אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מייליך אירנה נ' עיריית רהט

מייליך אירנה נ' עיריית רהט

תאריך פרסום : 04/06/2013 | גרסת הדפסה
תא"ק
בית משפט השלום באר שבע
3022-09
28/05/2013
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:
עיריית רהט
הנתבע:
אירנה מייליך

החלטה

הבקשות להארכת המועד

בפני 3 בקשות להארכת המועד להגשת בקשות לביטול פסקי דין שניתנו כנגד המבקשת, בהעדר הגנה, בתביעות כספיות שהוגשו כנגדה על ידי המשיבה.

כידוע, "המועדים להגשת ערעור לפי תקנות 397 ו- 398, להגשת בקשת רשות לערער לפי תקנה 399, לבקשת ביטול פסק דין שניתן על פי צד אחד לפי תקנה 201, או בסדר דין מקוצר לפי תקנה 214, קבועים כולם בחיקוק, ואין להאריכם ללא טעם מיוחד, כאמור בסיפא של תקנה 528". (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 889).

מהו, אם כן, "טעם מיוחד" הנדרש בענייננו?

כב' הש' ב' אוקון ניתח את המושג "טעם מיוחד" בהחלטתו בע"א 6842/00 ידידיה נ' קסט, פד"י נ"ה (2), 904, בעמ' 908:  "טעם מיוחד יוכר במקרה שבו סוכלה הכוונה להגיש ערעור עקב אירועים שהינם מחוץ לשליטה הרגילה של בעל הדין, כמו מוות או מחלה.  טעם מיוחד קיים אף במקרה שבו התחולל אירוע שאינו צפוי מראש, ולא ניתן להיערך אליו מראש. גם מצב דברים שבו טעה בעל הדין ביחס למצב המשפטי או העובדתי כלול בקטגוריה זו ובלבד שהטעות אינה טעות מובנת מאליה הניתנת לגילוי על ידי בדיקה שגרתית.  אין מכירים כטעם מיוחד בתקלות שניתן להיערך להן מבעוד מועד, כמו קשיי הבנה או עומס עבודה.  אין נעתרים לבקשה המבוססת על טעות שאין לה הנמקה במובן זה שסדרי עבודה שגרתיים אמורים לגלותה.  שיקולים אלו כפופים תמיד גם לאינטרס הנגדי של יתר בעלי הדין ככל שאינטרס הסופיות של בעל הדין האחר הוא מובהק יותר, והסתמכותו על חלוף המועד ברורה יותר, כך יהיה מקום לדרושה שלטעם המיוחד אופי של העדר שליטה או של תקלה שאינה רגילה או צפויה". (ההדגשה שלי – י.ב.).  אולם, יש לזכור כי לא אחת הובעה הדעה בפסיקה כי טיבו של טעם מיוחד הנדרש בהליך בערכאה ראשונה שונה מטיבו של טעם הנדרש בהליך ערעורי. 
 "ה"טעם המיוחד" הנדרש לעניין הארכת מועד להגשת התנגדות אינו זהה ל"טעם המיוחד" שיידרש לצורך הארכת מועד להגשת ערעור. במקרה האחרון, כבר קיבל בעל הדין את יומו בבית המשפט, וכבר נמצא בגדרו של ההליך המשפטי, ועל כן יידרש להציג טעם משמעותי יותר ממי שמאחר להעלות הגנתו בפני הערכאה הדיונית הראשונה". (בש"א (שלום עכ') 3163/06 פרחי יוסף נ' ארזים גליל מוצר עץ בע"מ, תקדין-שלום 2007 (2) 19945, 19946 (2007)).  
 ברם, בשני המקרים המדובר בטעם מיוחד הנושא אופי של העדר שליטה של בעל הדין באירועים שגרמו לאיחור. 
 

שאלה זו של קיומו של טעם מיוחד כפופה למספר שיקולים שונים, המושכים, כווקטורים, במקרה שלפנינו, לכיוונים מנוגדים: "מקום שעוצמת הפגיעה בציפיות אלה היא פחותה, יהיה ניתן להכיר בטעות. כך, למשל, ניתנה הארכת מועד מקום שבו נתן בעל-הדין הודעה לבעל-הדין האחר ביחס לכוונתו להגיש עתירה לדיון נוסף. ההודעה שללה את צפייתו של בעל-הדין האחר להתגבשות "מעין חסינות" מפני המשך ההליכים (בש"א 2108/99 עזבון המנוח סמואל נ' אוריאל). במקרים אחרים יגבר האינטרס של בעל-הדין הטועה על הציפייה משום שציפייה כזו לא התגבשה, למשל עקב טעות דומה של בעל-הדין האחר (בש"פ 6292/00 חורי נ' מדינת ישראל. לעתים חשיבות האינטרס של בעל-הדין הטועה תכתיב את התוצאה. " (בש"א 6708/00 אהרון נגד אהרון, פ"ד נ"ד (4) 702). 
 
יש להזכיר בעניין זה גם את החלטתה של כב' הש' דורנר ברע"א 3588/00 אלפונסו מכלוף נ' אברהם סעדיה, דינים עליון 2000 (10) 34: "ככלל, נסיבות אישיות דוגמת אלו שהציג המבקש אינן עולות כדי "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד על-פי תקנות סדרי-הדין. ואולם, בנסיבות המקרה שבפניי - שבהן מדובר בשיק שהוצא על סכום ניכר וכאשר המבקש טוען כי השיק זויף - האיזון בין זכויות הצדדים מחייב להאריך את המועד להגשת התנגדות לביצוע השיק, וזאת על-מנת לאפשר בירור לגוף העניין של זכויות הצדדים על-פיו.". (ההדגשות שלי – י.ב.) 
 
וכן את הדברים הבאים מתוך ע"א 8547/96 אברהם אלימלך נ' מנהל מרשם המקרקעין, דינים עליון 1998 (9) 70: "ככלל, טעות או רשלנות של עורך דין או בעל דין לא הוכרו כסיבה להארכת מועד, אולם טעות של של עורך דין או בעל דין שגרמה לאיחור, ואפילו רשלנותם, אינן מונעות לחלוטין הארכת מועד, ובלבד שבעל דין אינו מסתפק בבקשה סתמית אלא מבאר בתצהירו כיצד קרתה התקלה (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 889).". (ההדגשה שלי – י.ב.) 

בספרו, סדרי הדין האזרחי, בפרק הדן בעניין הארכת מועדים, מונה כב' הש' זוסמן גם את מידת האיחור כשיקול בין השיקולים שישקול בית המשפט בנוגע לטעם מיוחד הנוגע להארכת מועדים:

"כידוע, מייחס בית המשפט משקל למידת האיחור.... ככל שהאיחור גדל, מצבו של מבקש ההארכה קשה יותר" (שם, מהדורה שביעית, עמ' 897).

 תמונת השיקולים הכוללת לקיומו של טעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשה זו לביטול פסק הדין היא, אם כן, זו (מבלי להתחייב לרשימה סגורה של שיקולים): מידת "חוסר השליטה" של בעל הדין באירועים; מידת יכולתו להיערך לתקלה מראש; מידת צפייתו של בעל הדין שכנגד ל"מעין חסינות" מפני המשך ההליכים; חשיבות האינטרס של בעל הדין (ובכלל זה סכום התביעה); מידת ההנמקה ו/או הפירוט אודות אופן התרחשות התקלה; 

מידת האיחור והמשקל שיש לייחס לו. אציין כי בבקשותיה, התייחסה המבקשת באופן לקוני ומצומצם ביותר לשאלת קיומו של טעם מיוחד, וביקשה כמעט להסיקו כמובן מאליו מטיבה של ההגנה שהיא סבורה שעומדת לה, או משאלת קיומה של עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

ברם, בדיון שהתקיים בפני ביום 17/2/2013, עת נחקר המצהיר מטעם המבקשת ארוכות, הרי שהושלמה תמונת השיקולים, העובדתיים והמשפטיים, הנוגעים למידת קיומו של טעם מיוחד.

באנלוגיה לענייננו, נצטט את הדברים הבאים לפיהם: "... דווקא בחקירה זו עלול הנתבע להשלים את הגנתו ולרפא פגמים שנפלו בבקשתו. יש בכוחה של חקירה בנסיבות אלה, כדי "לשמש תחליף לתצהיר ויש בה אפוא כדי למלא את החסר" (א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, עמ' 410 – ההדגשה שלי – י.ב.).

למעלה מן הצורך אציין כי אם ההלכה היא ש"במקרים יוצאים מן הכלל יש ובית המשפט מאריך את המועד אף כשלא נתבקש לכך בדרך המרצה, והוא רשאי לנהוג כן אם יש בפניו ראיה לצידוק האיחור ו"הטעם המיוחד", אם דרוש כזה" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 899), קל וחומר שהוא רשאי להאריך את המועד אם נתבקש לכך, אך הבקשה "רזה" הייתה בנימוקיה והחקירה של המצהיר השלימה את החסר.

עולה, אם כך, לגבי שיקול מידת הפירוט של הבקשה, הגם שלא היה מספק, הרי שמולא תוכן במידת מה בעת הדיון.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ