אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מיארה ת.ז 302684589 נ' מקרקעין נצרת

מיארה ת.ז 302684589 נ' מקרקעין נצרת

תאריך פרסום : 17/09/2013 | גרסת הדפסה
ו"ע
בית המשפט המחוזי נצרת
2479-09-12
12/09/2013
בפני השופט:
האשם חטיב

- נגד -
התובע:
דן מיארה
הנתבע:
מנהל מיסוי מקרקעין נצרת

החלטה

ערר על החלטת המשיב, מנהל מיסוי מקרקעין נצרת (להלן: "המשיב") שניתנה ביום 19.7.2012 בתיק שומה 111059390, שעניינו מכירת דירת מגורים ע"י העורר אשר דחתה את השגתו של העורר על השומה שהוצאה על ידי המשיב לפי מיטב השפיטה.

העובדות בתמצית

1.העורר רכש מאת מנהל מקרקעי ישראל מגרש לבניה עצמית במגדל העמק, עבור רכישת המגרש שילם העורר סך של 30,179 ₪ עבור דמי היוון וסכום של 271,874 ₪ עבור הוצאות פיתוח.

2.לאחר שהעורר קיבל היתר בניה, הוא בנה על המגרש דירת מגורים וביום 30.3.2011 חתם העורר על הסכם לפיו מכר את הנכס לבני הזוג מוסקובסקי תמורת הסכום של 1,500,000 ₪.

3.העורר ביקש פטור מתשלום מס שבח מקרקעין , לפי סעיף 49(ב)(1) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה),תשכ"ג-1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין" ו/או "החוק"). בקשה אשר נדחתה ע"י המשיב , אשר הוציא בגין מכירה זו שומה לפי מיטב השפיטה לפיה חייב את העורר בתשלום מס שבח מקרקעין בסכום של 292,138.35 ₪.

מר דוד קרביץ ממונה (מפקח ראשי במשרד המשיב) נימק את השומה לפי מיטב השפיטה כדלהלן:

"עפ"י המסמכים והנתונים שבדקנו, לא נמצא כל קשר בין המוכר לבין הוצאות רכישה השבחה, או מכירת הנכס מאחר שמדובר בקרקע שנרכשה בשנת 2009 ובניין שנבנה ב- 2010 נבדקה זכאותו לפי כללי הדיון המנויים בסעיף 49 ו' ולא נמצא שהוא עומד בתנאי הסעיף, לפיכך חייב המוכר במס שבח במכירה זו".

4.על שומה זו השיג העורר בפני המשיב, אשר החליט , ביום 19/07/2012 לדחות את ההשגה.

המשיב נימק את החלטתו מיום 19.7.2012 לדחיית ההשגה בכך שלא עלה בידי העורר להוכיח מקורות מימון; הסבא פנחס עליו הצביע העורר כמי שממנו הוא נטל הלוואה ע"ס 700,000 ₪, בנה בדיוק באותם הזמנים בית דומה על מגרש סמוך למגרש עליו בנה העורר כאשר עלות קניית המגרש והוצאות הבנייה מסתכמת בסכום של 1,000,000 ₪ ואף שהסב הצהיר שמימן את הוצאות בניית בית העורר הוא לא המציא הוכחות למקורות מימון הבית שהוא עצמו בנה. עוד ציין המשיב בהחלטתו לדחות את ההשגה כי העורר לא הביא אסמכתאות לכך כי לחשבון הבנק שלו הועברו על ידי הסב סכומים בסך של 700,00 ₪.

על החלטה זו הערר שבפנינו.

טענות העורר

5.לטענת העורר מימון הוצאות הבנייה נעשה מחשבון סבו מר פנחס מיארה וכי הוא המציא למפקח מר דוד קרביץ אסמכתאות מחשבון בנק של העורר ושל הסב שלגישתו מצביעות על כך שמקור המימון של הוצאות הבנייה הינו סבו של העורר וחרף זאת קבע המפקח בנימוקי השומה כי לא מצא כל קשר בין המוכר לבין הוצאות רכישה, השבחה ומכירה של הנכס מבלי שיבדוק את הדברים לעומקם.

6.עוד טען העורר כי במסגרת ההשגה הגיש העורר לפי דרישת המפקח קרביץ תצהירים של העורר והסב לפיהם הבנייה מומנה על ידי הסב פנחס מיארה וכי מכספי המכירה של הנכס החזיר העורר את הכספים לסב אולם ועל אף תצהירים אלה דחה המשיב את ההשגה. העורר מצביע על כך שהעד מטעם המשיב מר ראיק שחיבר אישר כי בתיק אין דרישה להמצאת מסמכים נוספים לאלה שהומצאו על ידי העורר.

7.בסיכומיו העלה ב"כ העורר טענה חלופית ולפיה המוכר פטור מתשלום מס שבח זאת גם אם נתייחס לדירה כדירת מגורים שהעורר קיבל מאת סבו במתנה, זאת לאור הוראת השעה שבחוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירת מגורים – הוראות שעה) התשע"א 2011 (להלן "הוראת השעה", לטענת ב"כ העורר הוא זכאי לפטור ממס שבח מקרקעין לאור סעיף 6(א) להוראת השעה זה מאחר והמתנה נתקבלה במהלך שנת 2009 ועד לחודש 06/2010 ובטרם כניסת המועד הקובע לעסקת מתנה (1.11.2011).

8.ב"כ העורר טוען עוד בסיכומיו כי לאור דבריו של העד מטעם המשיב מר ראיק שחיבר בעדותו בפני הועדה שם אמר: "בדקנו את הכל וראינו שמקורות המימון נתקבלו מקרובי משפחה מהסבא" (עמוד 13 שורות 7-10 לפרוטוקול הדיון מיום 21.2.2013). לטענת ב"כ העורר בדבריו אלה קעקע העד שחיבר את הנימוק העיקרי בהחלטת המפקח נאסר חיר לדחיית ההשגה שהינו אי הוכחת מקורות מימון ועל כן די בכך כדי לקבל את הערר ולפטור את העורר מתשלום מס שבח מקרקעין בגין העסקה הנדונה של מכירת דירת מגורים.

9.טענה חלופית נוספת אותה העלה ב"כ העורר במסגרת הערר הינה בעניין חישוב המס, לטענת ב"כ העורר המשיב הכיר בניכוי רק בסכום של כ-35,000 ₪ שהעורר שילם עבור דמי היוון בעת רכישת המגרש והתעלם מדמי פיתוח בסכום של 271,844 ₪ שהוא שילם ומהוצאות בניית דירת המגורים מושא העסקה על אף שהוא עצמו קבע כי סך כל העלויות של רכישת המגרש והקמת המבנה עמדו על 1,000,000 ₪.

טענות המשיב

10.מנגד מבקש ב"כ המשיב לדחות את הערר וטוען כי במקרה הנדון לא מתקיימים התנאים הקבועים בסעיף 49(ב)(1) לחוק והדרושים על מנת לזכות בקבלת פטור ממס שבח מקרקעין. לטענת המשיב העורר לא המציא לו אסמכתאות המעידות על כך שהוא זה אשר רכש את הזכויות בדירת המגורים עובר למכירתה, כמו כן לא הראה מקורות מימון עצמאיים לרכישת המקרקעין ולבניית הדירה. לטענת ב"כ המשיב האסמכתאות שהמציא העורר אינן מתיישבות עם מה שהעורר עצמו טען בעניין זה בהצהרתו על המכר; שם הוא הצהיר כי מימון הרכישה והוצאות הבנייה של הדירה נעשה ממקורות עצמיים (חסכונות) בסכום של 300,000 ש"ח ומהלוואה בסכום של 350,000 ₪ שהוא קיבל מאביו ביברט מיארה לעומת זאת בשלב מאוחר יותר ביקש העורר לבסס את המימון על הלוואה בסכום של 600,00 ₪ שהוא קיבל מסבו וגם זאת ללא הסכם הלוואה ומבלי שימציא מסמכים שיוכיחו כי אכן סכום זה הועבר אליו. לטענת ב"כ המשיב העורר גם לא הצליח להוכיח החזרת ההלוואה לסבו, וכי העורר לא הוכח כל קשר בינו לבין השיק הבנאי עליו הצביע כשיק שהוא העביר לסבו מכספי המכירה של הדירה להחזרת ההלוואה.

11.לטענה החלופית שהעורר העלה , במסגרת הערר , ולפיה הוא פטור מתשלום מס שבח מקרקעין גם אם הוא קיבל את הדירה במתנה מסבו או מאביו וזאת לאור הוראת סעיף 6(ב) להוראות השעה, השיב ב"כ המשיב בסיכומיו כי טענה זו נטענה לראשונה במסגרת הערר וקודם לכן לא הועלו בפני המשיב ומקור הפטור היחידי לו טען העורר היה לפי סעיף 49(ב)(1) לחוק על כן מנוע כעת העורר מלהעלות טענה זו אותה הוא מעלה בחוסר תום לב, לטענת ב"כ המשיב מדובר בטענה עובדתית חלופית שאינה מותרת. עוד טען ב"כ המשיב בעניין זה כי הוראת סעיף 6(א) להוראת השעה אינה חלה על המקרה, ראשית משום שדירת המגורים בה מדובר היא דירת מגורים כהגדרתה בסעיף 1 לחוק דהיינו: "דירה או חלק מדירה שבנייתה נסתיימה..." ובעניינינו בניית דירת המגורים הסתיימה ביום 31.1.2011 על כן חלה לגביה הוראת סעיף 6(ב) להוראת השעה שקובע כי הוראות סעיף קטן (א) שעליה מסתמך העורר בטענתו החלופית לקבל פטור ממס שבח מקרקעין אינה חלה בין היתר על דירה שהמוכר קיבל ללא תמורה בתקופה שמיום 1.11.2010 עד ליום 31.12.2012 מאחר ובניית הדירה הסתיימה כאמור ביום 31.1.2011, הרי שהוראת הפטור לפי סעיף 6(א) להוראות השעה אינה חלה על מכירת הדירה הנדונה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ