אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מיכאלי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

מיכאלי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 07/07/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
7228-02-10
26/06/2013
בפני השופט:
ד"ר איריס סורוקר

- נגד -
התובע:
רויטל מיכאלי
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. בז'ה - וו הפקות בע"מ

פסק-דין

פסק דין

כללי

התובעת, ילידת 12.6.1970, עותרת לחייב את הנתבעות לפצותה בגין נזקי גוף שלטענתה נגרמו לה בנפילה במדרגות אולם "מופת" בראשון לציון, ביום 14.10.2008. התובעת תיארה את נסיבות התאונה (ס' 9 לתצהירה):

"תוך כדי הליכתי ע"פ הוראות הסדרן במקום, נתקלו לפתע רגליי במדרגות המשופעות (שאינן שוות בגודלן) נפלתי ומעדתי ארצה, ויוגש כי בעת נפילתי האורות באולם היו עמומים, האולם היה כמעט חשוך ומחמת מבנה המדרגות הבנויות בשיפוע, צבעם (אפור-שחור) והוראות הסדרן שנכח במקום נחבלתי קשות".

הצדדים חלוקים בשאלת האחריות וכן בשאלת הנזק. במישור הדיוני: מטעם התובעת העידה היא עצמה. מטעם הנתבעות העיד מר רמי בז'ה, מנהל האולם (ס' 2 לתצהירו), והוגשה חוות דעתו של המהנדס מר רפי גיל. הנתבעות ויתרו על הגשת חווה"ד, תוך שהוסכם בין הצדדים כדלקמן (ר' החלטה מיום 10.3.2013):

מוסכם כי מצב המדרגות באולם "מופת" כפי שרואים בתמונה ת/1, ולפיו קיים הבדל ברוחבי השלחים (מדרגה רחבה ומדרגה צרה לסירוגין) – הוא מצב שניתן למצוא באולמות נוספים בארץ "כדבר מקובל";

מוסכם גם כי לו היתה נבנית מדרגה נוספת בהמשך לשורת הכיסאות, היה נוצר מכשול ביציאה מהשורה.

נוכח ההסכמות הנ"ל, אין עוד צורך בהגשת חוות דעתו של המומחה רפי גיל. ממילא גם אין צורך בזימונו להעיד.

במישור הרפואי: התובעת הגישה את חוות דעתו של ד"ר אלכס אדלמן, שהעריך כי היא סובלת מנכות משוקללת בשיעור 14.5%: 10% (לפי ס' 47(4)ב' לתקנות המל"ל) בגין הפגיעה בקרסול שמאל, ו- 5% (לפי ס' 37(7) א' לתקנות המל"ל) בגין הגבלה בעמ"ש מתני. לפי ד"ר גד ביאליק מטעם הנתבעות, לתובעת לא נותרה נכות צמיתה בגין התאונה. ביהמ"ש מינה מומחה מטעמו, ד"ר קובי לידור, שהעריך כי התובעת סובלת מנכות בשיעור 5% בקרסול שמאל (לפי ס' 47(4)ב' לתקנות המל"ל). מצהירי הצדדים נחקרו בפני. המומחים הרפואיים לא זומנו להחקר. ב"כ הצדדים סיכמו בכתב. להלן אדון בשאלת החבות ולאחריה בשאלת הנזק.

שאלת החבות

התובעת הוכיחה במידה מספקת במשפט אזרחי, כי נפלה במדרגות האולם. תשובותיה בחקירה הנגדית עלו בקנה אחד עם ס' 9 לתצהירה שצוטט לעיל, והותירו רושם אמין. התובעת העידה ש"בכניסה [לאולם] היה עמעום ותוך כדי שהתחלתי לרדת במדרגות, לקראת קו האמצע, דרכתי על משהו ואחרי זה כבר אחרי כמה דקות מעדתי" (עדותה בפ' ע' 8 ש' 22-21). ובהמשך: "כשאדם יורד במדרגות ונכנס למקום בפעם הראשונה ואין תאורה מספקת... זו היתה הפעם הראשונה שנכנסתי למקום. אני לא אמורה לנחש ולצפות שיש גודל מדרגות לא שוות ואני אמורה לרדת במדרגות... אני רואה מדרגות שאינן שוות בגודלן ואינן מוארות. אתה יורד במדרגה, שם את הרגל, אם המדרגה קטנה ואתה עושה צעד הבא אחריו אתה לא יכול להניח רגל, הרגל עומדת בקצה. כשאתה בירידה במדרגות אתה לא יכול לצפות שהמדרגה הבאה קטנה" (עדותה בפ' ע' 9 ש' 12-3). גם בדיון המקדמי העידה (ר' דיון מיום 7.11.2010 בע' 1 ש' 14-11):

"ב- 14/10 הגעתי להופעה שהוזמנתי על ידי אחותי להיכל התרבות בראשון לציון. בכניסה, כשעמדנו בתור, השומר בכניסה, זה שמכוון את האנשים, הסדרן בכניסה, כיוון אותנו להכנס לאולם. בכניסה, האולם היה חשוך, היה אור מעומעם, בקושי ראו. התחלתי לרדת במדרגות ותוך כדי היתה שם איזושהי בעיה עם המדרגות, נפלתי ומעדתי בירידה".

מר בז'ה העיד שלמחרת היום קיבל דיווח על הנפילה: "מנהל הסדרנים סיפר שנפלה הגברת יום לפני. בזמן אמת לא קיבלתי דיווח כזה... יום למחרת פנה אלי מנהל הסדרנים שלי ואמר לי שנפלה גברת באופן מצער ונקעה, אני לא זוכר מה, ואני הצטערתי כמובן לשמוע על כך" (פ' ע' 21 ש' 28-26). עדות זו תומכת בטענת התובעת, כי אמנם נפלה במדרגות האולם (ס' 9 לתצהירה). גם בתיעוד רפואי עוקב לאירוע נרשם שהתובעת נפלה במדרגות ונחבלה ברגל שמאל (ר' תעודת חדר מיון, מרכז רפואי "אסף הרופא" נספח א' לתיק מוצגי התובעת; וכן בתביעה לתשלום דמי תאונה בחוצץ מוצגים).

התובעת טענה שנפילתה נגרמה מחמת מבנה המדרגות ומצב התאורה. אשר למבנה המדרגות, התמונות שהוגשו מצביעות על פער בין המדרגה העיקרית, הארוכה יותר, לבין מדרגת הביניים, הקצרה ממנה (ר' תמונות בחוצץ מוצגים). פער באורכי המדרגות עלול לבלבל את המשתמש הסביר, המצפה למקצב ירידה אחיד. אשר למצב התאורה, התובעת חזרה והעידה כי האור היה מעומעם וכשירדה במדרגות - האולם הוחשך (עדותה בפ' ע' 11 ש' 23-22): "כשאני נכנסתי לאולם בכניסה היה עמעום... כשעמדתי בכניסה זה היה מעומעם ותוך כדי המהלך זה עומעם יותר" (עדותה בפ' ע' 8 ש' 24-21). ובהמשך: המדרגות "לא נראו" (עדותה בפ' ע' 9 ש' 7-6); "המקום כבר היה מוחשך תוך כדי הירידה" (עדותה בפ' ע' 10 ש' 30-27); וכן: "ירדתי, תוך כדי ירידה, כבר במדרגה השניה בערך היתה ירידה של חשיכה והמשכתי לרדת" (עדותה בפ' ע' 11 ש' 5). עדות זו לא נסתרה.

ניתן להניח ברמה גבוהה של ביטחון, כי שלחי המדרגות הבלתי אחידים, לצד החשיכה באולם, הם שהובילו לתאונה דנא. היעדר אחידות באורכי שלחים עלול לגרום להחמצת מדרגה ע"י המשתמש הסביר. הסיכון המבני הטמון במהלך מדרגות כזה גובר בעת עמעום האורות. העובדה כי מצב מבני כזה הוא מקובל באולמות רבים אינה פוטרת את הנתבעת מאחריות לתאונה. היה עליה לדאוג למבנה מדרגות המאפשר ירידה בטוחה, כמו גם לסימון מואר של שלחי המדרגות. למצער, היה על הנתבעת להאיר את האולם עד לישיבת הקהל, ולחלופין ללוות את האורחים למקומותיהם באמצעות סדרן המאיר את הדרך בפנס.

התובעת נושאת באשם תורם לתאונה. התובעת העידה כי "בדיעבד אני מצטערת שלא עצרתי. איך אומרים כמו עיוור הלכתי" (פ' ע' 11 ש' 10-9). היה עליה לצעוד בזהירות ולבקש עזרה מהסדרן באולם החשוך. התובעת תישא באשם תורם בשיעור 20%.

הנזק

נפילת התובעת גרמה לשבר בקרסול שמאל. התובעת טופלה בגבס למשך 6 שבועות (ר' בפרק פרטי המקרה בחוות דעות של ד"ר אדלמן בע' 1), ולאחר מכן בפיזיותרפיה (ר' נספח ג' לתצהיר התובעת). כאמור, מומחה בימ"ש העריך שנותרה לה נכות צמיתה בשיעור 5%. המומחים הרפואיים לא זומנו להחקר. בנסיבות אלה וכמקובל, תאומץ חוות דעתו של מומחה ביהמ"ש.

התובעת עתרה לפצותה בגין הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר ולעתיד, עזרת הזולת לעבר ולעתיד, וכן פיצוי בגין כאב וסבל. להלן אדון בראשי הנזק כסדרם.

הפסדי שכר לעבר: התובעת העידה שעבדה באולם אירועים כמזכירה, דיילת אירועים ומלצרית (עדותה בפ' ע' 14 ש' 9-8). שכרה הממוצע ערב התאונה היה 2,481 ₪ (קרן; ר' מסמכי המל"ל). הוצגו אישורי מחלה מיום 16.10.2008 ועד יום 26.2.2010 – למשך 15.5 חודשים (ר' בנספח ב' ו-ג' לתצהירה). במל"ל נרשמה תקופת אי-כושר מלאה למשך חודשיים מהתאונה (ר' אישור על תשלום דמי תאונה במסמכי המל"ל). בעת התאונה שהתה בחופשת לידה, שסיומה ביום 23.10.2008 (ס' 27 לתצהירה). התובעת קיבלה דמי לידה לאפריל-יוני 2008 (נ/1). היא פוטרה מעבודתה לאחר התאונה, עקב אי חזרתה מחופשת הלידה (ר' מכתב פיטורין מיום 6.11.2008, נספח ה' לתצהירה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ