אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מכון התקנים הישראלי ואח' נ' אלמוני ואח'

מכון התקנים הישראלי ואח' נ' אלמוני ואח'

תאריך פרסום : 18/02/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
22992-09-09
15/11/2009
בפני השופט:
חדוה וינבאום וולצקי

- נגד -
התובע:
מכון התקנים הישראלי
הנתבע:
פלוני אלמוני

החלטה

מבוא

המבקשים עתרו לצו עשה כנגד המשיבה בשלב ראשון ולפיו תחויב המשיבה לגלות את כתובת ה - IP של פלוני שפרסם תגובית לכתבה שפורסמה בידיעות אינטרנט ביום 1.9.09 ואשר נגעה לעובדי מכון התקנים. מתוך קריאת התגובית ניתן להניח בסבירות גבוהה כי היא נכתבה על ידי עובד של המכון שביקש להעיר על התנהלות לא ראויה בעיניו של בכירי המכון.

התגובית באה בעקבות כתבה שפורסמה באותו היום ועל פיה מצאה ביקורת של משרד האוצר חריגות שכר חמורות במכון התקנים וכי 100 מתוך 700 עובדי המכון נהנים מדרגת שכר של מנכ"ל.

בתגובית מציין הגולש כך: "זה ידוע שהבכירים גונבים במכון אבל יתר 600 העובדים מרוויחים משכורות פחות מהממוצע במשק. מומלץ להתמקד בשמות כמו ....(לא ראיתי לחזור על שמות העובדים המוזכרים ח.ו.ו.) מומלץ לבדוק איך הגיעו למה שהגיעו שכר תפקיד אם לקחו דברים ללא רשות וכד' לפעמים לקחו דברים עם רשות אבל זה לא שלהם."

לטענת המבקשים היה בפרסום כדי עבירה על חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965 ובמקביל להגשת הבקשה לצו זמני הגישו תביעה על סך 350,000 ₪ כנגד המשיבים.

משנעשתה פנייה למשיבה, ביום 3.9.09, היא דאגה להסיר את התגובית עוד באותו היום.

מאחר ועיקר המחלוקת במסגרת הדיון בצו הזמני הינה משפטית, הוריתי למשיבה להגיב. עתה מצויות בידי בית המשפט התגובה והתגובה לתגובה שהגישו המבקשים.

המשיבה מתנגדת לבקשה ומפנה לפסיקה בנושא זה שראתה לדחות בקשות לחשיפת פרטי גולשים מחשש לפגיעה בחופש הביטוי ובעיקר מחשש שלא ניתן יהיה לחשוף שחיתויות של השלטון ו/או גופים ציבוריים גדולים אם הגולשים לא יוכלו לחסות תחת ההגנה של אנונימיות.

המבקשים טוענים כי למשיבה אין מעמד של "טוען ציבורי" וכי בסופו של יום מבקשת המשיבה להגן על אינטרסים מסחריים שלה עצמה. הם חולקים על הטענה כי חשיפת פרטי הגולש במקרה זה יש בה כדי "לחנך" את עובדי מכון התקנים לבל יצאו נגד ההנהלה. לטענתם לעובדים יש דרכים לגיטימיות לפנות בביקורת הן בפני מבקר הפנים של המכון והן בפני מבקר המדינה ככל שהם סבורים שנעשים דברים לא ראויים.

לטענת המבקשים אי העתרות לבקשתם מבטלת את האינטרסים הלגיטימיים שלהם כאנשים פרטיים שלא יוכפש שמם.

המבקשים יוצאים כנגד ניסיונה של המשיבה לפרש את הלך רוחו ומחשבותיו של כותב התגובית.

המבקשים מסכמים תגובתם בטענה כי אם לא ייחשפו פרטי הגולש, תמנע מהם האפשרות למצות את הדין עם אותו כותב תגובית ומצב זה כמוהו כדחייה על הסף.

דיון

מהותה של בקשה זו ודומות לה, הינה במתח שבין הזכות לחופש הביטוי, ובכללה האינטרסים הציבוריים הנובעים מזכות זו, לבין הזכות של אדם לשמו הטוב. בתי המשפט המחוזיים כבר נדרשו לסוגיה זו וניתן למצוא בהם שלוש גישות.

הגישה האחת, היא זו המקדשת את שמו הטוב של אדם ומכאן מתירה חשיפת פרטי גולשים ברוחב לב. גישה זו באה לידי ביטוי בין היתר בהחלטת כב' סגנית הנשיא השופטת ד. פלפל בעניין ה.פ. (ת"א) 1244/07 מזמור הפקות בע"מ נ' מעריב הוצאת מודיעין בע"מ (אתר אינטרנט NRG), (טרם פורסם).

הגישה השנייה, היא זו שרואה ליתן לחופש הביטוי מעמד עליון ולהגבילו רק במקרים קיצוניים כאשר עשויה לקום אחריות פלילית ואינטרס ציבורי נרחב דורש חשיפת פרטי הגולש. גישה זו מוצאת ביטויה בהחלטת כב' השופטת מ. אגמון-גונן בין היתר בעניין בש"א (י-ם) 4995/05 פלונית נ' בזק בינלאומי בע"מ, (טרם פורסם) וכן בה.פ. (ת"א) 541/07 עו"ד סבו נ' ידיעות אינטרנט, (טרם פורסם).

גישה שלישית, שניתן לכנותה גישת ביניים, הינה הגישה שמבקשת לדרג את גבולות חופש הביטוי האנונימי באופן שככל שהאמירה נוגעת יותר לצנעת חייו של הנפגע ממנה יטה בית המשפט לחשוף את פרטי הגולש ואילו ככל שהאמירה נוגעת לתחום הפוליטי, יטה בית המשפט שלא לחשוף את פרטי הגולש. בטווח עומדות האמירות הנוגעות לעניינים מסחריים-עסקיים. על בית המשפט לשקול כל מקרה לגופו. גישה זו הוצעה לראשונה על ידי כב' השופט י. עמית בעניין בר"ע (חי) 850/06 רמי מור נ' ידיעות אינטרנט מערכות אתר YNET מערכת הפורומים, (טרם פורסם) –כל ההחלטות מצויות במאגרים המשפטיים.

לצורך הדיון שבפניי לא ראיתי לשוב לדיונים המעמיקים שנעשו באותן החלטות ובמאמרים רבים שנכתבו בנושא.

לאחר שעברתי על הפסיקה שניתנה בסוגיות אלו ועל מאמרים שנכתבו בעניין גם אני סבורה כדעת כב' השופט עמית שיש למצוא את שביל הזהב שבין שתי גישות הקיצון. אף אני סבורה כי יש לעשות שימוש במבחן המידתיות בבואנו לבחון האם במקרה הספציפי יש להיעתר לבקשה לחשוף פרטי גולש אם לאו. יש לבחון מהו הנזק שעשוי להיגרם למושא הפרסום לעומת התועלת הציבורית שעשויה לצמוח מאותו פרסום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ