אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מינהל מקרקעי ישראל נ' אבחסירה

מינהל מקרקעי ישראל נ' אבחסירה

תאריך פרסום : 30/09/2011 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום נצרת
15564-11-10
26/09/2011
בפני השופט:
אוסילה אבו-אסעד

- נגד -
התובע:
ויויאן אבחסירה
הנתבע:
מינהל מקרקעי ישראל

החלטה

מונחות בפני התנגדות המבקשת לתובענה על סכום קצוב שהוגשה נגדה על ידי המשיב, ובקשתה להארכת המועד להגשת ההתנגדות. ביסוד התביעה חוב בגין דמי חכירה בסכום של 640 ₪, המגיע למשיב, לפי טענתו, מן המבקשת בגין התקופה שמיום 1.4.2003-31.3.2010.

המבקשת מודה בקבלת האזהרה זמן קצר לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדה, ומודעת לקיומו של איחור במועד הגשת ההתנגדות. לפיכך, הוגשה מטעמה, בד-בבד עם הגשת ההתנגדות, בקשה להארכת מועד. במסגרתה של זו מעלה המבקשת את הנימוקים שלהלן:

בהעדר יכולת כלכלית לשכור שירותיו של עו"ד פרטי, פנתה המבקשת למשרדי הלשכה לסיוע משפטי, מיד לאחר קבלת האזהרה, וביקשה אישור הלשכה לקבלת יצוג משפטי. בעקבות פנייתה הנ"ל הוזמנה המבקשת לראיון שבתומו היא התבקשה להמציא מסמכים שונים לרבות דפי חשבון בנק ואישורים בנוגע לקצבה המשולמת לה על ידי המוסד לביטוח לאומי. רק לאחר המצאת המסמכים הנ"ל אושרה ביום 24.10.10, בקשתה לקבלת ייצוג משפטי והובאה לידיעתה זהות עו"ד האמור לייצגה. אז פנתה המבקשת לבא כוחה, הממונה מטעמה של הלשכה לסיוע משפטי, שהגיש בתורו את ההתנגדות ועימה הבקשה להארכת המועד.

בהתנגדות עצמה, מעלה המבקשת את הטענות שלהלן:

המבקשת רווקה כבת 57 תושבת העיר מגדל העמק. המבקשת סובלת ממחלות רבות ומוכרת על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה. בגין נכות כללית משולמת למבקשת קצבה בסך 2,400 ₪ המהווה מקור הכנסתה היחיד. המבקשת יכולה בקושי רב לקרוא אך אינה מסוגלת לכתוב.

המבקשת מחזיקה בנכס נשוא התביעה מאז שנת 1992 וחרף עובדה זו היא לא נדרשה מעולם לשלם דבר למשיב. בהתאם, היא גם לא נתבעה בעבר על ידי המשיב לשלם סכומים כלשהם בגין דמי חכירה.

לפני מספר שנים (מועד מדוייק לא צויין), פנתה המבקשת למשרדי המשיב ואחת מן הפקידות שם הודיעה לה כי היא פטורה מתשלום דמי חכירה.

בכל מקרה חלק מן התביעה התיישן ולא ניתן לתבוע אותו כיום.

זוהי תמצית הטענות שהעלתה המבקשת בהתנגדות ובבקשתה להארכת המועד. דיון בהתנגדות התקיים בפני ביום 5.5.11 ובמסגרתו נחקרה המבקשת בחקירה קצרצרה על תצהירה.

בתום החקירה, ולאחר שניתנה לבעלי הדין שהות לצורך מיצוי המשא ומתן ולרבות שקילת האפשרות למתן הסכמה להכרעת התיק בדרך הפשרה, על יסוד הוראת סעיף 79א', הודיעו הצדדים בכתב כי לא הושגה ביניהם הסכמה וביקשו מתן החלטה בבקשה ובהתנגדות.

בעקבות הגשת הודעות הצדדים הנ"ל הובא התיק בפני למתן החלטתי זו.

אקדים אחרית לראשית ואציין כאן כי לאחר ששקלתי את טענות המבקשת ונימוקיה בבקשתה ובהתנגדותה , הגעתי לכלל מסקנה שלפיה דין הבקשה וההתנגדות להדחות, כפי שאפרט להלן:

כאמור, אין בין הצדדים מחלוקת באשר לעובדה כי ההתנגדות מוגשת באיחור. עובדה זו היא העומדת מאחורי הגשת הבקשה להארכת המועד.

המועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב נקבע בחיקוק (סעיף 81א1(ד)(1) לחוק הוהצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, ומשום כך תחול על מועד זה תקנה 528 סיפא לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר דורשת טעם מיוחד להארכת מועדים שנקבעו בחיקוק. בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט ואח' סקר כב' השופט בועז אוקון, בהרחבה את דיני הארכת המועדים. שם נקבע בין היתר כי:

"... 'טעם מיוחד ' כמוהו כשקית - היא אינה עומדת עד שלא יוכנס לתוכה משהו. מהו אותו 'משהו'? עיון בטיעוני הצדדים מלמד כי קשה למצוא שיטה של ממש באיתורו של טעם כזה".

נקבע שטעם מיוחד נמצא במקרה בו התרחש אירוע בלתי צפוי. כך גם מצב דברים בו טעה בעל דין ביחס למצב המשפטי או העובדתי, ובלבד שהטעות אינה טעות המובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.

במקרה דנן, המבקשת מודה בקבלת האזהרה ברם לטענתה לאחר מועד קבלתה (שלא צויין על ידי המבקשת!!), היא פנתה ללשכה לסיוע משפטי לצורך קבלת יצוג משפטי. לטענת המבקשת תהליך הגשת הבקשה ואישורה על ידי הלשכה לסיוע משפטי ארך זמן מה וגרם לעיכוב בהגשת ההתנגדות.

לדידי, לא די בטענה זו כדי להצדיק את המועד הקבוע בהוראות הדין להגשת ההתנגדות . נסיבות העניין, מקום שהמבקשת נוכחה לדעת כי תהליך אישור הבקשה אורך זמן היה על המבקשת לפנות לבית המשפט בבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות ולחילופין ככל שנכונה טענתה לפיה אין היא יודעת עברית, קרוא וכתוב, היה על המבקשת לבקש כי בקשה מתאימה תוכן עבורה על ידי מאן דהוא (ואולי אף על ידי הלשכה לסיוע משפטי), לצורך הגשתה לבית המשפט.

לא כך עשתה המבקשת בענייננו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ