4.בסכומיו ביקש התובע למנות יועץ רפואי אחר לאור פגמים שנפלו לדעתו בחוות הדעת של המומחה . בין היתר טוען התובע לסטיית המומחה מהעובדות שהוצגו בפניו ע"י בית הדין , הסתמכות על נתונים עובדתיים שגויים והיותה של חוות הדעת נוגדת את הוראות תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ"ד- 1984.

5.הנתבע מנגד תומך יתדותיו בחוות הדעת ובתשובות לשאלות ההבהרה, וטוען כי חוות הדעת מפורטת ומנומקת וכי אין מקום למינוי מומחה נוסף/ אחר בתיק.

6. כב' הנשיא אדלר פרסם בפד"ע כב 199 הנחיות למינוי מומחים רפואיים מטעם בית הדין. בסעיפים 13 ו-14 התייחס הנשיא למינוי מומחה נוסף ולפסילת חוות דעת של מומחה-

"13.אין בית הדין מוצא בחוות דעתו של המומחה-היועץ הרפואי תשובות לכל השאלות שהוצגו והן נראות חיוניות למתן פסק דין, או שהוא מבקש לקבל חוות דעת נוספת – ישקול בית הדין מינוי מומחה-יועץ רפואי נוסף, ויציג בפניו את השאלות שימצא לנכון. העתק מהחלטת הביניים לפעול כאמור ולמנות מומחה נוסף יישלח לצדדים.

מונה מומחה רפואי נוסף – יחולו הוראות הסעיפים הקודמים בהתאמה.

14.מצא בית הדין, בין לבקשת צד ובין מיוזמתו, כי המומחה-יועץ חרג, בחוות דעתו, ממסכת העובדות שקבע בית הדין, או מצא טעם אחר שלא להתחשב בחוות הדעת, ימנה מומחה-יועץ רפואי אחר, ועל מינויו יחולו, בהתאמה, ההוראות לעיל.

מונה מומחה יועץ רפואי אחר – לא ייזדקק בית הדין עוד לחוות הדעת של המומחה-יועץ הראשון. "

7. באשר לטענה של סטיה מהעובדות שנקבעו ע"י בית הדין- בחוות הדעת כותב המומחה כדלקמן- "על פי המסמכים הרפואיים שעמדו לרשותי מסתבר כי התובע התחיל בעבודתו ברשות שדות התעופה בשנת 1987 ללא כל נכות שמיעתית , במהלך השנים לא הוגדר כעובד ברעש מזיק...בדיקה כזו עשויה בהחלט להתאים לליקוי שמיעה מושרה רעש, ואפילו במצב מתקדם. אולם קיימת אי התאמה בין בדיקת השמיעה ורמת החשיפה רעש. נדיר כי חשיפה בעוצמה כה חלשה יחסית תגרום לליקוי שמיעה כה משמעותי".

בסעיף 3ב' להחלטת המינוי נקבע- "בשנים 1987- 2004 נחשף התובע לרעש מזיק בשיעור שבין 84.9 ועד 88.8 דציבל" (ההדגשה הוספה) לטענת התובע, משנקבע בהחלטה כי התובע היה חשוף לרעש מזיק אזי, קביעה לפיה התובע לא נחשף לרעש מזיק הינה בבחינת סטיה מהתשתית העובדתית שהונחה בפני המומחה.

מקובלת עלי עמדת התובע כי לאחר שמונה ע"י בית הדין מומחה והונחה בפניו תשתית עובדתית רלוונטית, לא היה על המומחה לבחון שוב האם התובע עבד ברעש מזיק , ו/או לנקוט עמדה בנושא. לאור האמור ולאחר שעיינתי בחומר הרלוונטי, אני סבור כי המומחה, בקביעתו שהתובע לא הוגדר במהלך השנים כמי שעבד ברעש מזיק, חרג למעשה מהמסכת העובדתית שנקבעה על ידי בית הדין, ועל כן הצדק עם ב"כ התובע כי יש להורות על מינוי מומחה רפואי אחר, כמפורט בסעיף 14 לעיל.

למען שלמות התמונה מצאתי עוד לציין כי עוד בסמוך לאחר שהועברה לצדדים חוות דעת

המומחה, ביקש התובע לפסול את חוות הדעת ולחילופין למנות יועץ רפואי אחר. לאחר

שהבקשה הועברה לתגובת הנתבע וזה התנגד לה, ניתנה החלטת השופטת שגיא לפיה- "אין מקום להחלפת המומחה בטרם מוצה שלב שאלות ההבהרה. התובע רשאי להגיש שאלות הבהרה (לרבות לענין טענתו בענין רעש מזיק)" ...

התובע העביר בעניין זה שאלות הבהרה למומחה והמומחה השיב כי "חוות הדעת נכתבה על סמך נתונים שנתקבלו מביהמ"ש", באופן שהמומחה לא מצא לשנות מקביעתו.

8. באשר לטענה כי הקביעות נוגדות את תקנות הבטיחות בעבודה- בחוות דעתו מסתמך המומחה על הקביעה כי מותרת חשיפה של עד 90 דציבל במשך עד 4 שעות ביום עבודה, ובתשובות לשאלות ההבהרה קבע המומחה כי מותר לשהות 6 שעות ברעש של 88.8 דציבל.

התובע טוען בצדק כי הקביעות שבחוות הדעת נוגדות את הוראות תקנות הבטיחות בעבודה (גיהות תעסוקתית ובריאות העובדים ברעש), התשמ"ד- 1984 ואת נתוני החשיפה המשוקללת לפיהן חשיפה לרעש של 88 דציבל בלבד במשך 4 שעות תיחשב לחשיפה לרעש מזיק.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ