אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מידזג`ורסקי נ' עיריית כפר-סבא ואח'

מידזג`ורסקי נ' עיריית כפר-סבא ואח'

תאריך פרסום : 11/03/2013 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
30391-08
24/02/2013
בפני השופט:
ירון בשן

- נגד -
התובע:
מלכה מידזג`ורסקי
הנתבע:
1. עיריית כפר-סבא
2. מע"צ-החב' הלאומית לדרכים בישראל
3. אחים רויכמן (שומרון) תשתיות 1993 בע"מ
4. הראל חברה לבטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

זוהי תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובעת לטענתה בתאונה מיום 25.5.2006 כשצעדה על המדרכה שברחוב תל חי בכפר סבא, נתקלה בחוט תיל מתוח לרוחב המדרכה ונפלה. לטענת עיריית כפר-סבא (הנתבעת 1), מקור המפגע, ככל שהיה, בעבודות שהתבצעו על ידי מע"צ- החברה הלאומית בדרכים בישראל בע"מ (הנתבעת 2) ואילו מע"צ מפנה אצבע מאשימה לעבר האחים רויכמן (הנתבעת 3 וצד ג'), הקבלן המבצע.

התובעת טוענת שביום התאונה צעדה ברחוב תל חי בכפר סבא לעבר תחנת הרכבת על מנת לפגוש בחברותיה ולנסוע לחיפה. בסוף הרחוב התבצעו עבודות שיפוצים שכשלעצמם לא נעלמו מעיניה אך בהיעדר דרך אחרת, המשיכה לצעוד על המדרכה מבלי שתשנה את כיוון הליכתה. לטענתה, ממילא גם לא היה נתיב מעבר חלופי מהמקום בו צעדה לתחנת הרכבת. בשלב כלשהו, הגיעה התובעת לחלק במדרכה שלרוחבה נמתחו שני חוטי תיל האחד מעל השני. התחתון בגובה של כ- 30 עד 40 ס"מ מהקרקע והעליון בגובה של כ- 120 ס"מ מהקרקע. חוטי התיל נמתחו מבלי שיסומנו בשילוט אזהרה. את התיל העליון התובעת ראתה והיא התכופפה כדי לעבור מתחתיו אולם את התיל התחתון היא לא ראתה שכן לא ניתן לצפות מאדם שיתבונן לשני הכיוונים בו זמנית. לטענת התובעת היא נתקלה בתיל התחתון ונפלה. התובעת המציאה לידי בית המשפט תמונות צבע של המפגע הנטען. התמונות צולמו על ידי צלם מקצועי אך הוא לא זומן לעדות והנתבעת 1 התנגדה להגשתן שלא באמצעות הצלם. התובעת אישרה שהתמונות משקפות את מקום נפילתה ולאחר עיון בתמונות ניתן לראות חוט מסוג כלשהו מתוח לרוחב המדרכה בשני גבהים שונים ולידו גדר תיל מקופלת מוטלת לצד המדרכה. סביר להניח שהחוטים שימשו במקור לתמיכה בגדר התיל שנמצאה לידם, ספק מוטלת ספק תלויה.

לאחר האירוע פנתה התובעת, לטענתה, לקבלת עזרה ממאבטח מוסד לימודי שהיה במקום, מר בורסוקר. במועד לא ידוע לאחר קרות האירועים, היא פנתה אליו והחתימה אותו על מכתב המתאר את השתלשלות האירועים. מכתבו הוגש כראייה ומר בורסוקר העיד מטעם התובעת. לדבריו, הוא עבד באותה העת בבית ספר סמוך כשומר אך אינו זוכר את פרטי המקרה מפאת הזמן הרב שעבר מאז. העד לא זכר מי ערך את המכתב, או כיצד הוחתם עליו אולם זכר שלא הלך למשרד עו"ד כדי לחתום עליו. מנוסח המכתב לא ברור אם מר בורוסוקר ראה את הנפילה עצמה או שמא רק את תוצאותיה, אולם בחקירתו אישר שהיא התרחשה ממש לנגד עיניו. לבסוף הודה העד שאינו יודע לקרוא בעברית ולכן לא קרא את תוכן המכתב שעליו הוא חתום.

מטעם העירייה העיד מר יוסי הלר. לדבריו, העירייה לא ביצעה את העבודות אלא מע"צ, באמצעות קבלנים. העבודות נעשו לצורך הקמת מחלף חדש וכללו גם את המדרכה ככל שהתעורר הצורך להתאימה לתוואי הכביש. רק עם סיומן, היה אמור הקטע שבו התבצעו להימסר לעירייה לתחזוקה שוטפת. מר הלר העיד שלעירייה סמכות פיקוח כללית שכוללת סיורים באמצעות פקחים אולם אין לה סמכות פיקוח על הנעשה במסגרת פרויקט מע"צ ובטח שלא חלה עליה כל חובה לקיום נוכחות פקח מטעמה דרך קבע בשטח.

מטעם מע"צ העיד מר יוסף גרינברג ששימש כמפקח חיצוני של הפרויקט מטעם אמי מתום- מהנדסים ויועצים בע"מ, שהועסקה בניהול הפרוייקט. לטענתו, ביום 20.10.02 נחתם חוזה בין מע"צ לבין האחים רויכמן לביצוע עבודות קבלניות בפרויקט כביש 531- שלב ב', קטע המחבר בין כביש 40 לבין כביש 42. הפרויקט כלל עבודות תשתית, סלילה ופיתוח אך הוא לא כלל עבודות בשטח המדרכה בהיעדר אישורים מתאימים. מנגד, העד הוסיף שלמיטב זכרונו וידיעתו שטח העבודה נסגר באמצעות גדר רשת, שולט ותנועת העוברים והשבים בו נותבה למעבר חלופי ששורת צמחיה הפרידה בינו לבין המדרכה. לא ברור מדוע הוקם מעבר כזה להולכי רגל כאשר על המדרכה לא נעשו עבודות. לבסוף הודה העד שקטע המדרכה שצולם היה סגור לתנועת הולכי רגל באותה עת באמצעות גדר תיל ושילוט מתאימים. עוד הצליח העד לזהות בתצלומים חוט מתוח לרוחב המדרכה אך לטענתו מדובר בחוט מדידה, שאמור להקרע כשנתקלים בו ולא בחוט תיל. לטענת העד, באותה עת הוא פיקח על ביצוע העבודות בשטח באופן רציף אלא שהפיקוח לא כלל את ההיבט הבטיחותי והוגבל רק לצד הטכני. הפיקוח הבטיחותי אמור היה להתבצע על ידי הקבלן באופן בלעדי.

עוד העיד מטעם מע"צ מר מיכאל רסקין, ששימש אותה עת בתפקיד קואורדינטור בפרויקט. חוזה ההתקשרות בין מע"צ לבין האחים רויכמן הוגש באמצעותו. לטענתו, על פי תנאי החוזה התחייב הקבלן המבצע לקבל אחריות על כל נזק שייגרם במסגרת הפרויקט לצדדים שלישיים לרבות נזקי גוף. הפרויקט נמסר לקבלן המבצע הוא היה אחראי על העבודה השוטפת גם בהיבט הבטיחותי. העד צירף את יומן העבודה ליום התאונה הנטענת והצהיר כי באותו היום לא נרשמו אירועים חריגים ולא דווח על קיומו של מפגע במקום הנטען להיות מקום התאונה.

מטעם האחים רויכמן הוגש תחילה תצהיר חוקר אולם במהלך הדיון הודיעו הנתבעים כי יוותרו על עדותו. לתצהיר צורפו מפות הנטענות לשקף את הסדרי התנועה בשטח התאונה הנטענת אולם משויתרו על העדת המצהיר, לא הוגשו גם מצורפי התצהיר. בכל הנוגע לקיום מעבר חלופי להולכי רגל העידה מטעם האחים רויכמן גב' יוספה מור שעובדת בקרבת מקום.

החבות

במאי 2006 התבצעו עבודות במסגרת פרויקט כביש 531- שלב ב' בכפ"ס. הפרויקט תוכנן ונוהל על ידי מע"צ ובוצע בפועל התבצעו ע"י קבלן, האחים רויכמן. הפיקוח הטכני היה באחריות מע"צ אך לפי פרק ג לחוזה ההתקשרות הקבלן קיבל על עצמו לפקח על האתר מההיבט הנזיקי (ס' 13), להרחיק אנשים לא מורשים ממקום העבודות (ס' 14), לגדר ולשמור על אתר הבניה (ס' 15) וקיבל על עצמו את האחריות לכל אירוע נזיקי לרבות נזקי גוף (ס' 17). הקבלן התחייב גם לערוך על חשבונו, לטובתו ולטובת מע"צ ביטוח אחריות לנזקי צד ג'. הסדר זה עולה בקנה אחד עם ההסדר החקיקתי הקבוע בתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה), תשמ"ח-1988 לפיהם מזמין העבודה יהא פטור מניהול ההיבט הבטיחותי אם קיים קבלן ראשי שמנהל את ההיבטים הללו באמצעות מנהל עבודה. תקנות הבטיחות בעבודה אמנם נוגעות להיבט הבטיחותי של עובדי הבניה, אך יש בהן אינדיקציה לחלוקת החבות הנזיקית גם כלפי צדדי ג' העלולים להפגע מליקויי בטיחות הנוצרים אגב בניה.

ביום 25.5.2006 צעדה התובעת ברחוב תל חי בכפר סבא לכיוון תחנת הרכבת. על המדרכה התבצעו עבודות בניה. טענות התובעת לעצם קרות התאונה נתמכות בתיעוד הרפואי. ייתכן שהולכי הרגל היו מצופים לעבור בדרך חלופית שללא ספק היתה בנמצא וייתכן שבמשלב מוקדם כלשהו נחסם המעבר להמשך הרחוב באמצעות גדר תיל, אולם בזמן התאונה הגדר היתה מפורקת וחוטי התיל שאליהם אמורה היתה הגדר להיות קשורה נותרו מתוחים לרוחב המדרכה. התובעת הציגה תמונות אמינות ממקום האירוע. הנתבעת 1 אמנם התנגדה להגשתו שלא באמצעות עורכן אך לא טענה לזיוף. כל העדים, לרבות אנשי המקצוע שנכחו במקום, זיהו אותו עפ"י התמונות, והוכח שהן מציגות מהימנה את זירת ההתרחשות. בנסיבות העניין, כאשר חוט תיל כמעט בלתי נראה מתוח לרוחב המדרכה בהיעדר כל שילוט מזהיר , הופרה חובת הזהירות כלפי הולכי רגל כגון התובעת.

חלוקת האחריות

אחריות הנתבעים - הקבלן המבצע נושא בחלק הארי של האחריות והוא מוערך ב - 70%. הוא שהיה מחוייב מכח החוזה לרכז את ההיבט הבטיחותי של העבודות. למרות זאת, אין לקבל את הטענה שהסכמת הקבלן לקבל על עצמו את האחריות הנזיקית מסירה ממזמין העבודה כל אחריות. מוטלת עליו האחריות לבחור כראוי את בעל חוזהו, לבחון את כישוריו ולוודא את ביצוע החוזה. משלא עמד בחובה אחרונה זו, מוטלת עליו 20% מהאחריות להתרחשות התאונה. בשטח בו מתחיל קבלן לבצע את העבודות, גובלת מדרכה שהיתה באחריות הרשות המקומית. במקום זה, מצופה הרשות המקומית להפעיל את סמכויות הפיקוח שלה. נראה שהיא עשתה כן באופן לא מספיק. לאור זאת היא תחושב ב- 10% מהאחריות לאירוע.

אחריות התובעת - התובעת העידה שבמהלך הליכתה הבחינה בעבודות המתבצעות בחלק המרוחק של המדרכה. היא העידה שראתה את התיל העליון אך לא את התחתון והעידה שהתכופפה כדי לעבור מתחתיו. דומה שאדם מן הישוב המודע לכך שהוא הולך בשטח שבו מתבצעות עבודות, מבחין בחוט תיל מתוח לרוחב המדרכה, לא יתכופף כדי לעבור מתחתיו אלא יתור אחר דרכים חלופיות. התובעת הייתה מודעת או הייתה צריכה להיות מודעת שהיא נכנסת לשטח בעל אופי שונה שהמעבר בו מסוכן (ואולי ממש אסור). נכון שלו הגדר הייתה מתוחה על גבי חוטי התיל המעבר היה נמנע אך גם בהיעדר מכשול פיזי יותר מצודק מחוט תיל, היה על התובעת להפעיל שיקול דעת משלה ולהמנע מכניסה לשטח עבודה. בנסיבות הענין, מצאתי שהתובעת נושאת בתרומת אשם בשיעור 20%.

הנזק

התובעת נפגעה לדבריה בשורש כף היד, בפנים ובלחי. היא פונתה לבית חולים "מאיר" בכפר סבא שם אובחנו שברים בשורש כף היד השמאלית, בוצעה רדוקציה וידה של התובעת הושם בגבס. במהלך תקופה של כחודש וחצי התובעת הייתה באי כושר מוחלט ולאחר הסרת הגבס נאלצה עוד לעבור טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים. יש לציין כי כחודש לפני פציעה זו, נפגעה התובעת בתאונת דרכים ונגרם לה שבר בעצם הבריח ונגרמו לה חבלות בידה הימנית.

התובעת ביססה טענותיה על חוו"ד רפואית של ד"ר קריס שהעריך את נכותה ב- 14.5% בשל כאבים בשורש כף היד מלווים בהגבלת טווחי תנועה (5%) ובשל בורסיטיס וכאבים עם הגבלת טווחי תנועה בכתף שמאל (10%). מטעם הנתבעות הוגשה חוו"ד של ד"ר קרסין שקבע לתובעת נכות בשיעור 5% בשל הגבלות בטווחי תנועה בשורש כף היד בלבד ולא מצא אצלה כל נכות בכתף ימין. לאור פערים אלה, מונה ד"ר אדיבי כמומחה מטעם בית המשפט. הוא חיווה דעתו שהתובעת סובלת מכאבים ומהגבלת תנועה בשורש כף היד והעריך את נכותה הצמיתה ב- 5%. עוד העריך המומחה את נכויותיה הזמניות של התובעת כדלקמן: 100% מיום 25.5.2006 עד ליום 30.6.2006 (36 ימים), 50% מיום 1.7.2006 עד ליום 31.7.2006 (30 ימים) ו - 10% מיום 1.8.2006 עד ליום 30.10.2006 (90 ימים). התובעת משיגה על קביעות המומחה אך הוא לא נחקר ואיני רואה בסיס ממשי לדחות את הערכותיו.

עזרת צד ג'- התובעת טוענת שנזקקה לעזרת צד ג' אינטנסיבית בעקבות התאונה. לטענתה, העזרה ניתנה לה בהיקף של 4-5 שעות שבועיות כשהיא משלמת שכר גלובלי בשיעור של כ- 220₪ ליום עבור עזרת אחותה, גב' ציונה צחי. בעבר שילמה התובעת לאחותה שכר גלובלי בשיעור 180₪ ליום. בהתאם, טוענת התובעת להפסדים בשיעור 62,880₪ לעבר (220₪ לשבוע במשך 3 שנים בתוספת 220₪ לשבוע במשך 3.5 שנים נוספות). לעתיד טוענת התובעת להפסד צפוי בשיעור 35,000₪ (220₪ לשבוע בהיוון מתאים עד לסוף תוחלת חיים).

הנתבעות טוענות, כי עדות גב' צחי היא עדות של בן משפחה המעונין בתוצאות ההליך. עצם מתן העזרה והיקפה לא הוכחו. ניתן היה להגיש אישור המל"ל על הפקדות מעביד אך הדבר לא נעשה. עוד נטען שככל שהתובעת נזקקה לעזרה בשכר, הרי זו ניתנה לאחר שנפגעה בתאונת הדרכים כחודש לפני אירוע הנפילה ולכן לא מגיע לתובעת כל פיצוי בראש נזק זה.

על פי עדות התובעת, היא משלמת לגב' צחי 220₪ ליום ובעבר שילמה לה 180₪ ליום. גב' צחי העידה בבית בבית המשפט, שהיא החלה לעבוד אצל אחותה לראשונה אחרי תאונת הדרכים כחודש לפני הנפילה. היא אישרה שעבדה בעבודות משק בית למחייתה במקביל אצל עוד אנשים אותה עת ושקיבלה שכר מהתובעת ללא חשבוניות. שכרה הנטען תאם את השכר שנטען על ידי התובעת. העדה טענה שהיא מדווחת לביטוח הלאומי על הכנסותיה אך לא צירפה העתקים מהדיווחים והתוצאה היא שלא ניתן לאמת במדויק את טענות התובעת להפסדים. עם זאת, עזרה בהיקף 4-5 שעות ליום בהחלט עשויה לעלות סכומים דומים למה שסיפרו העדות. יש להניח שהתובעת באמת נזקקה לעזרת צד ג' כאשר עצם הבריח בכתף אחת שבורה ואילו שורש כף היד השנייה שבורה גם היא – והצורך בעזרה זו הוא תוצר משותף לשני אירועים: תאונת הדרכים והפציעה בנפילה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ