אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מליח ואח' נ' מזרחי ואח'

מליח ואח' נ' מזרחי ואח'

תאריך פרסום : 06/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
4337-04
05/09/2011
בפני השופט:
רנר שירלי

- נגד -
התובע:
1. יואב מליח
2. בילי אלימלך

הנתבע:
1. צביקה מזרחי
2. איילת מזרחי

פסק-דין

פסק דין

כתבי הטענות

1. על פי כתב התביעה התקשרו הנתבעים בחוזה למכור את דירתם לתובעים. עובר למכירה הצהירו הנתבעים על שטח גדול בהרבה מזה הרשום בטאבו וזאת בשל הוספת 2 חדרים שהפכו לחלק אינטגראלי של הדירה. מעולם לא הובא לידיעת התובעים ערב כריתת החוזה כי עומד ותלוי כנגד הנתבעים פסק דין חלוט שהוציא המפקח על בתים משותפים ובמסגרתו נצטוו הנתבעים להרוס את תוספת הבניה ולהחזיר את המצב לקדמותו. אילו עשו כן לא היו התובעים רוכשים את הדירה. על פי כתב התביעה התובעים השכירו את דירתם הקודמת שהייתה צרה מדי ונזקקו לדירה יותר גדולה בין היתר כדי לקיים באחד החדרים בית מלאכה לתובע 1. התובע 1 גם החל ברכישת ציוד לצורך הפעלת מרפאה למניעת תהליכי הזדקנות. דירת הנתבעים הייתה נוחה גם משום שאחת מכניסותיה מובילה ישירות לרחוב חיצוני ולתובעים ילד המוגבל בתנועותיו. אמנם הנתבעים אמרו לתובעים כי הוספת שני החדרים נעשתה ללא היתר וכי יכול להיות שהתובעים יהיו צפויים להליכים משפטיים מאת העיריה או הועדה המקומית, ואולם בעקבות בקשת התובעים מהנתבעים לבדוק את הענין הודיעו להם הנתבעים כי ההליכים שננקטו על ידי העיריה בעקבות הבניה הלא חוקית הוקפאו מזמן ונראה כי לא ינקטו הליכים כאלה בקרוב. הנתבעים כל הזמן הדגישו כי הבעיה ההיתר ואין ספק בדבר זכותם הקניינית. לאחר הרכישה התברר כי שטח 2 החדרים הוא בכלל רכוש משותף. עוד נטען בכתב התביעה כי טרם הועבר הרישום בטאבו על אף ששולמה מלוא התמורה וזאת עקב הימנעות הנתבעים מלהמציא אישור מועד הבית כי שילמו את המוטל עליהם. בנוסף נטען בכתב התביעה כי הדירה נרכשה תמורת 220,000$ ולא כפי המפורט בהסכם לבקשת הנתבעים. לטענת התובעים עקב התנהלות הנתבעים העולה כדי הטעייה ומהווה גם חוסר תום לב והפרת חוזה הם זכאים לבטל את החוזה. התובעים עותרים למתן פסק דין המצהיר כי הסכם הרכישה מבוטל, להשבת התמורה, לחיוב הנתבעים בתשלום הפצוי המוסכם על פי הסכם המכר, פצוי בגין נזקים שונים וכן בתשלום פצוי בגין עוגמת נפש.

על פי כתב ההגנה הנתבעים ידעו את התובעים עובר לחתימה על הסכם הרכישה כי בנו תוספת בניה ללא היתר מתאים וכי מתנהלים כנגדם הליכים שונים. הדירה הוצגה בהקשר זה כבת 5 חדרים. התובעים הודיעו תחילה כי אינם מעוניינים בעסקה ורק אחר כך ביוזמתם ביקשו להוריד את מחיר הדירה וכן לרכשה. ההוכחה לכך האמור בנספח לחוזה המכר ולפיו הקונים מוותרים על כל טענה בקשר לכך. טענת התובעים כי לו ידעו על פסק הדין לא היו מתקשרים בהסכם אינה סבירה נוכח התנהגותם. על פי כתב ההגנה העסקים אותם התכוונו התובעים לנהל בדירה – אם בכלל – טעונים היתר בדירת מגורים. התובעים בדקו בעצמם את מצב הדירה ברשויות. התובעים גם לא פנו לנתבעים להמציא מסמכים בקשר להעברת בעלות בדירה. לטענת הנתבעים לתובעים לא עומדת עילה לביטול ההסכם, הודעת ביטול גם מעולם לא נשלחה לנתבעים ואין לייחס לנתבעים כל הטעיה או ניהול משא ומתן בחוסר תום לב. בכתב ההגנה מוכחש קיומו של כל נזק ומוכחשת זכותם של התובעים לסכומים הנתבעים על ידם.

2. בישיבת קדם המשפט מיום 25.5.09 הגיעו הצדדים לכלל הסכמה דיונית כי "סעד הביטול ירד מעל הפרק".

3. מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם של התובעים עצמם, של אבי אילוק ושל שלמה כהן ששימשו כמתווכים בתקופה הרלוונטית, של עו"ד צבי מנדל שייצג את התובעים בהליך רכישת הדירה ושל השמאי אבנר גרון. מטעם הנתבעים הוגשו תצהיריהם של הנתבעים, של עו"ד רינה חורי שיצגה את הנתבעים בהליך מכירת הדירה ושל איתן מזרחי שכן של הנתבעים. כל המצהירים נחקרו על תצהיריהם להוציא איתן מזרחי שלא התייצב לחקירה על תצהירו והנתבעים ויתרו על עדותו (ר' עמ' 81 לפרוטוקול, שורה 26). ב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

הטענות בסיכומים

4. לטענת ב"כ התובעים בסיכומיו אמנם בתיאור הנכס הפורמאלי נרשם כי הדירה הנמכרת היא דירה בת חמישה חדרים ואולם מהעדויות עולה כי המוכרים ידעו למן תחילת המשא ומתן כי הסיבה שהקונים מתעניינים בדירה היא בשל העובדה שמדובר בדירה גדולה במפלס אחד עם כניסה פרטית מהרחוב. מחומר הראיות עולה כי שני הצדדים התכוונו למכירת כל הדירה, על כל חלקיה, בין אלו שקיבלו היתר ובין אלו שלא קיבלו היתר. אף מהעדויות מטעם הנתבעים עולה כי אין מחלוקת כי המידע אודות קיומו של פסק דין בדמות צו מניעה קבוע לטובת השכנים שחייב את אטימת החלל והחזרת המצב לקדמותו עובר לחתימת הסכם המכר, הוא מידע שהייתה חובה לגלותו לקונים בטרם החתימה על ההסכם. מחומר הראיות שעיקרו מתיק המפקח על המקרקעין גם עולה כי הנתבעים ידעו, ודאי היו צריכים לדעת, כי התקיים כנגדם הליך משפטי על ידי השכנים, כי קיימים כנגדם פסק דין וצו מניעה האוסרים עליהם לעשות כל שימוש בחלל ומחייבים אותם להשיב את המצב לקדמותו. ככל שביקשו הנתבעים לסתור את העולה מהראיות האמורות היה עליהם לזמן את עו"ד ורדה בן דוד שיצגה אותם באותו הליך אך הם נמנעו מלעשות כן. העולה מן האמור כי הנתבעים יצרו בהתנהגותם מצג שווא כלפי התובעים בנוגע לדירה נשוא התביעה ובנוגע לסיכונים הכרוכים בהתקשרות לרכישתה מהם. לטענת ב"כ התובעים הפרו הנתבעים את חובת תום הלב במשא ומתן. העובדה כי התובעים ידעו כי אין היתר בנייה לחלל וכי עלולים להינקט כנגדם בעתיד הליכים מצד רשויות התכנון הם ידיעה אודות סיכון אפשרי שיכול ויתממש בזמן לא ידוע בעתיד ולגבי סיכון זה גם נלקחה על ידי התובעים בחשבון האפשרות כי אם יתממש יוכלו להכשירו באמצעות תב"ע שיזמה המנהלת השכונתית ואשר הנתבעים היו חלק ממנה. אך אין הדבר דומה לפסק דין חלוט אשר חייב את איטום החלל שהינו בבחינת סיכון שכבר התממש במועד ניהול המשא ומתן וכריתת החוזה. לטענת ב"כ התובעים קיומו של פסק דין בעת חתימת ההסכם האוסר את השימוש בחלל ומחייב את אטימתו מהווה גם אי התאמה כמשמעותה בחוק המכר. אי התאמה זו עולה כדי הפרה יסודית של ההסכם. עוד טוען ב"כ התובעים כי לתובעים גם עומדת עילה בעשיית עושר כנגד הנתבעים. לטענת ב"כ התובעים הוכח כי הפרש השווי בין דירה עם החלל ללא היתר לבין דירה ללא החלל עומד על סך נומינאלי של כ-160,000₪. התובעים זכאים להפרשי שווי אלה או לחלופין לפיצוי בגינם בין מכח דיני עשיית עושר, בין מכח סעיף 28 לחוק המכר, בין מכח סעיף 10 לחוק התרופות ובין מכח הפרת חובת תום הלב ו/או דיני הנזיקין. התובעים גם הוכיחו בנוסף את הנזקים הנוספים שנגרמו להם בגינם הם זכאים לפיצוי ולחילופין זכאים הם לפצוי המוסכם.

לטענת ב"כ הנתבעים בסיכומיו מהסכם המכר, מזיכרון הדברים שקדם לו, מהשתלשלות העניינים לפני הסכם המכר ומעדויות התובעים והנתבעים כאחד עולה כי היה ברור לקונים שהם רוכשים דירה בת 5 חדרים. הנתבעים גם לא יכולים היו למכור לתובעים 2 חדרים נוספים אשר לא היו בבעלות הנתבעים מעולם ומדובר בדירה המצויה בבנין הרשום כבית משותף בלשכת רישום המקרקעין שם מפורטות זכויות הנתבעים בדירה באופן שאינו משתמע לשתי פנים. גם מהנספח להסכם אשר בא ליידע את הקונים ולהסיר כל אחריות מהמוכרים להשלכות הבנייה הבלתי חוקית עולה כי נמכרה דירת 5 חדרים בלבד. לנוכח האמור בנספח ובהוראות הסכם המכר לא עומדת לתובעים כל עילה כנגד הנתבעים. אשר לטענה בדבר הסתרת מידע חיוני שעניינו פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים בתביעה שהוגשה בפני המפקח על רישום מקרקעין בירושלים טוען ב"כ הנתבעים כי מחקירת הנתבעים עולה כי כלל לא היו מודעים לפסק הדין האמור. מכל מקום פסק הדין אינו רלוונטי לענייננו שכן לנוכח נשוא המכר – 5 חדרים, פסק הדין מתייחס לחלל שאיננו חלק מהממכר, משאין מחלוקת כי לנתבעים לא ניתנה הסכמה לבנייה ברכוש המשותף על פי תנאי סעיף 71ב לחוק המקרקעין, הרי שאין לתובעים אלא להלין על עצמם. בנוסף, פסק הדין שניתן, ניתן ביחסים שבין השכנים לנתבעים ואין בו כדי לחייב את התובעים אשר לא היו צד לו. אפילו היה השכנים מסכימים לספוח שני החדרים ביחסיהם עם הנתבעים לא היתה לכך כל נפקות ביחסיהם עם התובעים כל עוד ההסכמה לא ניתנה בהתאם לתקנון ולהוראות סעיף 71 לחוק המקרקעין. עוד מפנה ב"כ הנתבעים לכך שמחומר הראיות עולה כי במשך שנתיים מיום מתן פסק הדין כנגד הנתבעים לא עשו השכנים דבר כדי לממש את פסק הדין והחליטו לעשות כן רק בשל העובדה שהתובעים החלו בביצוע עבודות שיפוצים נרחבות בדירה אשר גרמו נזק לשכנים. קרי, התובעים הם האחראים לנזקים ככל שנגרמו להם. בנוסף טוען ב"כ הנתבעים כי יש לדחות את התביעה לראש הנזק שעניינו הפרשי שווי לאחר שלא נתבקש בכתב התביעה ומהווה שנוי חזית אסור. גם לגופו יש לדחות את התביעה לפצוי בגין ראש נזק זה לאחר שמעדות התובע עולה כי היוזמה לרישום מופחת בחוזה היתה של התובעים במטרה להונות את שלטונות המס. גם את יתר ראשי הנזק לדחות מטעם זה ומאחר ולא הוכחו. חלקם אף לא נתבע במסגרת כתב התביעה המתוקן ודרישתם מהווה שנוי חזית אסור. גם את התביעה לפצוי מוסכם יש לדחות. ככל שמתייחסת לאי ביצוע רישום הדירה על שם התובעים במועד כנטען בכתב התביעה, לא היתה לכך כל התייחסות בתצהירי התובעים ובסיכומים ונראה כי הטענה בעניין זה נזנחה. לתובעים גם לא עומדת זכות לפצוי בגין טענת הפרה כביכול שכן כלל לא הוכחה הפרה. יש גם לדחות את דרישת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש.

דיון

5. בין הצדדים נחתם ביום 3.5.01 הסכם למכירת דירת הנתבעים לתובעים (ר' נספח ד' לתצהיר התובע). בו"הואיל" הראשון נאמר כי "המוכרים מצהירים כי הינם החוכרים והמחזיקים הבלעדיים בדירה בת 5 חדרים בשטח של כ-107 מ"ר....הרשומה בלשכת רישום המקרקעין בירושלים והרכוש המשותף הצמוד לה (להלן: הדירה)".

להסכם צורף נספח אשר בו כך נאמר: "מוסכם בזאת כי על אף האמור בכל הוראה מהוראות ההסכם שבין הצדדים מיום 3.5.01, הרי הקונים מאשרים כי הודע להם ע"י המוכרים כי המוכרים בצעו לפני מספר שנים פעולות בניה אשר הוסיפו לדירה 2 חדרים וכי פעולות אלה נעשו ללא היתר מרשויות התכנון וכי עקב כך ננקטו ו/או עומדים להינקט הליכים ע"י העירייה, מוסכם בזאת מפורשות כי המוכרים לא יהיו אחראים לכל עניין הקשור בתוספת זו ו/או לכל נזק שייגרם לקונים בקשר לכך, אף אם ינקטו הליכים מטעם העירייה ואף אם יינתן צו הריסה, ו/או יוטלו קנסות והקונים מוותרים בזאת מראש על כל טענה ו/או תביעה בקשר לכך והם נושאים במלוא האחריות בעצמם באופן בלעדי ואין להם שום זכות לדרוש כל פיצוי שיפוי או כל תשלום אחר מהמוכרים" (ר' נספח ה' לתצהיר התובע).

לאחר חתימת ההסכם התברר לתובעים כי ביום 25.8.99 הוגשה תביעה כנגד הנתבעים בפני המפקח על בתים משותפים על ידי שכניהם של הנתבעים בגין פלישה שפלשו הנתבעים לחלל המהווה חלק מהרכוש המשותף וכי ביום 9.12.99 ניתן פסק דין בהיעדר הגנה כנגד הנתבעים. בסעיף 7 לפסק הדין נאמר כי "אשר על כן, ניתן בזה פסק דין האוסר על הנתבעים, ביחד ולחוד, לעשות כל שימוש ו/או בניה בחלל שהוא רכוש משותף בבנין שברחוב יקינטון 15 בשכונת גילה בירושלים (בנין 576) בכל צורה שהיא לרבות שימוש בקירות, שינויים בחלל ו/או בחלקם. כמו כן הריני מצווה בזה על הנתבעים, ביחד ולחוד, לפרק מיד את כל מה שהרכיבו ו/או התקינו בחלל הנ"ל ולהחזיר את המצב בו לקדמותו" (ר' סעיף 7 לפסק הדין נספח ח' לתצהיר התובע).

6. גם עורכת דין רינה חורי שיצגה את הנתבעים במשא ומתן לקראת חתימת ההסכם וגם הנתבע עצמו העידו כי היה מקום להביא לידיעת התובעים את עובדת דבר קיומו של פסק הדין האמור עובר לחתימת ההסכם בין הצדדים (ר' עמ' 63, שורות 24-18; עמ' 73, שורה 21 – עמ' 74, שורה 1). עם זאת, עו"ד חורי העידה ועדותה הייתה נאמנה עלי כי הנתבעים לא מסרו לה אודות קיומו של פסק הדין (ר' עמ' 73, שורות 5-4). גם הנתבע העיד כי הוא עצמו לא ידע אודות קיומו של פסק הדין, וכיוון שכך גם לא הביא את דבר קיומו לתובעים. עדותו של הנתבע בעניין זה לא הייתה משכנעת (ר' עמ' 41, שורות 21-14; עמ' 49, שורה 13 – עמ' 51, שורה 14). בתיק המפקח על בתים משותפים שהוגש מטעם התובעים מצויה בקשה שהוגשה בשם הנתבעים על ידי עו"ד ורדה בן דוד "להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ולהגשת כתב הגנה" (ר' נספח ט' לתצהיר התובע). על פי סעיף 1 לבקשה קיבלו הנתבעים את פסק הדין ביום 11.1.00 ומייד פעלו למציאת עורך דין שייצגם. הנתבע אישר בעדותו כי פנה לעורכת דין בן דוד שהינה קרובת משפחתה של אשתו (ר' עמ' 49, שורות 23-30) וצודק ב"כ התובעים בטענתו כי ככל שביקש לסתור את העולה מהבקשה שהוגשה מטעמו על ידי מי שיצגה אותו אותה עת, היה עליו לזמנה לעדות. יצויין כי לבסוף לא הוגשה כל בקשה לביטול פסק הדין על אף שבהחלטת המפקח על בתים משותפים ניתנה אורכה עד ליום 17.2.00 בכפוף לכך שתאושר העובדה כי הנתבעים קיבלו לידיהם את פסק הדין רק ביום 11.1.00.

7. לטענת התובעים לנוכח קיומו של פסק הדין מכרו להם הנתבעים נכס שונה מזה לו התחייבו בחוזה. לטענת הנתבעים כעולה מהחוזה עצמו, כמו גם מזיכרון הדברים שקדם לו, הנתבעים מכרו לתובעים אך דירה בת 5 חדרים בשטח של 107 מ"ר כך שאין לאמר כי שני החדרים הנוספים היוו חלק מהממכר.

אכן, אין לאמר כי שני החדרים הנוספים היוו חלק מהממכר באופן דומה לחמשת החדרים הרשומים בלשכת רשום המקרקעין. עם זאת, כשם שחלק מתכונות ממכר שהינו דירה עניינן נוף או היעדר נוף, סביבה שקטה או רועשת גם אם אין להן ביטוי מפורש בחוזה הפורמאלי, כך יש לאמר כי חלק מתכונות הדירה בת חמשת החדרים שנמכרה על פי החוזה הוא כי מחוברים לה שני חדרים שנבנו על רכוש משותף, וללא היתר. בדומה למשל לחצר המהווה חלק מהרכוש המשותף ואשר "סופחה" לדירה על ידי הדיירים המתגוררים בה ואשר מוכרים את הדירה. קיומם של שני החדרים עולה מהנספח לחוזה, גם אם תכליתו היתה, כעולה מעדותה של עו"ד חורי, להסיר כל אחריות מהנתבעים בשל הליכים שעלולים להינקט כנגד התובעים כתוצאה מעשיית שימוש בחדרים אלו (ר' עמ' 75, שורות 28-23).

מדובר בדירה בבית משותף הרשומה בלשכת רישום המקרקעין, כך שלפחות היה על התובעים שהיו מיוצגים אותה עת לדעת כי החדרים הנוספים שנבנו אינם מצויים בשטח השייך אך לנתבעים אלא ברכוש משותף. הטענה כי התובעים סברו שהפגם עניינו אך בהיתר ולא בזכות הקניינית בנוגע לחדרים אלו, אינה משכנעת.

8. האם קיומו של פסק הדין שניתן על ידי המפקח על בתים משותפים משנה מהותית את הנכס שנמכר? מדובר בפסק דין שניתן בהיעדר הגנה. אמנם כבר עבר המועד להגשת בקשה לביטולו. עם זאת, מאחר וניתן בהיעדר הגנה ולא לגופו, אין לשלול לחלוטין אפשרות לביטולו. יתר על כן. מעת שניתן פסק הדין ועד לחתימה על הסכם המכר חלפה כשנה וחצי. אף על פי כן לא פעלו השכנים למימושו של פסק הדין. התובעים, על אף שהיה עליהם לדעת כי הבנייה ברכוש משותף, לא פעלו לבירור עמדת השכנים ככל הנוגע לחדרים אלו אצל השכנים עצמם עובר לרכישה. בנוסף, בנספח להסכם הבהירו הנתבעים כי מדובר בשני חדרים שניבנו ללא היתר וכי הם מסירים מעצמם כל אחריות בהקשר זה גם אם יינתן צו הריסה. על פי הנספח, יתכן וכבר ננקטים הליכים להריסת חדרים אלו על יד עירית ירושלים. כעולה מעדותה של עו"ד חורי בדיקה בעירייה העלתה כי אותה עת כבר הוגשה תלונה לעירייה על ידי השכנים בגין התוספת, כך שהיה סיכון ממשי כי ינקטו הליכים על ידי העיריה (ר' עמ' 69, שורה 13 – עמ' 70, שורה 16).

התובעים רכשו ממכר שצמודים לו שני חדרים "לא חוקיים" על רכוש משותף, והתברר כי הסיכון שלא ניתן יהיה לעשות שמוש בחדרים אלו הוא גדול משחשבו. מדובר אמנם באי התאמה. אך על ספקטרום אי ההתאמות מדובר באי התאמה קלה שאינה עולה כדי הפרה יסודית של ההסכם. הסיכון המרכזי הוא כי מדובר בבנייה ברכוש משותף וללא היתר ובשל כך אפשרות השימוש ממילא לא מובטחת וטומנת בחובה סיכון. התובעים נטלו על עצמם סכון זה. העובדה כי הסיכון גבוה משחשבו אינה הופכת את הנכס לשונה מהותית מזה אותו רכשו.

כאמור גם עו"ד חורי וגם הנתבע עצמו העידו כי מדובר במידע שהיה מקום לגלותו לתובעים. מאחר וסבורה אני כי הנתבעים ידעו אודות קיומו של פסק הדין, אי הגלוי בנסיבות העניין גם מהווה חוסר תום לב ויתכן ואף מקים עילה בגין מצג שוא.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ