אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מכלוף ואח' נ' מועצה אזורית עמק המעיינות

מכלוף ואח' נ' מועצה אזורית עמק המעיינות

תאריך פרסום : 29/01/2014 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
36905-10-13
08/01/2014
בפני השופט:
עירית הוד

- נגד -
התובע:
1. אילן מכלוף
2. 4. יחזקאל אגוזי
3. 3. עומרי דן
4. 2. אבישי לוי

הנתבע:
מועצה אזורית עמק המעיינות

החלטה

רקע ותמצית טענות הצדדים

התובעים הגישו תביעה במסגרתה עתרו לסעד הצהרתי לפיו הנתבעת גבתה מהם שלא כדין ובהעדר סמכות תשלומים בגין אגרת כלי אצירה בשנים 2007-2011. כן עתרו, כי בית המשפט יורה על ביטול החיובים האמורים ויורה לנתבעת להשיב להם את הכספים שנגבו מהם כאמור.

במסגרת כתב התביעה טענו התובעים, כי במהלך השנים 2007-2011 הנתבעת חייבה אותם, ואת כל יתר תושבי עמק המעיינות הנמצאים בתחום שיפוטה, באגרת אחזקת כלי אצירה. התובעים טוענים, כי החיוב נעשה מבלי שהנתבעת הייתה מוסמכת לכך. לטענתם, יש להורות על ביטול החיוב ולחייב את הנתבעת להשיב להם את מלוא התשלומים ששילמו. התובעים טוענים, כי במהלך השנים הרלוונטיות הנתבעת גבתה סך של 256.8 מכל תושב.

ביום 24.11.13 הפקידה הנתבעת סך של 1,027 ₪ בקופת בית המשפט והגישה הודעה לפי תקנה 504 לתקנות סדר הדין האזרחי. לטענתה, מדובר במלוא סכום התביעה ומשכך הרי שהתובעים קיבלו את כל הסעד האופרטיבי שהתבקש על ידם. לטענתה, הפקדת הסכום אין בה בכדי להוות הודאה ו/או הסכמה באמור בכתב התביעה והיא הפקידה את הסכום האמור בכדי לחסוך לעצמה הליך משפטי ארוך, יקר ומיותר כאשר על כף המאזניים מונח סכום תביעה זעום. הנתבעת סבורה, כי בעקבות הפקדת הסכום בקופת בית המשפט מוצה ההליך המשפטי ואין מקום להמשיך ולנהל את התובענה.

בחלטה מיום 5.12.13 נקבע, כי על התובעים להמציא תגובה ובמסגרתה לפרט האם הסכום שהופקד בקופת בית המשפט מבטא את מלוא המחלוקות הכספיות בין הצדדים.

בתגובתם טענו התובעים, כי התביעה הוגשה בראש ובראשונה למתן פסק דין הצהרתי. לטענתם, במקור הוגשה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים אולם הובהר לצדדים, כי הסמכות העניינית להכריז, כי האגרה בגין כלי אצירה נגבתה שלא כדין מסורה לבית המשפט האזרחי ובשל כך נמחקה העתירה והוגשה התובענה בה עסקינן.

התובעים טוענים, כי פסק הדין ההצהרתי הינו סעד עיקרי מאחר והם חלק מתושבי המבקשת ובשל העובדה שתושבי המבקשת אינם יכולים להגיש תביעה ייצוגית ובמטרה לחסוך הגשת תביעות נפרדות על ידי כל תושב ותושב אשר שילם את האגרה. בנסיבות אלו טוענים, כי לא די בהפקדת סכומי האגרה אשר נגבו שלא כדין ונדרש פסק דין הצהרתי במסגרתו ייקבע, כי האגרה בה חויבו דינה להתבטל. לטענתם, פסק הדין ההצהרתי דרוש בכדי להקל על כל התושבים ששילמו את האגרה בגביית התשלומים אשר ניגבו שלא כדין.

התובעים שבו וטענו, כי הנתבעת מודה שגבתה את האגרה שלא כדין וכי לא בכדי השיבה להם את הכספים בדרך של הפקדתם בקופת בית המשפט. עוד טענו, כי הסכום שהופקד בקופת בית המשפט מהווה את סכום הקרן בלבד. בעוד שהם עתרו, בנוסף לסעד ההצהרתי, כי הנתבעת תשיב להם את הכספים ששילמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע התשלום ועד לפירעון המלא ובנוסף עתרו לתשלום הוצאות.

מנגד טוענת הנתבעת, כי תביעה לסעד הצהרתי נועדה לצורך שריון זכותו של תובע להגיש תביעה נוספת במסגרתה יידרש בית המשפט לעניין הסעד המהותי. לטענתה, כאשר ניתן לתבוע את הסעד המהותי יש לתבוע אותו בלבד. הנתבעת טוענת, כי הפקידה את מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט ובכך ניתן לתובעים כל הסעד המהותי שביקשו.

הנתבעת שבה וטענה, כי אין בהפקדת הסכום האמור בכדי להוות הודאה בטענות התובעים. הנתבעת הוסיפה, כי יש לדחות טענת התובעים לפיה עתרו לקבל הפרשי הצמדה וריבית מיום ביצוע התשלום. לטענתה, בכתב התביעה מופיעה אמירה כללית כאמור, אולם לא די בכך שכן כאשר מדובר בתביעה לסכום כסף יש לציין בכתב התביעה את הסכום הנתבע במדויק. לטענתה, התובעים לא נקבו בתביעתם סכום מדויק של הפרשי הצמדה וריבית עד ליום הגשת התביעה ולפיכך לא ברור על מה הם מלינים לאחר שסכום התביעה הופקד במלואו.

הנתבעת מוסיפה וטוענת, כי אף אם יינתן הסעד ההצהרתי המבוקש הרי שלא יהיה בכך בכדי להוות מעשה בית דין לטובת צד שלא היה בעל דין בתובענה בה עסקינן. לטענתה, במסגרת תביעה ייצוגית ניתן לחייב רשות בהשבה של שנתיים בלבד ומשכך הרי שרוב התובענה שלפניי הייתה מתיישנת.

דיון ומסקנות

בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בשאלה האם הפקדת הסכום בקופת בית המשפט הביאה למיצוי התובענה אם לאו.

התובעים טוענים, כי אין בהפקדת הסכום בכדי להביא למיצוי תביעתם שכן בנוסף לסעד הכספי הם עתרו לסעד הצהרתי ולטענתם מדובר בסעד העיקרי. התובעים טוענים, כי בראש ובראשונה הוגשה התובענה לשם קבלת הסעד האמור. לטענתם, ישנם תושבים נוספים מלבדם אשר אף מהם נגבתה האגרה האמורה והסעד ההצהרתי נועד בכדי לסייע להם לגבות בחזרה את הכספים.

אינני מקבלת טענת התובעים לפיה הסעד ההצהרתי הוא הסעד העיקרי בתביעתם וכי בשל כך אין בהפקדת הסכום על ידי הנתבעת בקופת בית המשפט בכדי להביא למיצוי התובענה. כמו כן, אינני מקבלת טענת התובעים לפיה יש להמשיך ולדון בתובענה ולהכריע בתביעתם לסעד הצהרתי מאחר והדבר יכול להועיל לתושבים אחרים אשר על פי הנטען אף מהם נגבתה האגרה האמורה.

במקרה בו עסקינן, עתרו התובעים לסעד הכספי במקביל לסעד ההצהרתי. כל פסק דין המזכה בעל דין בסעד כלשהו כולל למעשה הצהרה המכירה בתוקף הזכות אשר בגינה הוגשה התובענה. בענייננו, הסעד ההצהרתי לו עתרו התובעים נועד למעשה בכדי ליתן להם את הסעד הכספי לו הם עתרו. התובעים עתרו, כי בית המשפט ייתן פסק דין הצהרתי לפיו הנתבעת גבתה מהם כספים שלא כדין ובהעדר סמכות וכפועל יוצא מכך עתרו, כי בית המשפט יורה על ביטול החיובים והשבת הכספים אשר נגבו מהם. למעשה, התובענה הוגשה לשם קבלת סעד אופרטיבי והסעד ההצהרתי הינו סעד נלווה לו.

בכדי שבית המשפט ידון בתובענה לקבלת סעד הצהרתי, על מבקש הסעד להראות, כי יש לו אינטרס לגיטימי בכך שיינתן סעד כאמור. כן עליו להראות, כי הגשת תביעה לסעד ממשי אינה יעילה או אינה אפשרית (ע"א 227/77 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ' ברנר). בפסיקה נקבע, כי המגמה היא להשתמש בסמכות ליתן סעד הצהרתי ביד נדיבה ובלבד שהשאלה המוצגת בפני בית המשפט אינה אקדמית גרידא ולתובע יש עניין ממשי בפתרונה כדי להסדיר את היחסים בינו לבין הנתבע (ע"א 288/64 מרדכי יעקובוביץ נ' החברה להוצאת אנציקלופדיות בע"מ).

במקרה בו עסקינן עתרו התובעים לסעד כספי והם אף קיבלו אותו בעקבות הפקדת הסכום בקופת בית המשפט. בנסיבות אלו, מוצתה תביעת התובעים ואין בידם להצביע, כי יש להם אינטרס לגיטימי במתן הסעד ההצהרתי. לתובעים אין עניין ממשי בפתרון השאלה אשר הכרעה בה נדרשת לשם הכרעה בבקשה לסעד הצהרתי. השאלה המוצגת בפני בית המשפט, לאחר שאין עוד צורך לדון בסעד הכספי, הינה שאלה אקדמית גרידא אשר אין בהכרעה בה בכדי להועיל לתובעים.

התובעים טוענים, כי יש מקום לדון בסעד ההצהרתי מכיוון שהינו רלוונטי לתושבים אחרים. אינני מקבלת טענה זו. ככל שיינתן הסעד ההצהרתי הרי שהוא רלוונטי למערכת היחסים שבין התובעים לנתבעת ולא יהיה בו בכדי להשליך על זכויותיהם של יתר התושבים המתגוררים בתחום הנתבעת ואשר על פי הנטען אף מהם נגבתה האגרה הנטענת. יש לציין, כי במסגרת כתב התביעה ביקשו התובעים מבית המשפט "ליתן פסק דין הצהרתי בו יקבע, כי הנתבעת גבתה מהתובעים שלא כדין ובהיעדר סמכות תשלומים בגין אגרת כלי אצירה בשנים 2007-2011". הנה כי כן, אף מלשון כתב התביעה עולה, כי גם במידה שהתובעים היו מקבלים את הסעד ההצהרתי לא היה בכך בכדי להוות מעשה בי דין ביחס לתושבים אחרים אשר לא היו צד להליך זה. כאמור, אין בידי התובעים להצביע על אינטרס לגיטימי שלהם במתן הסעד ההצהרתי. אין מקום לדון בבקשה לסעד הצהרתי, אשר אין בו בכדי להועיל לתובע, רק בשל העובדה שהוא יכול להועיל לאנשים אחרים אשר אינם צד להליך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ