אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מכלוביץ נ' טופורוביץ ואח'

מכלוביץ נ' טופורוביץ ואח'

תאריך פרסום : 06/02/2014 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום בית שאן
10696-04-13
30/01/2014
בפני השופט:
אינעאם דחלה-שרקאוי

- נגד -
התובע:
1. עובדיה טופורוביץ
2. יהודה טופורוביץ

הנתבע:
יעקב מכלוביץ

החלטה

פתח דבר

בפני בקשת רשות להתגונן שהוגשה ע"י המבקשים, כנגד תביעת המשיב, לתשלום יתרת התמורה בגין מכירת הזכויות בעסק של חנות לממכר כעכים, פיצה ומוצרי מאכל (להלן: "העסק"), בסך של 67,841 ₪ , הכוללים המחאה שלא כובדה בסך של 65,000 ₪, בנוסף לתשלום הסך של 2,841 ₪ בגין תשלום ארנונה, הכול בצירוף הפרשי הצמדה וריבית.

בבקשת הרשות להגן, חולקים המבקשים על האמור בכתב התביעה, ובמיוחד על חבותם לשלם למשיב סכום נוסף, מעבר לסכום ששולם בפועל.

לבקשת הרשות להתגונן, צורפו תצהיריהם של המבקשים עצמם. המצהירים נחקרו בדיון מיום 12.12.13, אשר בסופו סיכמו הצדדים את טענותיהם.

תמצית טענות הצדדים

על פי האמור בכתב התביעה, עם חתימת ההסכם בין הצדדים, שילמו המבקשים הסך של 50,000 ₪ במזומן, ואת היתרה מסרו במס' שיקים, על סך של 50,000 ₪ כל אחד, כאשר המבקשים הודיעו למשיב, כי שיקים אלו נמסרו לבטחון תשלום תמורתם במזומן, במועדי פרעון כל אחד מהם.

לטענת המשיב, השיקים לא הופקדו בבנק, כאשר תמורת השיק השני, בסך 50,000 ₪, שולמה לו מספר ימים לאחר התאריך הנקוב בו. יחד עם זאת, נטען כי בהגיע זמן פרעון יתר השיקים, השלישי והרביעי, לא שולמה התמורה במלואה, אם כי שולמה, בשתי הזדמנויות שונות, תמורה בסך של 35,000 ₪ במזומן, והשיקים הוחזרו לתובע, כאשר בגין יתרת תמורתם, ניתן לאחרון שיק בסך של 65,000 ₪, מחשבונו של המבקש 1. עם הפקדת שיק זה, חזר מסיבת "אין כיסוי מספיק" ו- "ניתנה הוראת ביטול".

מנגד, לטענת המבקשים, ביום 26.05.11 נערך הסכם בין המבקשים למשיב לרכישת העסק, כאשר במעמד חתימת ההסכם שולם הסך של 100,000 ₪, ולמחרת היום, העביר המבקש 2 למשיב 2 שיקים עבור היתרה, בסך של 50,000 ₪ כ"א.

המבקשים טוענים כי עם קבלת העסק לחזקתם, ולאחר שהוסבר להם על ידי המשיב, כי המחוזר הכספי של בית העסק הינו רווחי ביותר, גילו כי מחזור זה אינו כפי שנמסר להם על ידי המשיב, וכי נעלם ציוד ומלאי עסקי מהעסק.

לטענת המבקשים, כתוצאה ממעשיו של המשיב, ומצג השווא אותו הציג בפניהם טרם ביצוע העסקה, נגרמו להם הפסדים ונזקים.

עוד טענו המבקשים, כי לאחר דין ודברים בין הצדדים, וויתר המשיב על היתרה, וההתדיינות בינהים סבה סביב שאלה, האם על המשיב להחזיר למבקשים חלק מהתמורה ששולמה לו ע"י המבקשים, את הסך של 65,000 ₪, כך שבסופו של דבר העיסקה תעמדו על סך של 70,000 ₪ במקום 200,000 ₪, ככתוב בהסכם.

עוד טענו המבקשים כי השיק על סך 65,000 ₪ נשוא התביעה, הינו שיק אשר אבד למבקש 1, שדרש ביטולו על ידי הבנק, כאשר שיק זה מולא על ידי המשיב בסך הנ"ל, החתימה עליו זויפה, והוגש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל.

הוסיפו המבקשים וטענו כי פנו למשיב לביטול העסקה, והשבת הסכום ששולם, אולם המשיב דחה טענות אלו.

לטענת המבקשים, כתוצאה ממעשיו של המשיב נגרמו להם נזקים ממוניים, וכן נזק לא ממוני של עוגמת נפש, טרדה ואובדן זמן.

דיון ומסקנות

המסגרת הנורמטיבית

מטרתו של סדר הדין המקוצר היא למנוע דיון בתובענה רק אם ברור ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו. (ראו:ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נגד בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נט (3)עמ' 41,46; עא 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם בנבו; ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ פ"ד לו(3) 518, בעמ' 524).

הדיון בבקשה לרשות להתגונן מיועד לאפשר לאדם שהוגשה נגדו תביעה בסדר דין מקוצר, לזכות באפשרות להתגונן כנגד התביעה, ולהיכנס לשערי בית המשפט. בשלב הבקשה למתן רשות להתגונן, די אם הנתבע מראה כי הגנה אפשרית בפיו. אין בודקים כיצד יצליח להוכיח את הגנתו, ואין בודקים את טיב ראיותיו. אין בשלב הרשות להתגונן שקילת מהימנות או קביעת ממצאים (ע"א 2418/90 רלפו (ישראל) בע"מ נ' בנק למסחר בע"מ פ"ד מ"ז(5) 133, בעמ' 138; א. גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית) בעמ' 402-403).

לשון אחרת, די אם יראה הנתבע הגנה אפשרית ומשתמעת ולו בדוחק רב על מנת להצדיק את מתן הרשות להתגונן (י.זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 677-675). הנתבע יקבל רשות להתגונן גם אם הסתפק בהעלאת טענה בע"פ נגד מסמך בכתב (ע"א 390/59 רוזינסקי נגד וייט, פ"ד יג(3)2149).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ