אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מלכא נ' בנימין

מלכא נ' בנימין

תאריך פרסום : 22/05/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום צפת
33243-10-10
11/03/2013
בפני השופט:
ג'ורג' אזולאי

- נגד -
התובע:
ידידיה מלכא
הנתבע:
שמואל בנימין

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 17/10/12 במסגרתה הוריתי על העברת תיק זה מבית משפט השלום בקרית שמונה לבית המשפט השלום בצפת, בהתאם לסמכותי הקבועה בסעיף 49 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט"). לטענת המבקש, ההחלטה כאמור ניתנה בחוסר סמכות בשל העובדה, כי הדיון בתיק החל ומשכך לא ניתן להעבירו לבית משפט אחר מכוח סעיף 49 לחוק בתי המשפט.

אקדים ואומר, כי לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובחומר המשפטי הרלוונטי סבורני, כי דין הבקשה להידחות והכל כפי שיפורט להלן.

במסגרת תיקון מס' 68 לחוק בתי המשפט תוקן סעיף 49 לחוק ונקבע, כי לנשיא בית המשפט השלום הסמכות להעביר עניין מסוים או סוג מסוים של הליכים אזרחיים והליכים בעבירות תעבורה, שטרם החל הדיון בהם, לבית משפט שלום אחר באזור שיפוטו. במסגרת התיקון כאמור הוסף בין היתר סעיף 49(ד) לפיו "'התחלת הדיון' – לרבות קדם משפט" (ראה חוק בתי המשפט (תיקון מס' 68), התשע"ב – 2012, ס"ח 2329 מיום 04/01/12, עמ' 98) (להלן: "תיקון מס' 68").

נוכח התיקון כאמור נשאלת השאלה, מהי הפרשנות הראויה והתכליתית למונח "התחלת דיון" וכפועל יוצא מכך למונח "קדם משפט". האם כוונת המחוקק הינה לקדם משפט טכני אשר כותרתו הינה "קדם משפט" ובמסגרתו נדונים עניינים טכניים כדוגמת דחיית מועד דיון, ניתוב התיק, הודעת הצדדים על ניהול משא ומתן וכד' או שמא הכוונה הינה לקדם משפט מהותי וענייני אשר במסגרתו מתבררים נושאי המחלוקת בתיק ויש בכך בכדי לייעל ולפשט את הדיון.

עיון בפרוטוקול הדיון של ועדת החוקה, חוק ומשפט באשר לתיקון מס' 68 מלמד, כי מנהל בתי המשפט דאז, כב' השופט משה גל הציע, כי יהא זה "קדם משפט ענייני" (ראה פרוטוקול ישיבה מס' 455, של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הכנסת השמונה עשרה, עמ' 15 (03/10/11) (להלן: "פרוטוקול הועדה")) (ההדגשה אינה במקור – ג'.א.).

לכך התווספו דבריה של היועצת המשפטית של ועדת החוקה, חוק ומשפט, הגב' סיגל קוגוט, אשר חידדה דבריו אלו של כב' המנהל דאז והוסיפה, כי "מנהל בתי המשפט הסכים ששופט שכבר למד את התיק והחליט בקדם משפט החלטות הנוגעות לתיק עצמו, לרבות שאלונים וצו גילוי מסמכים ההצעה לא תחול על התיקים האלה כי כבר התחיל משהו אמיתי בדיון. יחד עם זאת העיר שיש קדמי משפט הקרויים 'קדם משפט' אך למעשה עוסקים רק בתאריכים, תיאומים או בקשות למשאים ומתנים, והוא לא רצה שייאסר להעביר גם אותם..." (ראה עמ' 14 לפרוטוקול הועדה) (ההדגשה אינה במקור – ג'.א.).

נוכח האמור לעיל מגיע אני לכלל מסקנה, כי כוונת המחוקק באשר לפרשנות הראויה לקדם משפט הינה "קדם משפט מהותי" וכפי שהגדירו זאת מנהל בתי המשפט דאז והיועצת המשפטית של הועדה, קדם משפט ענייני או אמיתי. הכוונה היא, כי במסגרת קדם המשפט נחשף השופט למחלוקת בין הצדדים, לומד את תוכנו של העניין, מתבררת במסגרתו השאלה שבמחלוקת, מועלות במהלכו הצעות לפתרון המחלוקת או לייעול ההליך וכד'.

חיזוק לפרשנותי כאמור מצאתי גם בתקנה 140 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקסד"א") לפיה, שופט רשאי להורות על קדם משפט לצורך בירור נושא הריב ודרכי הדיון בו במגמה לייעל את הדיון, לפשטו, לקצרו ולהחישו או כדי לברר אם ניתן לסיים את הסכסוך בפשרה. מלשון התקנה עולה, כי תכליתו של קדם המשפט הינו ייעול ההליך.

משכך סבורני, כי אין בהתקיימות עניינים טכניים במסגרת קדם משפט כדוגמת קביעת מועד דיון או דחייתו, ניתוב התיק, הגשת בקשות, הודעה על ניהול משא ומתן וכד', כדי להוות "קדם משפט" מאחר ואין בכך כדי לענות על תכלית החוק. במקרים כדוגמת אלה, אין כדי לייעל את ההליך ולפשטו ואינני מוצא כל מניעה להעברת התיק לבית משפט אחר במחוז מכוח סעיף 49 לחוק בתי המשפט.

זאת ועוד, אף במסגרת החלטתו של נשיא בית המשפט העליון, כב' השופט גרוניס, אשר ניתנה מאוחר לתיקון מס' 68, ניתן להבחין כי לא הסתפק בעובדה שהתקיים קדם משפט בתיק ומצא לנכון לבחון במערכת "נט המשפט" מה טיב ההחלטות אשר ניתנו במסגרתו, קרי האם ההחלטות הינן מהותיות ואם לאו וקבע, כי "עיון במערכת 'נט המשפט' מלמד כי בית המשפט השלום בחדרה, אליו הוגשה התובענה..., כבר נתן החלטות מהותיות שונות בתיק" (ראה בש"א 4562/12 עיריית חיפה נ' ע.ע. ענבר אחזקות ונדל"ן בע"מ (טרם פורסם, 11/06/12) (ההדגשה אינה במקור – ג'.א.).

לא זו בלבד, אף הפרשנות אשר ניתנה בפסיקה להליך של קדם משפט מחזקת פרשנותי כאמור באשר לתכלית החקיקה. ברע"א 3312/04 אשורנס גנרל דה פרנס נ' הכונס הרשמי בתפקידו כמפרק בנק הצפון אמריקה (טרם פורסם, 26/10/05) נקבע כי תפקידו של שופט בשלב של קדם משפט הינו:

"בשלב זה אמור השופט לאחוז במושכות. עליו לגלות יוזמה בקידום התיק, על רקע המטרות של קדם המשפט..."

"משמע, שלב קדם המשפט הינו בעל אופי אינקויזטורי..."

מכך הנני מסיק, כי על השופט היושב בדין להיות מעורב בקדם המשפט על מנת שתתגשם תכליתו. כפי שציינתי לעיל, מטרתו של שלב קדם המשפט הינו הגדרת המחלוקת, בחינת אפשרויות לפתרון הסכסוך והיערכות לקראת המשך הדיון. זאת ועוד, לא אחת נקבע בפסיקה כי כותרת ההליך היא לא המכרעת בשאלה האם התקיים קדם משפט ואם לאו, כי אם תוכנו ומהותו של ההליך (ראה דנא 21/89 אורית כהן נ' אושיות חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מה(3) 499).

בענייננו טען המבקש, כי ביום 22/05/12 התקיים דיון מקדמי בתיק.

עיון בתיק בית משפט מגלה, כי התקיים דיון בפני כב' הרשמת ברכה לכמן במסגרתו ביקשו הצדדים להעביר את התיק לשופט אשר ידון בתיק לגופו.

כפי שפירטתי בהרחבה לעיל סבורני, כי אין בדיון זה בכדי להוות קדם משפט מאחר ואיננו עונה על תכליתו.

ראשית, דיון קדם המשפט נערך בפני רשמת ולא בפני שופט וכוונת המחוקק באיסור על העברת תיק בין בתי המשפט במחוז, שהדיון בו החל, נעוצה בעובדה שלא נכון יהא להעבירו לאחר שהשופט המטפל בו נחשף לתוכנו, למד אותו ונתן בו החלטות מהותיות.

שנית, אין המדובר בקדם משפט אלא בבקשת הצדדים לנתב את התיק לשופט, ואף אם היה מתנהל בפני שופט לא היה בו כדי לענות על הגדרת "קדם משפט" לצורך העברת תיק במחוז בהתאם לסעיף 49 לחוק בתי המשפט.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ