אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מינהל מקרקעי ישראל נ' אלי

מינהל מקרקעי ישראל נ' אלי

תאריך פרסום : 15/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום נצרת
4967-03
11/09/2011
בפני השופט:
יפעת שיטרית

- נגד -
התובע:
מינהל מקרקעי ישראל
הנתבע:
יוסף אלי – ת.ז. 050406719
פסק-דין

פסק דין

רקע וטיעוני הצדדים

זוהי תביעה לסילוק יד, למתן צו מניעה קבוע ולתשלום דמי שימוש ראויים בגין פלישה ופעולות נטענות שעשה הנתבע במקרקעין השייכים לתובע, זאת בנסיבות בהן מייחס התובע לנתבע חזקה שלא כדין במקרקעין נשוא התובענה.

על פי הנטען בכתב התביעה, רשות הפיתוח הינה הבעלים היחידים של הנכס הידוע בתור חלקה 1 בגוש 13185 בקרית שמונה, אשר בתחומה נמצאים, בין השאר, גם מגרשים 38/1 (שבעבר כונה מגרש 15א'), 38/2, 38/3, 38/4 ו-39. ייעודו של הנכס, ע"פ תוכנית ג/5815, שנכנסה לתוקף ביום 29.4.90, הוא לתעשייה, שצ"פ ודרך (להלן: "הנכס").

על פי הנטען, ביום 10.7.89, נחתם בין התובע לבין הנתבע חוזה פיתוח וביום 31.1.90 נחתם ביניהם חוזה חכירה לגבי מגרש 15א' (היום מגרש 38/1), בשטח של 1,500 מ"ר, עם קיבולת בנייה של 300 מ"ר, למטרת מסעדה (להלן:"חוזה החכירה"). יצוין, כי התובע הסכים להקצות לנתבע את השטח על פי הבנייה בפועל, היינו 300 מ"ר בלבד. חרף העובדה, כי קיבולת הבנייה המותרת על פי החוזה הינה 300 מ"ר בלבד, הרי שבדיעבד התברר, כך על פי התובע, כי הנתבע הפר את החוזה ובנה את המסעדה בשטח של 344 מ"ר. לעניין זה נדרש הנתבע לשלם דמי היתר, אך לא עשה כן.

לטענת התובע, במועד אשר אינו ידוע לו, ככל הנראה בשנת 1994, פלש הנתבע ו/או מי מטעמו למגרשים 38/2, 38/3, 38/4, ו-39, בשטח כולל של 3.420 דונם, יצק משטח בטון גדול, התקין מזרקות, נטע עצי נוי, הכשיר מגרשי חנייה ממצעי כורכר ואספלט, הציב מבני עזר ומבנה משרדים, מסלעות ומשטחי גרנוליט ובנה סביב שטח המסעדה גן אירועים בשם "גני אל קומפו". עוד נטען, כי את מרבית השטח גידר הנתבע בגדר עץ ובחלקו בגדר תיל. לכתב התביעה צורף תשריט הפלישה.

לטענת התובע, פלישתו של הנתבע למגרשים הנוספים בנכס, תפיסת החזקה והבנייה הבלתי חוקית, נעשו בניגוד לחוק ללא הסכמתו, ללא ידיעתו וללא רשותו של התובע. כך טוען התובע, כי אין הנתבע זכאי לעשות דין לעצמו, לתפוס חזקה בקרקע ולבנות עליה מבנה או מחובר כלשהו, אלא בהסכמתו המפורשת של התובע. כך טען עוד, כי פניית התובע אל הנתבע להפסקת הנתבע וסילוק ידו מהנכס לא נענתה.

לפיכך, עותר התובע לחיוב הנתבע לסלק ידו מן הנכס ולהחזיר את המצב במגרשים 38/2-38/4 ו-39 לקדמותו טרם הפלישה, לפנות עצמו ו/או כל אדם אחר הבא מכוחו ומרשותו מהנכס ולהימנע מלעשות בנכס שימוש כלשהו. עוד עותר התובע לחיוב הנתבע להסרת המחוברים על חשבונו.

כך טוען התובע, כי הסבת הפעילות במגרש 38/1 לגן אירועים ו/או אולם אירועים בוצעה ללא הסכמתו ומהווה הפרה יסודית של ההסכם בינו לבין הנתבע. עוד טוען התובע, כי על הנתבע לשלם לתובע דמי שימוש ראויים עבור השנים שבהם עשה שימוש בנכס ב-7 השנים שקדמו למועד הגשת התביעה וכן עבור השנה השוטפת עד לבירור תביעה זו, היינו תקופה שמיום 1.1.97 ועד ליום 31.12.03, סך כולל של 123,800 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בגין כל שנה ושנה ועד מועד התשלום בפועל, כמפורט בחוות דעת שמאית שצורפה לכתב התביעה.

בכתב הגנתו המתוקן מבהיר הנתבע, כי הוא כופר בכל האמור בכתב התביעה, למעט העובדות ו/או הסעיפים בהם מודה הוא במפורש. הנתבע מודה במצוין בסעיף 3 לכתב התביעה, אך טוען, כי יש לו ו/או רכש זכויות שונות בנכס. עוד טוען, כי באשר למגרש 38/1 קיים חוזה חכירה אצל התובע וביחס ליתר המגרשים רכב הנתבע זכויות שונות, ללא שחתם עם התובע חוזי חכירה באשר לאותם מגרשים. עוד טוען הנתבע, כי התובע פעל שלא כחוק על ידי תיקון בחוזה החכירה, שעה שמחק את המספר 1,500 מ"ר מבונים וציין במקום זאת 300 מ"ר.

מוסיף וטוען הנתבע, כי עוד במועד חתימת חוזה החכירה או בסמוך לכך או לאחר מכן, תפס הנתבע חזקה בכל השטחים המוגדרים כנכס, למעט מגרש 38/1, כאשר ביחס למגרש 38/1, היה קיים חוזה חכירה חתום בין הצדדים. עוד טוען הנתבע, כי במשך מספר שנים הוא השקיע כספים רבים המסתכמים במאות אלפי שקלים בבניית תשתיות, מים, חשמל, ביוב, סלילת דרכים, בניית גדרות והקמת מבנים שונים, זאת בידיעת התובע ו/או תחת עינו הפקוחה וללא כל התנגדות מצידו. כך הבהיר הנתבע, כי במעמד מתן פסק הדין במסגרת הליך שהתקיים בין הצדדים נשוא ת"א 536/90 כבר בחודש יולי 1995, היה כל השטח במצבו הנוכחי, כפי שהוא היום ובכל זאת התובע לא נקט בהליך כלשהו, לא מחה בדרך כלשהי אודות השימוש שעושה הנתבע בנכס ו/או אודות ההשקעות הרבות שהושקעו על ידו בנכס זה. מעבר לפעולותיו הספורות של התובע, כמפורט בכתב ההגנה, טוען הנתבע, כי לא עשה התובע דבר כדי לפעול כנגד האמור לעיל.

לטענת הנתבע, אין לתובע כל זכות לקבלת סעד כלשהו, שעה שהנתבע החזיק וממשיך להחזיק בנכס מהשנים 1989-1992 ועד היום הזה בגבולותיו הנוכחיים והקיימים. זאת ועוד, מצב עובדתי זה היה ידוע היטב לתובע והוא לא פעל כנגד הנתבע, לא התנגד להחזקתו ביתר המגרשים שבנכס, דבר אשר מעיד על הסכמה שבשתיקה. התנהגות התובע ושתיקתו משך שנים רבות מעידות באופן חד משמעי, כי הזכויות ביתר המגרשים שבנכס שייכות לנתבע וכי גבולות הנכס במצב שהיו, הינם הגבולות הקיימים והתקפים ולפיכך זנח התובע כל טענה כנגד זכויות הנתבע, דבר המחזק את טענתו לשיהוי. במקרה דנן, טוען הנתבע, כי התובע השלים עם המצב, לא הביע כל התנגדות כלפי הנתבע, על אף העובדה שנתונים אלה היו ידועים לו, תוך קיומם של הליכים משפטיים בין הצדדים.

מוסיף הנתבע וטוען, כי מאז שנת 1989 ועד היום נעשו בנכס עבודות רבות, לרבות בניית תשתיות, כאמור, בהיקף גדול, תחת עינו הפקוחה של התובע, בידיעתו ובהסכמתו המפורשת ו/או מכללא. עוד טוען הנתבע, כי בעבודות שנעשו הושקע כסף רב וכל המצוי והבנוי על הנכס הינו עמל חייו. עוד טוען הנתבע, כי פעולותיו והשקעותיו הרבות בנכס השביחו והגדילו את ערכו של הנכס עשרות מונים.

הנתבע מכחיש את זכותו של התובע לקבל דמי שימוש ראויים וטוען לחילופין, כי גם אם מגיעים לתובע דמי שימוש, הרי שאלה אמורים להיות משולמים מיום הגשת התביעה ולא קודם לכן. כך כופר הנתבע בתוקפה של חוות הדעת שצורפה על ידי התובע, שעה שזו מתעלמת מנתונים בסיסיים ואמיתיים, אשר יש בהם כדי לפסול את חוות דעת ו/או לאיין אותה. מעבר לכך טוען הנתבע, כי עומדת לו הזכות לרכוש את הקרקע מעבר לקרקע בגינה נחתם עימו חוזה חכירה, זאת משסבר, בתום לב, כי יש לו זכויות בה. הנתבע סומך טענה זו בין היתר, על הוראת סעיף 23 (2) לחוק המקרקעין ולפיה, כך לטענתו, זכותו בנכס עדיפה על זכותו של התובע.

מעבר לכך טוען הנתבע, כי בהתאם לחוות דעת שנערכה ע"י זייד אורניב בע"מ, המקרקעין מהם מבקש התובע לפנות את הנתבע, הינם בערך המגיע כדי סך 32,000 דולר. הנתבע מבהיר, כי הוא מוכן לשלם לתובע סכום זה בכפוף לחתימת חוזה חכירה עימו, זאת באשר למקרקעין אלו ועל פי הכללים הנהוגים אצל התובע. לטענת הנתבע, אף יהיה צודק לעשות כן.

לחילופין טוען הנתבע, כי הוא אוחז ב"רישיון גרידא" להחזיק בנכס, רשות שנוצרה מכוח הסכמה שבשתיקה או מכוח התנהגות שהינו "רשות חינם". רשות זו הינה חסינה מביטול זאת לאור חלוף הזמן ולאור ההשקעה המשמעותית שהושקעה בנכס. כך טוען הנתבע, כי הרשות שניתנה לו הינה רשות בלתי הדירה, שעה שהמשתמש עושה שימוש בהסכמה של בעל המקרקעין ומשנה את מצבו לרעה באופן קיצוני. לטענת הנתבע, ערך השקעותיו בנכס מגיע לסך 229,000 דולר בנוסף לפיצוי בגין פגיעה בגובה הכנסותיו מהעסק הפועל במתחם בכללותו בשל הגבלת השימושים בו. הנתבע טוען, אפוא, כי יש להתנות כל החלטה של פינוי ו/או סילוק יד בפיצוי הנתבע על פי חוות הדעת שהוגשה מטעמו ובתוספת פיצוי בגין פגיעה בגובה ההכנסות מהעסק הפועל כיום.

לאור כל האמור לעיל, עותר הנתבע לדחיית התביעה. כך עותר הוא לאפשר לו לרכוש את המקרקעין נשוא התביעה בהתאם לערכם בחוות הדעת שצורפה בכתב ההגנה בתמורה לחתימת חוזה חכירה ולחילופין להתנות כל החלטה של פינוי ו/או סילוק יד בפיצוי הנתבע כמפורט בחוות הדעת שצורפה.

ההסכמה הדיונית

ביום 27.2.07, הגיעו הצדדים להסכמה דיונית, אשר קיבלה תוקף של החלטה וכדלקמן (ראה עמ' 7 לפרוטוקול משורות 13-21):

"מוסכם עלינו כי הבאת הראיות תובאנה כמקשה אחת, במסגרת הבאת העדים בשאלת הזכויות, כמו גם בטענת הנתבע באשר לחיוב המנהל בדמי פינוי כתנאי לקבלת התביעה, כך שהעדים מטעם הצדדים יתייחסו לכל טענות הצדדים, כעולה מכתבי הטענות המתוקנים כולם. עוד מוסכם כי ההסכמה לעיל לא תחול על שאלת דמי הפינוי הנדרשים על פי כתב ההגנה המתוקן, ולא תישמענה בשלב זה עדויות מומחים ולא תוגשנה חוות דעת מומחים בשלב זה לעניין זה, אלא לאחר הכרעת ביהמ"ש בשאלת הזכויות, ככל שיקבע כי הנתבע זכאי לדמי פינוי. "

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ