אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מיכאלוב נ' קצין תגמולים

מיכאלוב נ' קצין תגמולים

תאריך פרסום : 21/05/2012 | גרסת הדפסה
ע"נ
בית משפט השלום באר שבע
28524-04-11
19/04/2012
בפני השופט:
רות בהט

- נגד -
התובע:
ארתור מיכאלוב
הנתבע:
קצין תגמולים
פסק-דין

פסק דין

העובדות:

זהו ערעור על החלטת המשיב מיום 23/02/2011 לפיה המערער מקבל קצבה לפי חוק הביטוח הלאומי ועל כן לא יוכל ליהנות מזכויות לפי חוק הנכים.

המערער טוען בכתב הערעור המנומק כי התגייס לצה"ל בשנת 2001 בפרופיל 82 ושירת כנהג נגמ"ש ומכונאי רק"מ. כתוצאה משירותו הצבאי נגרמה לו מחלה נפשית והוא הגיש תביעה למשיב ביום 13/05/2009. תביעתו נדחתה על הסף מהטעם המוזכר לעיל. המערער הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי ביום 17/04/2005 וקיבל תגמול נכות זמני מחודש מאי 2005 ועד חודש ספטמבר 2005. תביעה נוספת למוסד לביטוח לאומי מיום 25/05/2008 זיכתה אותו בנכות צמיתה בשיעור 100% החל מיום 18/03/2008. המערער מסתמך על תיקון 24 לחוק הנכים לפיו, אם נכה מגיש תביעה לקצין התגמולים בתוך 3 שנים מיום הגשת התביעה לפי חוק הביטוח הלאומי תהא לו זכות לבחור אלו תגמולים יבקש לקבל. לטענתו, בשל העובדה שהגיש תביעה למשיב כשנה מיום הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי, תביעתו למשיב הוגשה במועד והוא רשאי עדיין לבחור אם לקבל תגמולים לפי חוק הביטוח הלאומי או לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום.

המשיב טוען כי מועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי הוא 17/04/2005, ונקבעה לו דרגת נכות זמנית. המערער החל לקבל קצבה ותשלומה הופסק בתאריך 01/09/05 בשל הכנסות שהיו לו. תשלום הקצבה חודש בשנת 2008 בעקבות החמרה במצבו הרפואי והפסקת עבודתו. לאחר חידוש הדיון בעניינו נקבעו לו 50% נכות לצמיתות.

הואיל ומועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי היה בשנת 2005 לאור סעיף 36 א לחוק המערער למעשה בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי. לחלופין, נטען בכתב התשובה כי יש למחוק את הערעור על הסף מחמת התיישנות. בהתאם לסעיף 32 לחוק הנכים מתיישנת הזכות להגשת תביעה לקצין התגמולים בתום שלוש שנים מיום שחרורו של הנכה משירות צבאי שבזמנו אירע המקרה שגרם לנכות הנטענת. המערער שוחרר מצה"ל ביום 22/04/2004.

לא נשמעו ראיות והצדדים הגישו סיכומים בכתב והסכימו לדיון בדן יחיד, בשל העובדה שהשאלה שבמחלוקת היא משפטית. הוגש לעיוני תיקו הרפואי של המערער.

פסק הדין:

בכל הנוגע לבחירת זכויות חל סעיף 36 א (1) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום) האומר: " בחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי, לא יחולו עליו הוראות חוק זה; בלי לגרוע מהוראות סעיפים 32 ו-32א, יראו נכה כמי שבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי לעניין פסקה זו, אם לא הגיש תביעה לפי חוק זה בתוך שלוש שנים מיום שהגיש תביעה לפי חוק הביטוח הלאומי; הגיש אדם תביעה לפי חוק זה בתוך התקופה האמורה והוכר כנכה, ישולמו לו, בהתאם להוראות סעיף 18, תגמולים לפי סעיפים 4, 4א או 5 וכן תוספת לתגמול לפי סעיפים 7א, 7ב או 7ג, הכל לפי העניין, בניכוי תשלומים ששולמו לו לפי חוק הביטוח הלאומי מיום שהגיש תביעה לפי חוק זה ועד ליום שהוכר כנכה..."

תיקון 24 לחוק שינה את הדין החל מחודש ינואר 2008 כך שאם נכה הגיש תביעה לקצין התגמולים תוך 3 שנים מיום הגשת התביעה לפי חוק הביטוח הלאומי יוכל לבחור אלו תגמולים יבקש לקבל.

ההלכה המנחה לעניין פרשנות סעיף 36 א הנ"ל היא הלכת אביגאנה כמאל מוחמד בע"א 3449/90 שניתן בבית המשפט העליון ביום 04/04/93. שם היה מדובר במי שהגיש תביעה להכרה כנכה לפי חוק הנכים תגמולים ושיקום, הגיש תביעה לקצין התגמולים, ותביעתו נדחתה. תוך כדי ערעור התלוי ועומד פנה גם למוסד לביטוח לאומי וביקש קצבת נכות כללית. המוסד לביטוח לאומי קיבל את תביעתו, קבע לו נכות יציבה של 100% ואף שולמה לו רטרואקטיבית קצבת נכות למשך שלוש השנים שקדמו להחלטה. עובדת קבלת הקצבה מהמוסד לביטוח לאומי שללה עפ"י פסק הדין את זכותו לתגמול עפ"י חוק הנכים תגמולים ושיקום. גם כב' השופט בך, בדעת מיעוט, סבר כי עצם קבלת כספים מהמוסד לביטוח לאומי מעידה על כך כי המערער, הנכה שם, בחר בזכויות עפ"י חוק הביטוח הלאומי. בדעת מיעוט, הציע השופט ג' בך באותה פרשה לשים סייג לכלל זה. לשיטתו, ברוב המקרים אכן תשמש גביית הכספים אינדיקציה מספקת לקיומה של בחירה. אך בית המשפט יהא נדרש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו, ואם יוכח כי הנכה נהג באופן עקבי בדרך המצביעה על רצונו שלא לנטוש את תביעתו על פי חוק הנכים, לא תחסם תביעה זו בפניו. השופט ג' בך הדגיש עם זאת כי: "על הנכה הרוצה לנצל את זכות בחירתו להוכיח בהתנהגותו מלכתחילה את כוונתו לעשות כן..." (שם, בעמ' 90).

גם אם נלך לפי דעת המיעוט, במקרה דנן יש לראות במערער כמי שבחר בזכויות על פי הביטוח הלאומי. יש לראות את מועד הגשת התביעה לביטוח הלאומי, כמועד הגשת תביעתו לנכות כללית ביום 17.4.2005. הפסקת התקופה בה קיבל קצבת נכות מהטעם שהיו לו הכנסות, אינה שוללת הכרת מועד התביעה כפי שצוין לעיל. חידוש הדיון בשל החמרה במצבו הרפואי במרץ 2008, איננה בגדר בתביעה חדשה. מסיכומי ב"כ המערער עצמו עולה כי מצבו של המערער השתפר החל מחודש ספטמבר 2005 הוא החל לעבוד וחלה החמרה במצבו עת הפסיק לעבוד בחודש מרץ 2008.

מקובלת עלי טענת ב"כ המשיב כי בסיכומים הרחיב המערער חזית בנוגע לחלק מהעובדות ובחלקן העובדות הנטענות בסיכומים לא הוכחו.

ברע"א 2480/06 אורי (יורי) מידר (מארדר) נ' קצין התגמולים, פורסם בנבו, ניתן ע"י כב' השופט רובינשטיין ביום 31/12/06: "אציין, כי יש מקום להקפדה על הסדר הדיוני הראוי. קצין התגמולים, מטבע הדברים, מצווה לגלות אנושיות כלפי הפונים; אך הוא מופקד על כספי הציבור, והכרה בנכות על משמעויותיה מצדיקה יסודיות ובדיקה ראויה. לכן אין דופי בכך שהוא מבקש את יומו – דבר דבור על אופניו – באשר לטענה משמעותית, גם אם זו הוזכרה בעבר.".

בע"נ (ראשל"צ) פרידמן אלון נ' קצין התגמולים, פורסם בנבו: "... בסיכומיו, ביקש לנסות ולבסס תביעתו של המערער להכרת זכות על "רשלנות" בקביעת הפרופיל הרפואי, בשיבוץ ביחידת "עוקץ" ובקבלת החלטה על יציאתו של המערער לאותו תרגיל ללא ליווי רפואי, אך משטענות אלה לא בא זכרן בתביעה, בנימוקי העורר ובחוות הדעת הרפואית מטעם המערער, לא מצאנו להידרש להם, באשר אינן אלה הרחבת חזית אסורה."

חלק מהטענות שנטענו בסיכומים לא נטענו בכתב התביעה המקורי, ולכן אין כל אפשרות להעלותן בפני ועדה זו משלא נבחנו ע"י המשיב, שכן עפ"י החוק ניתן לערער רק על החלטה של קצין התגמולים.העובדה הרלבנטית והחשובה ביותר היא האם מצבו של המערער בעת הגשת התביעה הראשונית לביטוח לאומי היה כזה המונע גמירות דעת והמדובר בעובדה הטעונה קביעה עובדתית.מכל מקום ספק אם קביעה כזו היתה מסייעת למערער כאן מאחר והמשיך לקבל תגמולים מהביטוח הלאומי גם לאחר שאימו הייתה לאפוטרופסית שלו.גם הקביעה העובדתית המופיעה בסיכומי ב"כ המערער כי אימו של המערער היא שקבלה את קצבת הנכות הכללית החל מחודש 5.2005 לא הונחה בפני קצין התגמולים עובר למתן ההחלטה והמסמך על כך צורף לראשונה בסיכומים.

העובדות החדשות המופיעות בסיכומים לא רק שלא הוכחו, לא ניתנה הזדמנות לב"כ המשיב לחקור על עובדות אלה בחקירה נגדית. המדובר בעובדות מהותיות שיש להן השלכה על הטענות המשפטיות המתבררות כאן. כך לגבי הטענה כי המערער סובל ממחלת נפש קשה מאז שנת 2005, מועד הגשת התביעה למוסד לביטוח הלאומי, בגינה הוא אושפז והוכרז כפסול דין.

כך למשל ברע"א 3323/98 בנימין זקן ואח' נ' קצין התגמולים ואח' תק-על 2003 (2), 3025, נדונה בין היתר הטענה ככל שהיא נוגעת לחולה במחלת הסיזרופרניה, נערך ברור עובדתי וועדת הערעורים קבעה ממצא כי אין בחוו"ד הפסיכיאטרית שהוגשה לה כדי להוכיח כי בעת שגבה המבקש שם לראשונה כספים מהמוסד לביטוח לאומי הוא היה נטול מסוגלות להחליט החלטות. מבקש נוסף, שגם לגביו נטענה טענה של בחירה בזכויות, הוכרז כפסול דין רק שנים לאחר הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי והובאו שם כראיות חוות דעת מומחים רפואיים. יש להעיר בהקשר זה כי ברע"א 3323/98 הנ"ל לא שונתה הילכת איבגאנה, ובית המשפט העליון דחה אפשרות לפרשנות אחרת. נקבע שם כי הילכת איבגאנה חלה גם בעניינם של נכים הלוקים בנפשם. בכל הנוגע להכרזה על פסול דין, לפי סיכומי המערער עצמו מינוי האפוטרופוס נעשה ביום 1.9.09 ומכאן שאין היא מסייעת למערער.הכרזתו כפסול דין חשובה היא לעניינו, אולם אין היא קובעת חד משמעית את כשירותו של המערער עת פנה לקבל תגמולים לפי חוק הביטוח הלאומי. ברע"א 3323/98 הנ"ל חזר בית המשפט העליון על ההלכה כי הכרזה על אדם כפסול דין היא קונסטיטוטיבית לאמור – תוקפה היא מכאן ולעתיד, אין להכרזה תחולה רטרואקטיבית ואין היא גורעת מכשרותו המשפטית של אדם בעבר (ראה סעיף 13 לפסק הדין). ומעבר לכך, שם נדון עניין המערער בתיק רע"א 2266/00, שלא היה כשיר עת פנה לקבל תגמולים לפי חוק הביטוח הלאומי, ולמרות זאת בית המשפט העליון קבע כי המשך גביית התשלומים מהביטוח הלאומי, במשך שנתיים ימים, אחרי שאמו הייתה לאפוטרופסית שלו, מצביע על בחירה שביצעה כאפוטרופוס כאמור בהילכת איבגאנה.

עיינתי בתיק הרפואי וקיימים מסמכים רפואיים למכביר על מצבו של המערער גם בשנת 2005 אולם אין די בהם כדי לעמוד בנטל ההוכחה המוטל על המערער להוכיח כי בעת הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי היה במצב נפשי המונע גמירות דעת.

משתביעתו של המערער לקצין התגמולים הוגשה בחלוף יותר משלוש שנים ממועד הגשת התביעה למוסד לביטוח לאומי יש לראותו כמי שבחר בזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ