אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מכאלי(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

מכאלי(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

תאריך פרסום : 22/04/2014 | גרסת הדפסה
עת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
24040-12-13
08/04/2014
בפני השופט:
1. טל
2. אב"ד – נשיא


- נגד -
התובע:
אסתר מיכאלי
הנתבע:
1. ועדת השחרורים
2. היועץ המשפטי לממשלה

פסק-דין

פסק דין

לפנינו עתירה כנגד החלטת המשיבה 1 (להלן: "הוועדה"), מיום 14.11.13 שדחתה את בקשת העותרת לשחרור מוקדם, בתנאי תוכנית רש"א.

1.העותרת מרצה מאסר ראשון למשך 20 שנים בגין ביצוע רצח, ניסיון לרצח, וחבלה בכוונה מחמירה, נושא תפ"ח 312/98 (בימ"ש מחוזי ירושלים) לאחר שבע"פ 5570/01 מיכאלי נ' מ"י ובע"פ 5737/07 מיכאלי נ' מ"י הופחת עונשה לאחר שנקבע כי ביצעה את מעשיה עקב הפרעה נפשית חמורה בעקבות נטילת סטרואידים.

2.עפ"י הקביעות שבבסיס הרשעת העותרת, בעת הארוע, היא היתה בעלים של מוסך באיזור התעשיה עטרות בי-ם, שסמוך לו שכן מפעל בבעלות המנוח. במהלך השנים היו לעותרת טענות שונות כלפי המפעל, עד שבשלב מסוים חדל המוסך שבבעלות העותרת לפעול והצדדים ניהלו מגעים לגבי רכישת שטח המוסך ע"י המפעל. באותו יום שהתה העותרת במקום, לאחר ששוחחה עם המנוח ואחרים. בעת שהמנוח היה במשרדו, היא ירתה לעברו 3 יריות מאקדח שהיה ברשותה וגרמה למותו.

העותרת יצאה מהמשרד והוסיפה לירות בקרקע ובקיר ואח"כ באחד מבניו של המנוח ובעובדת נוספת. בן נוסף של המנוח, שהגיע למקום, פרק את העותרת מנשקה לאחר שאף הוא נפגע מהירי.

3.הוועדה החליטה ביום 4.4.12, בדעת רוב, לשחרר את העותרת על תנאי בתנאי תוכנית רש"א שמתאימה לעותרת ומאיינת את מסוכנותה והמליצה לרש"א להאריך את הפיקוח למשך כל תקופת הרישיון. הוועדה קבעה כי אין ספק שהעותרת מוגבלת בתנועה וסובלת מבעיות רפואיות וסביר להניח שלא תחזור על מעשיה או תפגע בנפגעי העבירה. הוועדה קבעה כי התנהגותה של העותרת בכלא תקינה, היא שולבה בקורסים ובהליך טיפולי של שליטה בכעסים, עבדה בזמן החופשות במפעלי החסד "נהרות יצחק" חרף מגבלותיה והביעה חרטה על מעשיה.

הוועדה ציינה כי נפגעי העבירה פוצו ע"י המל"ל בסכום של כ- 5 מליון ₪ והחליטו לוותר לעותרת על תביעתם לפיצוי בגלל מצבה הרפואי.

הוועדה קבעה כי לפי נתוני העותרת (גילה, מאסרה הראשון, תכנית השיקום ומגבלותיה הרפואיות) היא ראויה לשחרור על תנאי ושחרורה לא יפגע בבטחון הציבור.

4.ב"כ היועמ"ש עתר כנגד החלטת הוועדה ובימ"ש זה, במותב שחלקו אחר, קיבל את העתירה וביום 29.4.12 ביטל את החלטת הועדה.

ביהמ"ש קבע שהוועדה חרגה ממתחם הסבירות כשנתנה משקל רב מדי למצבה הגופני של העותרת, וכי תכנית רש"א אינה נותנת משקל ראוי למסוכנותה, שבאה לבטוי בנסיבות ביצוע העבירה; בהתנהגותה בכלא כשסרבה לקבל טיפול במהלך מאסרה, למעט שליטה בכעסים; ביחסה למעשים נושא מאסרה; בכך שאינה עובדת, למעט בחופשות, ובעמדת נפגעי העבירה (ראה פסה"ד בעת"א 12783-04-12 שצורף כנספח ט' לעתירה).

ביהמ"ש פירט את נסיבות ביצוע העבירה המלמדות על מסוכנותה של העותרת, וציין כי אין בקביעה שהיא סבלה מהפרעה נפשית חמורה כדי להפחית ממסוכנותה כל עוד היא הייתה חסרת תובנה למצבה באותה העת באשר נטלה כדורים בכמות כפולה על דעתה, וקבע כי יש לזכור שביהמ"ש העליון דחה את טענתה לפטור מאחריות בשל פסיכוזה, כמו גם את קביעת בתי המשפט שדנו בעניינה באשר להתחזותה, הגם שזו פוחתת בחלוף הזמן.

ביהמ"ש התייחס לדו"ח הסוציאלי ולקביעת גורמי הטיפול לפיה העותרת נוטלת אחריות על מעשיה אולם היא אינה מסוגלת לומר כיצד קרה הדבר והיא בעלת יכולת מוגבלת של תובנה למצבה ועסוקה בפער בין מעמדה לפני המאסר והיום. ביהמ"ש קבע כי דעת הרוב בועדה לא התחשבה די בהתרשמות גורמי הטיפול בדבר מסוכנותה של העותרת ככל שתשוחרר בהיעדר טיפול, וזאת על סמך מידעים שהוצגו בפני הוועדה ובפני ביהמ"ש.

באשר לאי שילובה של העותרת בעבודה ובחינוך במהלך המאסר חרף המלצת הוועדה, קבע ביהמ"ש, כי הוצע לעותרת לעבור לאגף נוח יותר, המתאים למגבלותיה, משם תוכל להגיע לתעסוקה ולחינוך אך היא סירבה לכך, כפי שסירבה לקבוצה טיפולית, שכן לתפיסתה היא אינה אלימה. לנוכח סירובה של העותרת לקבל טיפול כאמור, קיים אף חשש שלא תוכל לעמוד בתנאי תכנית רש"א, ואם הסכימה לכך, הרי שזו הסכמה לצורך שחרור מוקדם בלבד.

לאור האמור קבע ביהמ"ש כי דעת הרוב חורגת ממתחם הסבירות ואינה נותנת מענה למסוכנות העותרת. דעת הרוב אף לא נתנה משקל ראוי לעמדתם הנחרצת, בכתב ובעל פה, של קרובי המנוח נגד שחרורה המוקדם, וכפי שקבע ביהמ"ש העליון, לאור מערכת היחסים בין העותרת למשפחת המנוח ובהיעדר טיפול כאמור, אין מדובר בחשש מופרך, בפרט שעל פי תנאי השחרור היא אמורה לחזור לעבוד בירושלים. ביהמ"ש קבע גם שאין ביציאת העותרת לחופשות כדי ללמד על העדר מסוכנות וסכויי שיקום, כל עוד היא לא קיבלה טיפול ולא השתלבה בעבודה במהלך מאסרה.

6.העותרת הגישה בקשת רשות ערעור לביהמ"ש העליון וברע"ב 3818/12 הוחלט שלא ליתן לעותרת רשות ערעור, אך נקבע כי העותרת נתונה במצב נפשי ורפואי מורכב, ושב"ס התבקש לשוב ולתת דעתו למכלול האפשרויות הרלבנטיות לגביה, במיוחד באשר להשארתה במקומה, וכי באשר לחינוך חלף תעסוקה עליה לעמוד בתנאים שמציב שב"ס (ראה הבקשה, פרטוקול הדיון וההחלטה שצורפו כנספחים י-יא לעתירה).

הדיון והחלטת הוועדה נושא העתירה

1.בדיון ביום 14.11.13 הונחו בפני הוועדה המסמכים כדלקמן, שהוצגו גם בפנינו:

(א)דו"חות גורמי הכלא מיום 18.6.13 ומיום 13.11.13, מהם עולה כי העותרת לומדת בחינוך אך לא הצליחה להתמיד בחינוך והשתתפותה איננה עקבית. היא שולבה בקבוצה ייעודית לטיפול באלימות החל ממרס 2013, לאחר שבחודש נובמבר 2012 היא לא נמצאה מתאימה לטיפול קבוצתי הואיל ואינה "מכירה בחלקים התוקפניים שקיימים בה". מהדו"חות לא עולה כי היא לוקחת חלק כל שהוא בשיקום פרטני או קבוצתי.

(ב)דו"ח העו"ס מיום 8.7.13 לפיו העותרת שולבה בטיפול אך משתתפת בקבוצה ברמה בסיסית בלבד, מתקשה לדבר ולהתבונן על עצמה ועל התנהלותה כיום ובעבר. היא טרם החלה להתייחס ולעבד את העבירה ולזהות את עצמה עם חלקים אלימים הבאים לידי בטוי בעבירה וכיום. עוד נכתב, כ- 4 חודשים עובר לדיון, כי "עליה לעבור תהליך במסגרת בית הסוהר בכל הנוגע ליחסה לעבירה טרם בניית תוכנית שחרור".

(ג)עדכון העו"ס מיום 31.10.13 לפיו העותרת עמדה בקשר פרטני עם העו"ס אחת לשלושה שבועות והיא "עסוקה מאוד בבחינת האלימות אשר קיימת אצל אסירות אחרות ופחות בהתנהגות שלה. ההתרשמות כי מנסה להציג בכל דרך אפשרית כי מדובר בארוע יחיד בחייה וכי דפוס התנהגות אלים אינו חלק מאישיותה". בסיכום הדברים צוין כי לאור התרשמות מיכולות מוגבלות של העותרת להפיק ולהעמיק בטיפול, הוחלט לבנות עבורה תכנית שיקום.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ