אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מיארה אבי נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון ואח'

מיארה אבי נ' מדינת ישראל - משרד הבטחון ואח'

תאריך פרסום : 23/07/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
65748-04
23/07/2011
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
מיארה אבי
הנתבע:
1. מדינת ישראל - משרד הבטחון
2. תת - אלוף ארנון זוארץ
3. תת-אלוף נחום בסלו

פסק-דין

פסק דין

מבוא

בפניי תביעה לתשלום פיצויים בסך 1,000,000 ₪. עילת התביעה עניינה באי קידומו של התובע, רב-סרן בחיל הקשר, לדרגת סגן-אלוף, כמו גם בדירוג המקצועי הנמוך שנקבע לו על ידי מפקדו, מה שהפך אותו מועמד לשחרור מצה"ל בטרם גיל הפרישה. לטענת התובע, הדירוג הנמוך שניתן לו ואי קידומו לדרגת סגן- אלוף היו תולדה של התעללות, התנכלות והתנהלות מחפירה של שני קצינים בכירים בחיל הקשר: האחד הוא הנתבע 2, תת-אלוף ארנון זו-ארץ (להלן: "זו-ארץ"), מי שכיהן כקצין קשר ראשי בין השנים 2002- 2005; השני הוא הנתבע 3, תת-אלוף נחום בסלו (להלן: "בסלו"), מי ששימש החל מחודש ינואר 2002 וכלה בחודש אוגוסט 2004 כקצין קשר פיקודי בפיקוד מרכז, בהיות אלוף- משנה, ומאז חודש אוגוסט 2008 הוא משמש כקצין קשר ראשי.

התובע טוען כי מעשיהם של זו- ארץ ובסלו כלפיו מהווים הפרת חוזה, התנהגות רשלנית, גרם הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה, ואף עולים כדי תרמית, שקר מפגיע ופרסום לשון הרע. לטענתו, בגין מעשים אלה של זו- ארץ ובסלו נגרמו לו הפסדי שכר בסכום כולל של 615,290 ₪ וכן עגמת נפש, פגיעה במוניטין, כאב וסבל בסכום כולל של 284,710 ₪.

לטענת הנתבעים, מדובר בתביעת סרק טרדנית, שמונעת על ידי יצר נקם, אימפולסיביות ורצון להטרידם. הנתבעים טוענים כי דרוגו המקצועי הנמוך של התובע היה נכון, מדוייק וענייני בשל העדר פוטנציאל לקידום בדרגה, וההחלטה שלא לקדמו לדרגת סגן- אלוף התקבלה ממניעים עניינים, ללא כל שיקולים זרים, על יסוד הערכה נמוכה שניתנה לתובע במסגרת מרכז הערכה לסא"לים.

רקע עובדתי

התובע התגייס לצה"ל בשנת 1984 במסלול קצונה יעודי בחיל הקשר. לאחר שסיים את קורס קציני הקשר הוא שירת בתפקיד קצין קשר גדודי בחטיבת גבעתי. בין השנים 1986- 1988 שירת התובע בתפקיד מפקד צוות בהשלמה החילית של קורס קציני חיל הקשר. בחודש יוני 1988 הוא נפצע בתאונת דרכים במהלך מילוי תפקידו. לאחר תקופת שיקום חזר התובע לשרת בתפקידי הדרכה בבסיס ההדרכה של חיל הקשר. באותה תקופה נשלח ללימודים מטעם הצבא. לאחר מכן, בשנת 1991, שובץ התובע לתפקיד מ"פ הפעלה בגדוד הקשר של אוגדה 162. כאן פגש לראשונה את זו-ארץ, ששימש בתפקיד מפקד הגדוד. בין התובע לבין זו- ארץ וסגן מפקד הגדוד התגלע סכסוך על רקע מקצועי, שהביא בחודש אפריל 1992 לבקשות הדדיות של התובע מחד ושל זו- ארץ מאידך, שהתובע יסיים את תפקידו בגדוד (ראה מוצגים ת/64 וכן ת/65). בסיכום ראיון מיום 5.4.1992 כתב קצין הקשר הפיקודי, אלוף- משנה אמנון מידן, כי לתובע יש בעיות בתחום לויאליות למפקדיו וחוסר רצון לשיתוף פעולה עם המערכת הפיקודית הגדודית (מוצג ת/64). התובע ביקש להשתחרר מצה"ל, אך חזר בו מכוונה זו בעקבות פנייתו של מפקד בסיס ההדרכה החילי, אלוף- משנה אילן חורש. בין השנים 1993- 1994 שירת התובע כסגן ראש ענף בבסיס ההדרכה החילי. בשנים 1995- 1997 הוא שירת כסמג"ד ביחידת קשר בפיקוד צפון. בשנת 1997 קודם התובע לתפקיד קצין קשר חטיבתי באוגדת רמת הגולן. בסוף שנת 1999 נשלח ללימודים מטעם הצבא, אותם סיים בשנת 2001. באותה שנה מונה התובע לתפקיד סמג"ד בגדוד קשר באוגדה 720 ושימש בתפקיד זה עד להגשת התביעה בשנת 2004.

ההחלטה בדבר קידומו של קצין מדרגת רב- סרן לדרגת סגן- אלוף בחיל הקשר מתקבלת על ידי סגל הפיקוד הבכיר של חיל הקשר (מה שמכונה ספ"כ- חי"ק), בראשותו של קצין קשר ראשי. בפורום זה משתתפים אלופי משנה מחיל הקשר וכן קצינים בכירים מתחומים אחרים של משאבי אנוש, יועצים ארגוניים וכו'. הדיון בענינו של מועמד לקידום נעשה על יסוד מצבור של נתונים, ובהם ציון שקיבל כל מועמד מאת המרכז להערכת סא"לים, נתונים סוציומטריים וחוות דעת מפקדים.

בחודש אוגוסט 2001 נדונה לראשונה מועמדותו של התובע לדרגת סגן- אלוף, בפני פורום ספ"כ- חי"ק, בראשותו של תת- אלוף משה מרקוביץ, שכיהן באותה עת בתפקיד קצין קשר ראשי. בתום דיון זה הוחלט שעניינו של התובע ידון בעוד שנה (מה שמכונה "ד"ש"), משום שהתובע אינו נמצא בפוטנציאל הקידום של החיל (ראה סיכום ראיון מיום 24.6.2002 מוצג ת/30 וכן עדותו של התובע בע' 76 לפרוטוקול).

בחודש ינואר 2002 מונה בסלו לתפקיד קצין קשר פיקודי בפיקוד המרכז, תפקיד אותו מילא עד חודש אוגוסט 2004. במסגרת זו, הצטלבו דרכיהם של התובע ושל בסלו, שכן בסלו היה מפקדו המקצועי של התובע. עם מינויו של בסלו, ביקש ממנו התובע את תמיכתו בקידומו לדרגת סגן- אלוף. בסלו נעתר לבקשה והמליץ להציג פעם נוספת את מועמדותו של התובע בפני ספ"כ- חי"ק בשנת 2002.

בחודש דצמבר 2002 נערכה ישיבת ספ"כ חי"ק בה נדון פעם נוספת ענינו של התובע. בפני משתתפי הדיון הוצגה התוצאה הנמוכה שקיבל התובע במבחנים שעבר במרכז ההערכה לסא"לים- ציון 2 מתוך 6. על כן, הוחלט שלא לקדם באותה שנה את התובע לדרגת סגן- אלוף, ונקבע שהדיון בעניינו ייערך פעם נוספת בעוד שנה (סיווג ד"ש). בסלו עדכן את התובע בתוצאות הדיון והבהיר לו כי לנוכח כך, סיכוייו להתקדם לדרגת סגן- אלוף הם נמוכים. חרף זאת, התובע ביקש ממנו כי ישוב ויציג את מועמדותו בדיון הבא (ראה סיכום ראיון מיום 18.3.2003, מוצג ת/25).

בשנת 2003 נדרש צה"ל לבצע תוכנית פיטורים למטרת חסכון והתייעלות, במסגרת תוכנית "קלע 2008". לצורך כך בוצע דירוג מקצועי של משרתי הקבע, על מנת לקבוע מי מביניהם יהיה מועמד לפיטורים, ובלבד שלא הגיע עדיין לגיל 38 (מי שהגיע לגיל זה לא שוחרר משרות). הקריטריונים לדרוג התייחסו למאפייני כל קצין מבחינת דרגתו, אפשרויות קידומו וכו'. נקבעו שלוש קטגוריות: קטגוריה א', הכוללת את 30% משרתי הקבע הבולטים באותה קבוצה, בעלי אופק קידום מובהק; קבוצה ב', הכוללת 40% מחברי הקבוצה שיש להם אופק שירות ארוך בצה"ל וקבוצה ג', הכוללת 30% מחברי הקבוצה, שאופק הקידום שלהם נמוך ולכן הם מהווים פוטנציאל לשחרור. בחודש אוגוסט 2003 דירג בסלו את התובע בדירוג ג', קרי, בעל פוטנציאל לשחרור מוקדם משרות הקבע, והודיע לו על כך. חרף הדרוג, המליץ בסלו לקצין קשר ראשי, זו-ארץ, שלא לשחרר את התובע משרותו הצבאי, שכן העריך כי התובע ביצע את תפקידו בצורה טובה. בעקבות המלצה זו, החליט זו-ארץ שלא לשחרר את התובע מן השרות, והוא אכן לא שוחרר.

ביום 8.1.2004 נערך דיון נוסף ושלישי בענינו של התובע במסגרת ספ"כ חי"ק, וזו הפעם הוחלט לדרג אותו בדירוג ד', שמשמעותו היא שהתובע לא יועלה לדרגת סגן- אלוף. הטעם לכך היה שהתובע נמצא פחות מתאים מהמועמדים האחרים וכן שהיתה זו הפעם השלישית בה התמודד ללא הצלחה על תפקיד סגן- אלוף.

בחודש מרץ 2004 מונה התובע לתפקיד קצין קשר באגד לוגיסטי מרחבי.

בחודש יוני 2004 ביקש התובע כי יבוטל הדרוג ג' שניתן לו במסגרת תוכנית קלע 2008. מדובר היה בענין סמלי גרידא, שכן התובע כבר הגיע בחודש פברואר 2004 לגיל 38 (התובע הוא יליד 3.2.1966) שמעבר אליו לא ניתן היה לשחררו מצה"ל, ולכן לא היה מועמד לשחרור מצה"ל חרף הדרוג הנמוך. למרות שבסלו תמך בבקשה זו, החליט זו-ארץ לדחות את הבקשה ולהותיר את הדרוג על כנו, בנימוק שהדרוג ביטא את מיקומו הריאלי של התובע בהתחשב בכך שאיננו צפוי לקידום בחיל הקשר ביחס לקצינים אחרים. יצויין כי במכתבה של אל"מ אורנה ברביבאי לתובע מיום 19.10.2004, הובהר כי הפנייה לקצין קשר ראשי בענין זה נעשתה "בעקרה מטעמים הומאניים".

בחודש אוקטובר 2004 הוגשה התביעה הנוכחית.

בקיץ 2009 סיים התובע את שרותו והשתחרר מצה"ל.

דיון

התובע ניהל משפט ממושך, שארך כשבע שנים. התובע העיד עדים רבים מטעמו, רובם קציני מילואים ששירתו עימו או שהוא שירת תחת פיקודם החל משנת 1992, הגיש 206 מוצגים עבי כרס המחזיקים מאות עמודים, חקר חקירות ממושכות את עדי ההגנה, לרבות את בסלו וזו-ארץ, והגיש סיכומים בהיקף של 65 עמודים, תוך הסתמכות על ראיות רבות שאינן קבילות. התובע התעקש לנהל תביעה אישית נגד זו-ארץ ובסלו, למרות שיכול היה להסתפק בתביעה נגד משרד הבטחון, שקיבל אחריות למעשיהם של השניים. התובע הטיח האשמות מרחיקות לכת בנתבעים, ייחס להם מעשים חמורים, האשימם בשקרים ובטיוח והקליט באופן שיטתי קציני צבא עימם שוחח, בלא ידיעתם. התובע עשה כל זאת על מנת לנסות ולהוכיח כי דרוגו המקצועי בידי בסלו, כמו גם ההחלטה שלא לקדמו לדרגת סגן-אלוף, נבעו מתוך שיקולים זרים וייצר נקמנות של זו- ארץ. זוהי איפוא השאלה הטעונה הכרעה בתיק זה, כאשר אל מול טענותיו של התובע, טוענים הנתבעים כי ההחלטות בענינו התקבלו משיקולים ענייניים בלבד ובהתבסס על הערכות מקצועיות נמוכות שקיבל התובע.

בטרם נבחן שאלה זו, נזכיר כי כאשר עסקינן באיוש תפקידים צבאיים, קידום בדרגה או התרת חוזה השרות של איש קבע בצה"ל, הביקורת השיפוטית מתאפיינת במידת ריסון מיוחדת. עמד על כך בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין. כך למשל, נפסק בבג"צ 6840/01 פלצמן נ' ראש המטה הכללי- צבא ההגנה לישראל (פורסם באתר משפטי) כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ