לפניי עתירת המבקשת למינוי מנהל עיזבון זמני אחר המנוח י' ש' ז"ל שנפטר ביום 13.2.16 (להלן: "המנוח") והותיר אחריו צוואה מיום 21.4.15 לפיה הזוכים בעיזבונו הינם המבקשת והמשיבים 3-2. (להלן: "הצוואה").
רקע בקצרה:
- המבקשת, אלמנת בנו של המנוח, עתרה למינוי עוה"ד xxx (להלן: "עו"ד xxx") כמנהל עיזבון זמני, כפי הוראת המנוח בצוואתו.
- היועמ"ש באפוטרופוס הכללי הודיע שאין בכוונתו להתערב בהליכים; המשיבה 3, בת זוגו של המנוח, לא הביעה עמדתה לבקשה; ואילו המשיב 2, בנו של המנוח (להלן: "המשיב") הביע התנגדותו הנחרצת לבקשה.
על פי הנטען המשיב הגיש לרשם הירושה התנגדותו לקיום צוואת המנוח רק לעניין זהות מנהל העיזבון. התנגדות זו ככל שהוגשה טרם הועברה לבית המשפט.
- דיון במעמד המבקשת, המשיב ועו"ד xxx התקיים ביום 19.5.16. המשיבה 3 לא התייצבה לדיון אף שזומנה כדין. בתום הדיון ביקשו הצדדים לסכם טענותיהם בכתב וסיכומי המשיב הוגשו אתמול.
טענות המבקשת:
- לטענת המבקשת מינוי עו"ד xxx כמנהל העיזבון איננו עניין שולי כטענת המשיב אלא הוא "לב ליבה של הצוואה". לטענתה, לעו"ד xxx ידע מיוחד לצורך ניהול העיזבון, והצוואה כוללת הוראות לחלוקת נכסים בין יורשי המנוח על פי שיקול דעתו של עו"ד xxx שאמור לא רק לנהל העיזבון אלא אף להשלים את הפרטים שהמנוח בחר שלא להכניס לצוואה "בכוונת מכוון". מינוי עו"ד xxx כמנהל עיזבון היתה מבחינת המנוח הדרך לוודא שצוואתו תתבצע בדיוק בדרך שרצה והתכוון.
התנגדות המשיב איננה מבוססת על טיעון עובדתי כלשהו, וכלל טענותיו בעניין התנהלותו האישית והמקצועית של עו"ד xxx נטענו בעלמא ללא פירוט עובדתי ומבלי שמץ של ראיות. המשיב לא הציג טענה עובדתית ו/או משפטית כלשהי שיש בה לגרור התערבות בית המשפט בצוואת המנוח.
מוסיפה המבקשת שיש לכבד לא רק את רצון המנוח אלא אף את רצונה היא ורצון המשיבה 3 שמסכימה לטענתה לבקשה.
טענות המשיב:
- לטענת המשיב אין לאשר מינויו של עו"ד xxx כמנהל העיזבון משום ש"איננו סומך כלל וכלל על עו"ד xxx ובמצב דברים זה ראוי כי מי שימונה כמנהל עיזבון, יהיה אדם אובייקטיבי, הנהנה מאמונם ותמיכתם של כלל היורשים".
לטענתו אין כל ממש בטענה שהמשיבה 3 הביעה הסכמתה לבקשה, שכן יתכן והעדר תגובתה הינו מחשש שמא התערבותה בהליך תיזקף לחובתה. לפיכך יש לראותה כצד ניטרלי במחלוקת.
טוען המשיב שהתנגדותו נשענת על חוסר אמון מובהק אותו הוא חש כלפי עו"ד xxx, שהוביל למערכת יחסים משובשת, ונסיבות אלה מהוות סיבה מספקת ואף טעם מיוחד כדי לקבל התנגדותו. לטענתו די בעצם קיומו של חוסר האמון כדי להוות טעם מיוחד למניעת מינויו של עו"ד xxx כמנהל עיזבון. לטענתו, "חוסר האמון הבסיסי של המשיב נעוץ בהתנהלותו של עו"ד xxx לאורך השנים, במגוון סיטואציות ונסיבות, אשר מפאת כבודו ופרטיותו של עו"ד xxx נמנע המשיב מלפרט במסגרת ההליך".
לטענת המשיב ישנה העדפה ברורה של עו"ד xxx למבקשת, היא אלמנת אחיו המנוח. כן טוען המשיב שהעובדה שהעתירה למינוי עו"ד xxx כמנהל עיזבון הוגשה על ידי עו"ד ממשרדו של עו"ד xxx, ויש בכך ללמד שהאחרון איננו יכול לשמש כגורם אובייקטיבי בניהול העיזבון. אף העובדה שעו"ד xxx ממשרדו של עו"ד xxx, המייצג את המבקשת בעתירה למינוי מנהל העיזבון הזמני, שימש כעד לצוואת המנוח, מלמדת עד כמה היה הקשר קרוב בין המבקשת לעו"ד xxx.
לטענתו, לא ניתן להעלות על הדעת שעו"ד xxx שאמור לשמש כמנהל עיזבון המנוח יאפשר לעו"ד ממשרדו להטיל דופי ביושרו ואמינותו של אחד מהיורשים בצוואה, מבלי שדברים אלה יהיו על דעתו כבעל המשרד. לשיטתו דווקא שתיקתו של עו"ד xxx בעניין טענות אלה מלמדת שתחושות המשיב בדבר חוסר אמון בו הן יותר ממבוססות, ומדובר במערכת יחסים בלתי תקינה ומשובשת בינו לבין עו"ד xxx.
מוסיף המשיב שלא יהא במינוי אדם אחר כמנהל העיזבון הזמני כדי לפגוע במאזן הנוחות, כדי להסב נזק למי מהצדדים או כדי למנוי את קיום רצונו של המנוח בדבר חלוקת רכושו, ו"כלל שקיום רצון המנוח חשוב לעו"ד xxx כטענתו, בוודאי יסכים לחלוק את המידע שבידיו עם כל אדם שאחר שימונה".
דיון והכרעה:
- הצדדים שניהם מסכימים שלצורך מימוש צוואת המנוח נדרש מינוי מנהל עיזבון, והמחלוקת ביניהם הינה לעניין זהותו בלבד. נוכח היקף עזבונו של המנוח והעובדה שנכללים בו נכסים שונים לרבות אוספים שונים, שוכנע אף בית המשפט שיש צורך במינוי מנהל עיזבון במקרה זה.
אין מחלוקת שהמנוח ציווה בצוואתו שעו"ד xxx ישמש כמנהל עזבונו, הן הזמני והן הקבוע.
- סעיף 81 לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 ("להלן: "חוק הירושה") מורה: "קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית המשפט או הרשם לעניני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית המשפט או הרשם לעניני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו".
עיקרון יסוד בדיני הירושה הינו שיש לקיים את רצון המוריש בצוואתו לרבות בעניין זהות מנהל העיזבון, אלא אם מצא בית המשפט "סיבות מיוחדות" להורות אחרת.
"בת"ע (ת"א) 107950/06 עיזבון המנוחה צ' ס' נ' האפוטרופוס הכללי (24.1.2007) מנה בית המשפט מספר מקרים שהם יש לסטות מהכלל: חשש לגבי יושרו של המועמד למינוי מנהל עיזבון; ניגוד עניינים, כגון שמנהל העיזבון הגיש תביעה כנגד העיזבון; היחסים בין המעוניינים בדבר (שהם בדרך כלל היורשים) הם משובשים עד כי קיים חשש שכל שיתוף פעולה בין מנהל העיזבון המיוחד לבינם נדון מראש לכישלון בשל חוסר אמון בסיסי, וכל פעולה שלו תביא לחיכוכים ולמעורבות יתרה של בית המשפט". (ש' שוחט, נ' פינברג ו י' פלומין, דיני ירושה ועיזבון, מהדורה שביעית, ע' 210).
המשיב טוען כאמור שמערכת היחסים בינו לבין עו"ד xxx "בלתי תקינה ומשובשת" ונסיבות אלה מהוות סיבה מספקת ואף טעם מיוחד לקבלת התנגדותו.
- לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי בי-דין מטעמם, ראיתי לדחות את התנגדות המשיב למינוי עו"ד xxx כמנהל עיזבון זמני.
ראשית, התנגדות המשיב נסמכה על תצהירה של אשתו, שאיננה זוכה על פי הצוואה, והוברר שזו פנתה למבקשת בבקשה שתוותר על רכוש מסוים שהוקנה לה על פי הצוואה לטובת המשיב, מה שגרר הגשת העתירה דכאן. המשיב נמנע מליתן תצהירו.
שנית ועיקר, התנגדות המשיב נסמכה על טענות כוללניות שלא גובו ולו בראשית ראיה. המשיב טען כאמור שחוסר האמון הבסיסי "נעוץ בהתנהלותו של עו"ד xxx לאורך השנים, במגוון סיטואציות ונסיבות, אשר מפאת כבודו ופרטיותו של עו"דxxx נמנע המשיב מלפרט במסגרת ההליך". המשיב נמנע במכוון מפירוט התנהלותו הנטענת של עו"ד xxx המהווה הטעם לחוסר האמון הנטען.
- על פי הפסיקה בהעדר יחסים תקינים בין היורשים לבין מי שמבקש להתמנות כמנהל עיזבון יש משום "טעם מיוחד" המצדיק סטייה מקיום רצון המוריש. (בע"מ 7081/14, עזבון המנוחה פלונית נ' פלוניות [פורסם בנבו] (30.10.14)).
המשיב טען כאמור שחוסר האמון המובהק אותו הוא חש כלפי עו"ד xxx, הוביל למערכת יחסים משובשת, ובכך מתקיים 'טעם מיוחד' המצדיק קבלת התנגדותו למינוי.
בפסיקה ובספרות לא נקבע מה יוגדר כ"העדר יחסים תקינים", אך נקבע שעל מנת שבית המשפט יעשה שימוש בסמכותו על פי סעיף 81 לחוק הירושה שלא למנות את מנהל העיזבון שהורה המצווה עליו להשתכנע ש"היחסים בין הממונה בצוואה לבין היורשים משובשים ביותר". (בע"מ 7081/14).
לא כל חוסר אמון נטען מצדיק סטייה מעיקרון כיבוד רצון המצווה. בענייננו לא שוכנעתי שהיחסים בין עו"ד xxx למשיב "משובשים ביותר", חרף הצגת הדברים ככאלה על ידי המשיב. אין די בתחושתו הסובייקטיבית של המשיב בדבר העדר אמון בעו"ד xxx שעה שטענותיו בעניין זה נטענו בעלמא וללא פירוט.
על הטוען למערכת יחסים "בלתי תקינה" שיש בה להוות "טעם מיוחד" לסטייה מרצון המצווה להוכיח טענותיו או לכל הפחות להניח תשתית ראייתית נאותה לטענותיו ולא להסתפק בטענות כוללניות בדבר מערכת יחסים 'בלתי תקינה'. זאת לא נעשה בענייננו.
- להבדיל מטענותיו הכוללניות של המשיב שנשמעו מפי אשתו כאמור ולא בוססו כלל, שוכנעתי מדבריו של עו"ד xxx מהלך הדיון, שאין כל בסיס לטענה בדבר "מערכת יחסים בלתי תקינה" וחוסר האמון הנטען על ידי המשיב:
"הסברתי לה שמעולם לא היתה לי כל מריבה עם ד' או עם אשתו, אני מקורב הרבה שנים למשפחת ש', גם למנוח י' וגם לבנו נ' ז"ל, כמו שאמרתי לא רק שלא פעלתי נגד ד', אני מעולם לא רבתי ולא רב עם אנשים, שמעתי על דירה שכיבול העברתי מי' לנ', לא העברתי דירות מי' לנ'. י' ישב איתי שעות על גבי שעות היה איכפת לו מכל פרט ופרט, ישבתי איתו הרבה פעמים. הוא היה מודע למה שקורה עם שני הבנים שלו, ד' ונ', והיה מודע למצבו של נ' ולמצבו של ד', לא לגבי הקשר בין שניהם. אלא לכל אחד בנפרד, כאשר אמרתי שהיה איכפת לו מכל פרט ופרט, למשל דברים סנטימטליים, למשל בנספח האחרון מופיעה מצלמה, היה איכפת לי' שדווקא ד' יקבל את המצלמה ישמור עליה ולא ימכור אותה. הם עסקו הרבה שנים במצלמות ובצילום. הוא אמר לגבי כל פרט ופרט מה הוא מעדיף. כל דבר היה איכפת לו"....
- משלא שוכנעתי שהיחסים בין המשיב לעו"ד xxx אכן משובשים ולא כל שכן "משובשים ביותר", וחוסר האמון הנטען של המשיב בעו"ד xxx נובע מתחושתו הסובייקטיבית בלבד של המשיב שאין בה די, הרי שאין עילה לעשות שימוש בסמכות על פי סעיף 81 לחוק הירושה ולמנוע מינויו של עו"ד xxx כמנהל העיזבון הזמני, ודי בכך לדחות התנגדותו למינוי.
- בנוסף, המשיב מודה שבידי עוה"ד xxx הידע הנדרש לצורך קיום רצון המנוח, שהעניק לו, כמנהל עיזבונו, שיקול דעת נרחב בניהול העיזבון וחלוקתו, ולטענתו "ככל שקיום רצון המנוח חשוב לעו"ד xxx כטענתו, בוודאי יסכים לחלוק את המידע שבידיו עם כל אדם שאחר שימונה".
שעה שהתנגדות המשיב לא בוססה כדבעי, אין כל הצדקה שלא לקיים את רצון המצווה, אביו של המשיב, ולמנות מנהל עיזבון אחר תחת עו"ד xxx על מנת שזה יחלוק עמו המידע שבידיו.
זאת ועוד, לא כל מערכת יחסים בלתי תקינה תהווה עילה לסטייה מעיקרון כיבוד רצון המצווה. "...אין לקבוע כי בכל מקרה, בהם עלו היחסים בין היורשים לבין המנהל המוצע בצוואה על שרטון, יש שלא למנותו. יתכן מקרים שבהם המורכבות של הצוואה, או הידע המיוחד שיש למנהל המוצע בפרטי העזבון, עשוי להיות נימוק מדוע למנותו למרות היחסים הרעים בינו לבין היורשים". (עמ"ש (חי') 38959-09-14, עיזבון המנוחה ס' ו' ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי הרשמי, חיפה [פורסם בנבו] (22.6.15)).
שעה שהמשיב מודה מפורשות שבידי עו"ד xxx מידע הנדרש לצורך חלוקת וניהול העיזבון כפי רצונו של אביו המנוח, הרי אף אם היה הוא מבסס טענתו בדבר "יחסים רעועים" בינו לבין עו"ד xxx, לא היה מקום לקבל התנגדותו למינויו מכח "מערכת יחסים לא תקינה".
- בנסיבות אלה אינני נדרשת להכרעה במחלוקת בין הצדדים לעניין עמדת המשיבה 3, אם יש לראותה כמי שהביעה הסכמתה למינוי עו"ד xxx כמנהל עיזבון זמני או שמא כמי שעמדתה בעניין ניטראלית.
- לאור האמור לעיל נדחית התנגדותו של המשיב למינוי עו"ד xxx כמנהל עיזבונו הזמני של המנוח. צו פורמלי למינוי עו"ד xxx כמנהל עיזבון זמני נחתם בנפרד.
- משמצאתי לדחות את התנגדותו של המשיב לבקשה למינוי מנהל עיזבון זמני, לא מצאתי הצדקה לחייב את עו"ד xxx לקבל אישור בית המשפט ביחס לכל פעולה, מכל סוג שהוא הקשורה בנכסי העיזבון, כפי עתירת המשיב. הסכמתו של עו"ד xxx בעניין זה בדיון היתה במענה לשאלת בית המשפט אם יסכים להכפיף החלטותיו כמנהל עיזבון לאישור מראש של בית המשפט כתנאי להסרת התנגדותו של המשיב למינויו. משעה שהמשיב לא הסיר התנגדותו וזו נדחתה לגופה, אין עילה או הצדקה לחייב את עו"ד xxx כמנהל עיזבון לקבל אישור בית המשפט, ולבטח שלא ביחס לכל פעולה שהיא בנכסי העיזבון. חזקה על עוה"ד xxx, כשליח בית המשפט, שיפנה לבית המשפט בבקשה למתן הוראות ככל שהדבר יידרש.
- לפנים משורת הדין – ועל מנת שלא להעכיר היחסים בין הצדדים – אינני מחייבת המשיב בהוצאות חרף דחיית התנגדותו.
המזכירות תסגור נא התיק.
ניתן לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתן היום, ח' סיוון תשע"ו, 14 יוני 2016, בהעדר הצדדים.