אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מיכאל פורת נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

מיכאל פורת נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

תאריך פרסום : 22/03/2017 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון ירושלים
2618-16,8250-16
19/03/2017
בפני הרשם:
גלעד לובינסקי זיו

- נגד -
המערער:
מיכאל פורת
המשיבים:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ
2. בנק לאומי ארה"ב
3. לאומי בנק פרטי בע"מ - לשעבר בנק לאומי שוויץ
4. בנק לאומי לוקסמבורג S.A
5. חברה לנאמנות של בנק לאומי לישראל בע"מ
6. פורמלי בארי לנואל
7. פורמלי גליה מאור
8. פורמלי איתן רף
9. פורמלי צבי איצקוביץ
10. פורמלי עוזי רוזן
11. פורמלי בנימין נווה
12. פורמלי עדנה נפתלי
13. פורמלי יוסף הורוביץ
14. פורמלי אמנון זיידנברג
15. פורמלי יהושע (שוקי) אורן
16. פורמלי יורם מוסקוביץ
17. פורמלי דן מאירי
18. פורמלי אהוד מוברמן
19. פורמלי אהוד שפירא
20. פורמלי מיכאל בר חיים
21. פורמלי זלמן סגל
22. פורמלי סומך חייקין-רואי חשבון
23. פורמלי קוסט פורר את גבאי-רואי חשבון

החלטה

בקשה למחיקת ע"א 2618/16; בקשה לפטור מערבון ובקשה להגדלת עירבון בע"א 8250/16; ותגובות לבקשות

 

  1. בקשה מטעם המשיבים 5-1 למחיקת ע"א 2618/16:

 

א.        ע"א 2618/16 מופנה כנגד החלטה שניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ביום 3.3.2016 בגדר הליך של בקשה לאישור תובענה נגזרת שהוגשה מטעם המשיב 6 בשמו של המשיב 1 - בנק לאומי לישראל בע"מ - כנגד דירקטורים ומנהלים במשיב 1 ובתאגידים נוספים שבשליטתו (להלן: התובענה הנגזרת). בהחלטה קיבל בית המשפט בקשה שהוגשה מטעם המשיבים 5-1 (להלן: קבוצת לאומי) והורה על מתן צו חוסם האוסר על המערער (להלן: פורת) להמשיך ולנהל בקשה דומה לאישור תובענה נגזרת אותה הגיש כנגד קבוצת לאומי בארצות הברית, או להגיש בקשה אחרת לאישור תובענה נגזרת כנגד קבוצת לאומי במקום אחר בנוגע לאותה פרשה (להלן: החלטת הצו החוסם). בגדר הבקשה שלפניי טוענת קבוצת לאומי כי יש להורות על מחיקת הערעור על הסף מן הטעם שהפך תיאורטי ואקדמי. כך, בתמצית, מן הטעם שביום 20.12.2016 הורה בית המשפט בארצות הברית על סילוקה של התובענה הנגזרת מטעם פורת. המשיבים 21-7 תומכים בבקשת הסילוק. פורת, מצדו, מתנגד לבקשה - הן מטעמים דיוניים שונים; והן מן הטעם שלשיטתו הערעור אינו תיאורטי כלל ועיקר, בין היתר מאחר שככל שיבוטל הצו החוסם יוכל לפנות לערכאות בארצות הברית ולבקש את החייאת התובענה מטעמו או להגיש תובענה חדשה.  

 

ב.        דינה של בקשת המחיקה להידחות. לעניין זה די בכך, שבהתאם לסדרי העבודה הנוהגים בבית משפט זה טענה בדבר היותו של הערעור "תיאורטי" אינה ממין הטענות אשר מצדיקות סילוק על הסף על ידי רשם בית המשפט, ו"מיקומה הגאומטרי" הנכון הוא במסגרת הדיון בערעור גופו (ראו והשוו למשל, ע"א 7927/14 קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ נ' מדינת ישראל (25.1.2016); רע"א 3720/13 ד.כ. חנויות להשכרה בהרצליה הצעירה בע"מ נ' אברהם כהן ושות' חברה קבלנית (בכינוס נכסים) (23.3.2014); רע"א 8000/06ביטון נ' חברת העובדים השיתופית הכלכלית בארץ ישראל בע"מ, פיסקה 5 (25.4.2007)). טענותיהם של הצדדים בעניין זה שמורות להם במלואם. נוכח הטעם לדחיית הבקשה לא ראיתי תוחלת בהיענות לבקשת קבוצת לאומי להגיש תשובה לתגובה מטעם פורת.  

 

  1. בקשה מטעם פורת לפטור מעירבון בע"א 8250/16 ובקשה מטעם קבוצת לאומי להגדלת העירבון:

 

א.        ע"א 8250/16, שהוגש אף הוא מטעם פורת, מופנה כנגד פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 14.9.2016 העוסק באישור הסדר פשרה במסגרת שני הליכים שנדונו במאוחד - האחד, התובענה הנגזרת הנזכרת בסעיף 1 לעיל, והשני, תובענה ייצוגית שהוגשה באותו עניין (להלן: פסק הדין). בפסק הדין אושר הסדר הפשרה בשינוי מסוים, תוך שנדחתה התנגדותו של פורת ושל אחרים להסדר. למען שלמות התמונה אציין כי כנגד פסק הדין הוגשו שני ערעורים נוספים, העוסקים בסכומי הגמול ושכר הטרחה אשר נפסקו על ידי בית המשפט המחוזי (ע"א 8550/16 וע"א 8606/16).

 

ב.        המזכירה הראשית העמידה את העירבון בע"א 2618/16 על סכום של 20,000 ש"ח, וסכום זה אכן הופקד על ידי פורת (ודוק: 20,000 ש"ח ולא 30,000 ש"ח כפי שצוין על ידי פורת). בגדר ע"א 8250/16 העמידה המזכירה הראשית את העירבון על סכום של 40,000 ש"ח. בבקשה אשר הוגשה מטעם פורת ביום 7.11.2016 נטען, כי יש מקום לבטל את דרישת העירבון בע"א 8250/16 ולהסתפק בעירבון אשר הופקד בגדר ע"א 2618/16 ביחס לשני ההליכים (להלן: הבקשה לביטול עירבון). כך, שכן מדובר בערעורים באותו עניין ובין אותם צדדים, הצפויים להידון יחד ואשר יש לראותם כמכלול אחד. ביום 8.11.2016 קבעתי כי בקשה זו תובא לפניי בסמוך לאחר מתן החלטה סופית בעניין סיווגו של ע"א 2618/16 (אשר לכתחילה הוגש כבקשת רשות ערעור, למען הזהירות).

 

ג.        קבוצת לאומי, מצידה, הגישה ביום 15.2.2017 בקשה להגדלת העירבון בע"א 8250/16 לסכום של 350,000 ש"ח. לטענתה, סכום העירבון שנקבע נמוך בהרבה מן הראוי בנסיבות העניין וזאת בשים לב לשיקולים השונים ובהם שוויו העצום של ההליך (שווי הסדר הפשרה בתובענה הנגזרת עומד על כ-92 מיליון דולר ארה"ב), היקף ההליך, מספר המשיבים והעובדה שהם מיוצגים במסגרת חמש "קבוצות" שונות של באי כוח (ואחת ה"קבוצות" מיוצגת על ידי שני משרדים שונים). קבוצת לאומי הוסיפה והדגישה כי יש לדחות את טענת פורת לפיה ניתן להסתפק בעירבון שהופקד בגדר ע"א 2618/16, וזאת בין היתר מאחר שמדובר בשני ערעורים שונים ונוכח סכום העירבון הנמוך שהופקד בהליך דשם. המשיבים 21-7, המשיבה 22 והמשיבה 23 תומכים בבקשה להגדלת העירבון. פורת מתנגד לבקשה. בין היתר הוא טוען כי קבוצת לאומי מושתקת מלבקש את הגדלת העירבון שלושה חודשים לאחר הגשתה של הבקשה לביטול עירבון. לגופו של עניין נטען כי סכום העירבון שנקבע בע"א 8250/16 ראוי, וזאת בשים לב לגישה הזהירה הנוהגת בכל הנוגע לשיעור ההוצאות המוטלות על מבקש בתובענות ייצוגיות ונגזרות ולכך שבית המשפט המחוזי לא חייב את פורת בהוצאות במסגרת פסק הדין ואף לא במסגרת החלטת הצו החוסם, וכי סך ההוצאות אשר הושתו עליו בהחלטות אחרות שניתנו באותם הליכים עומד על 32,500 ש"ח בלבד.

 

ד.        כפי שנקבע פעמים רבות, תכלית העירבון היא להבטיח את הוצאותיהם של המשיבים בערעור, ככל שייפסקו, ולאפשר להם להיפרע ללא צורך בהליך משפטי נוסף. משכך, ואף זאת נקבע פעמים רבות, גובה העירבון בהליך הערעור נקבע בראש ובראשונה לפי אומדן ההוצאות הצפויות אם יידחה ההליך. אומדן זה מבוסס על שיקולים שונים ובהם, בין היתר, מורכבות ההליך, היקפו, מספר המשיבים, קיומו של ייצוג נפרד עבור בעלי דין שונים, שווי מושא המשפט, טיב ההליך וגובה ההוצאות שבהן חויב יוזם ההליך בערכאה הקודמת. מדובר, כמובן, באומדן בלבד ולא במדע מדויק (בש"א 367/89 הול נ' דננברג, פ"ד מג(4) 186 (1989); רע"א 7028/00 אי.בי.אי. ניהול קרנות נאמנות (1978) בע"מ נ' אלסינט בע"מ (28.10.2001)).

 

ה.        ומן הכלל – לענייננו. אין מקום להסתפק בעירבון בסך 20,000 ש"ח אשר הופקד בגדר ע"א 2618/16 כעירבון ביחס לשני הערעורים שבכותרת. אכן, צודק פורת בהנחתו לפיה שני הערעורים צפויים להידון יחד, ובכך יש משום חיסכון משאבים מסוים אל מול סיטואציה של שני ערעורים הנדונים בנפרד. אף על פי כן, עדיין מדובר בשני הליכים ערעוריים נפרדים אשר כל אחד מהם מעורר סוגיות שונות בתכלית. ברור איפוא, כי היקף ההשקעה הצפוי לשם טיפול בשני הערעורים גדול במידה ניכרת מן ההיקף שהיה מושקע אילו היה נדון רק ע"א 2618/16. כך או כך, לא יכול להיות ספק כי עירבון בסך 20,000 ש"ח רחוק מלהיות עירבון הולם בהתייחס לשני הערעורים גם יחד.   

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ