אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מינוי כונס נכסים ואישור הסדר לגבי "מתחם כרמיה" במסגרת הליכים לפרוק

מינוי כונס נכסים ואישור הסדר לגבי "מתחם כרמיה" במסגרת הליכים לפרוק

תאריך פרסום : 15/11/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי ירושלים
8587-09,9784-09,4302-07
09/11/2009
בפני השופט:
יוסף שפירא

- נגד -
התובע:
יעקב אמסטר עו"ד נאמן בהקפאת ההליכים
הנתבע:
1. עליזה ואהוד אולמרט
2. איזי יוסף ואן ג'קובס גוטווניק

עו"ד ערן באלינט ממשרד מ. זליגמן ושות'
עו"ד יפה פונד ושות'
החלטה

 

לפניי בקשת הנאמן לאשר את ההסדר המוצע לגבי "מתחם כרמיה" במסגרת המיזמים נשוא הקפאת ההליכים לגבי אגד קבוצת אלומות.

אקדמת מילין

" חדלות פירעון היא מצב כלכלי המציב בעיות ואתגרים לא פשוטים למערכת המשפט. אישיות משפטית הנתונה בנסיבות כלכליות של חדלות פירעון (להלן: החייב), ולה משאבים כלכליים מוגדים ומוגבלים, נאלצת להתמודד עם התחייבויות רבות. הרכוב של החייב בהווה ובעתיד (ככל שניתן לצפותו ולהונו) הוא האמצעי הכלכלי היחיד לקיום התחייבויותיו כלפי נושיו. נכסי החייב וכושר ייצור ההכנסות שלו הם, ואפס זולתם, המקורות שיש לו לצורך פעילותו בין בתחום הצריכה, בין להוצאות השוטפות, ובין, כאמור, לקיום התחייבויות כלפי נושיו."

(דוד האן, דיני חדלות פירעון, הוצאה לאור של לשכת עוה"ד, 2009, שם, 3). (להלן: " האן").

            אלה הם דברי הפתיחה של המחבר לתיאור מצב של חדלות פירעון של אדם או תאגיד.

1.         דיני חדלות פירעון מהווים מסגרת כללית להבראת תאגיד או לחיסולו, שבגדרם יבואו לידי ביטוי הגנה על אינטרסים של קבוצות שונות.

פתיחת הליכים בעניינו של התאגיד יכול שתהא מטעם נושה או מטעם התאגיד עצמו או בעלי שליטה בו, ויכול שיהיו מופנים כלפי נכס מסוים או כלפי התאגיד על כלל נכסיו.

            בתוך המסגרת הכוללת ישנם וריאנטים שונים, ונקיטת צעד זה או אחר, תלוי בעיקר במיהות הנושים ובמהות הנכסים.

           עיקר ההליכים לעניין תאגידים הינם כינוס נכסים, בין בהליך במסגרת תקנות סדר הדין האזרחי, תשכ"ג-1963 (להלן: " תקנות סד"א"), נקיטת הליכי אכיפת זכויות על-פי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 (להלן: " פקודת החברות"), הליכי פירוק על-פי פקודת החברות, והליכי הקפאת הליכים על-פי חוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן: " חוק החברות").

2.         ההליך שלפניי נפתח במסלול של "הקפאת הליכים" בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות, משניתן צו הקפאת ההליכים ביום 1.11.07. במהלך הליך זה, הוגשה ביום 14.1.08 בקשה להסדר נושים, ולאחר תיקונים מספר הובא לדיון ואושר על ידי ביום 14.8.08.

הנה כי כן, צו הקפאת ההליכים בא למנוע "מהומות נושים" ופגיעה בנכסי החברה, והינו מתווה לגיבוש הסדר נושים ואכיפתו, או הליך הבראה.

מכאן אף ההגבלה של תשעה חודשים, שמטרתה לאפשר השלמת ייצובה של החברה ולהעמידה במצב שניתן לקיימה או למוכרה כעסק חי.

כך, אם אושר הסדר נושים במסגרת ההליך, בין כללי ובין פרטני, הרי שביצועו יכול להתארך או להתקצר בהתאם לאופי הפעילות, תחום פעילות החברה ופרמטרים נוספים.

הסדר נושים יכול שיצליח בחלקו. כך במקרה שלפנינו שמדובר בו בחברה יזמית שהיו לה מספר פרויקטים, וכעולה מדוח הנאמן לא כולם צלחו.

מכל מקום, בכל מקרה ומקרה ישנם וקטורים המושכים לכיוונים נוגדים, שכן מטבע הדברים לנושה מובטח ונושה בדין קדימה עדיף פירוק על-פני הליך הקפאת הליכים בו יש לו חשש שבית-המשפט ישקול לקיים איזון בין נושים ויגיע לפיתרון הכולל בחובו "צדק חלוקתי".

יחד עם זאת, במקרה שלפניי קוימו אסיפות נושים, והסדר הנושים המוצע אושר באסיפות לסוגיהן, ובית-המשפט אישר כבר חלק מן ההסדר (פרויקט רמה).

אישור הסדר נושים אינו בבחינת נקודת אל-חזור, ובדרך יכולים לקרות אירועים או שינויים שיצריכו שינוי המצב.

בספרם של ו' אלשיך וג' אורבך, הקפאת הליכים - הלכה למעשה, הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין תשס"ה-2005 (להלן: " אלשיך ואורבך"), נאמר:

" בניגוד למה שניתן לסבור, החלטת בית המשפט שאישרה את הסדר הנושים ודחתה את ההתנגדויות (אם היו כאלו), אינה בגדר "סוף פסוק" או סיומו המוצלח של ההליך. מבחינות רבות אין עסקינן אלא בנקודת ביניים חשובה. כזו, המסדירה את היחסים בין החברה לבין נושיה, ומעבירה את החברה מהשלב הראשון והקריטי של הקפאת ההליכים אל השלב הארוך (ולא פעם - סבוך לא פחות) של שיקום תוך כדי חזרה לפעולה בשוק הסולבנטי. בשלב זה תעמוד למבחן השאלה, אם ההתייעלות, השקעות ההון ושאר צעדי הייצוב, שנעשו בחברה בתקופה הקודמת, יאפשרו לה לשוב ולתפקד כעסק סולבנטי ורווחי. בחלק מן ההסדרים מוטלים על החברה בשלב זה, עדיין, חובות מתמשכים מושא ההסדר. כך, למשל, דרישה לעמוד בתשלום חודשי קבוע או הפרשת חלק מרווחיה לטובת קופת ההסדר" (שם, 197).

כך בתום כל שלב יש לבדוק אם אכן יש הצדקה להמשך הקפאת ההליכים, וכן אם יש מקום להמשיך בהסדר הנושים שאושר.

 בהשלכה לעולם הרפואה - האם מצבו של החולה השתפר אם לאו? האם זקוק הוא לשינוי המתווה התרופתי שקיבל? או האם יש להעבירו מ"חדר המיון" ל"מחלקה" (הרלוונטית)?

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ