אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מטר נ' קדורה ואח'

מטר נ' קדורה ואח'

תאריך פרסום : 01/09/2013 | גרסת הדפסה
רע"א
בית המשפט המחוזי חיפה
48902-05-13
26/08/2013
בפני השופט:
דר' מנחם רניאל

- נגד -
התובע:
רזקאללה מטר
הנתבע:
1. ג'מאל קדורה
2. הוועדה המקומית בקעת בית הכרם

החלטה

זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בקריות (סגן הנשיא השופט ערן נווה) מיום 20.5.13, לדחות את בקשת המבקש לצו זמני, שימנע מהמשיב שימוש ייוחדי בחלקה 33 גוש 19119 וכן על החלטתו לדחות את בקשת המבקש לתיקון הפרוטוקול. המשיב מתנגד לשתי הבקשות.

בהחלטתו מיום 20.5.13 דחה בית המשפט קמא את הבקשה לצו זמני, מכיוון שצו מניעה זמני הינו סעד מן היושר, ועל כן יש להציג את התמונה המלאה בפני בית המשפט ויש לגלות תום לב מלא. לפי ההחלטה, המבקש טען בבקשתו שהוא בעלים או בעל זכויות בחלקה נשוא הבקשה מכוח צווי ירושה, והמשיב טען שהמבקש לא הוכיח את זכויותיו בחלקה. בישיבת הדיון בצו המניעה הציג המבקש הסכמי רכישה מיורשים מיום 10.5.13, יומיים לאחר פנייתו לבית המשפט. בית המשפט קבע, שדי בעובדה זו בלבד כדי להשמיט את הקרקע מתחת לבקשה ולדחות אותה.

בית המשפט לא הסביר בהחלטתו הקצרה, מדוע די בעובדה שהמבקש טוען לזכויות מכוח רכישה לאחר הגשת בקשתו, כדי שיחשב כמי שלא הציג את התמונה המלאה בפני בית המשפט ולא גילה תום לב. בבקשה לצו זמני טען המבקש שהוא מחזיק ב- 9/40 מחלקה, בעוד המשיב מחזיק ב- 1/716 חלקים, וכי המשיב מייחד לעצמו בפעולותיו חלק מהחלקה בלי הסכמת השותפים האחרים. כלומר, המבקש לא טען בבקשתו הכתובה לזכויות בעלות, אלא לזכויות החזקה, שגם הן עשויות להקנות זכות לצו מניעה, כגון כלפי מסיג גבול. בכתב התביעה, ולא בבקשה לצו זמני, טען המבקש שהוא זכאי להירשם כבעלים של 9/40 מהחלקה והוא מחזיק בחלקים אלה, וכי הינו בשלב רישום הזכאות בחלקה בחלקים הרשומים על שם אביו, דודו וסבתו, דהיינו עלי, סעיד וחשמה. בתגובתו לבקשה לצו מניעה זמני, ציין המשיב ש-9/40 מתוך החלקה רשומים על שם עלי סעיד וחשמה, אך לטענתו המבקש לא טרח להצביע על החלקים שהוא טוען לזכאותו להירשם בגינם. כאמור, טענה זו נכונה לגבי הבקשה לצו זמני, שבה לא טען המבקש כלל מכוח בעלות, ולא נכונה לגבי כתב התביעה, שבו הצביע המבקש על החלקים שהוא טוען לזכאותו להירשם בגינם. לטענת המשיב, בגין ירושת עלי וחשמה ניתנו צווי ירושה וקיום צוואה והמבקש אינו חלק מהם, ועל כן לגבי 6/40 מתוך טענותיו, אין המבקש זכאי להירשם כבעלים. המשיב לא טען כלל לגבי ירושת סעיד, אביו של המבקש.

מכל מקום, בית משפט השלום אינו עוסק בהכרעה בדבר הזכות לבעלות. הבקשה הוגשה בגין החזקתו של המבקש ב- 9/40 מהמקרקעין, ולא בגין זכותו להירשם כבעלים של 9/40 מהמקרקעין. המשיב כלל לא הכחיש את החזקתו של המבקש ב- 9/40 מהמקרקעין, וכל שטען הוא טענה כללית שאין למבקש זכות לכאורה במקרקעין. גם זכות החזקה במקרקעין היא זכות.

בעת הדיון בפני בית המשפט קמא, על פי הפרוטוקול, התייחס המבקש לטענת המשיב בדבר העדר זכותו להירשם כבעלים על המקרקעין, שממילא נסובה רק על ירושת עלי וחשמה, וטען בידו הסכמי רכישה מהיורשים של ירושות אלו. עדיין לא מובנת החלטתו של בית המשפט קמא, כאילו לא גילה המבקש את כל העובדות, וכאילו לא נהג בתום לב. כאמור, המבקש טען בבקשתו להחזקה ב- 9/40 מהמקרקעין, טענה שניתן לומר שהוכחשה רק בפרשנות מרחיבה של הדברים הכלליים שנאמרו בתגובה. הדיון באשר לבעלות נסוב על טענת המשיב ולא על טענת המבקש, כאילו אין למבקש זכות להירשם כבעלים של 6/40 מתוך 9/40 חלקים שהוא טוען להם. לא מצאתי במה נמנע המבקש מלגלות דבר מה בבקשתו לצו זמני, וכיצד רכישת חלקים לאחר הגשת הבקשה מרעה את מצבו של המבקש, לעומת מי שלא היה רוכש חלקים נוספים.

אילו היה בית המשפט דן בטענת המשיב, שלשם קבלת צו מניעה זמני על המבקש להוכיח זכות להירשם כבעלים דווקא, ולא די בהחזקה שנטענה על ידי המבקש ולא הוכחשה כראוי, היה צריך לדון בהכרעה זו. עתה, כאשר לא דן כלל בטענה זו, אלא דחה את הבקשה על הסף מחמת אי גילוי מידע שהיה רלוונטי רק אם היה קובע שתנאי לצו מניעה הוא זכות להירשם כבעלים, אין החלטתו יכולה לעמוד.

אילו היה בית המשפט קמא דן בטענות המשיב וקובע שאין די בזכאותו של המבקש להירשם כבעלים של 3/40 מהמקרקעין, שלא הוכחשו, ויש צורך דווקא בזכות להירשם כבעלים של 9/40 כפי שנטען בכתב התביעה, היה צריך לבחון את הכרעתו אחרת. עתה כאשר לא דן בכך כלל, אלא קבע שאין לתת צו מניעה זמני משום שהמבקש לא גילה את כל המידע, אין החלטתו יכולה לעמוד.

בבקשתו לרשות ערעור טען המבקש שהוא יורש 5/9 מתוך ירושת סעיד, שלו 3/40 מהחלקה, בהסתמך על צו ירושה שצירף, וטען שבית המשפט קמא לא התייחס לכך, או כלשונו של ב"כ המבקש "פספס". מאחר שעלה מפרוטוקול הדיון שנושא זה של ירושת סעיד כלל לא עלה בפני בית המשפט קמא, וכי צו הירושה לא הוגש, ניתנה למבקש אפשרות להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול. אציין, שלא היה צורך בהוכחת ירושת סעיד בעת הדיון, מכיוון שהיא לא הוכחשה על ידי המשיב.

המבקש הגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול, וטען שצו הירושה של סעיד הוגש לבית המשפט, כעולה מרישומי הפקס, ולכן היה צריך להימצא בפני בית המשפט והיה על בית המשפט להתייחס אליו. בית המשפט ביקש את תגובת המשיב, אשר טען שצו הירושה של סעיד לא הוגש, וכי חלף המועד להגשת בקשה לתיקון הפרוטוקול.

בית המשפט קמא היה יכול לדון בשאלה אם חלף המועד להגשת בקשה לתיקון הפרוטוקול, ואם במקרה שחל המועד, מן הראוי להאריכו, אבל בחר שלא לדון ולהכריע בשאלות אלו. היה על בית המשפט לשקול את הבקשה לגופה, אם הפרוטוקול משקף את הדיון אם לאו, אבל הוא החליט שלא לדון בה. הוא כתב, שמכיוון שהוגשה בקשת רשות ערעור, אין הוא דן בבקשה לתיקון פרוטוקול, שהוא קרא לה "בקשה לעיון חוזר". נימוק זה אינו יכול לעמוד, וניתן רק להצטער על שנכתב. דיון בערעור צריך להיעשות על בסיס של פרוטוקול נכון המשקף את מה שהתרחש בעת הדיון בערכאה הדיונית. חלק מהבסיס לקביעות החוזרות ונישנות בדבר יתרון הערכאה הדיונית על ערכאת הערעור, הוא פרוטוקול המשקף את הדיון. אם יש מקום לתיקון טעות בפרוטוקול, משמע הפרוטוקול אינו נכון. במקרה כזה, תיקונו מחוייב, על מנת שערכאת הערעור תדון על פי פרוטוקול נכון. הימנעות מדיון בתיקון הפרוטוקול, רק מכיוון שהוגשה בקשת רשות ערעור עשויה להביא להכרעה בערעור על בסיס שגוי. דווקא כאשר מוגש הליך ערעורי יש טעם בתיקון הפרוטוקול, אם נפלה בו טעות.

על פי כל האמור לעיל, דין הבקשה לרשות ערעור לגבי שתי ההחלטות להתקבל, ובתוקף סמכותי לפי התקנות, אני דן בה כבערעור ומבטל את שתי ההחלטות. למעשה, בגין שתי ההחלטות, עוד לא התחיל בית המשפט במלאכת הכרעת הדין, ובין היתר, קביעת העובדות, דיון בטענות והפעלת שיקול הדעת השיפוטי. כל שעשתה הערכאה הדיונית עד עתה בשתי הבקשות הוא דחיית הבקשה בטענות סף שאין להן בסיס. על כן, אני מחזיר את הדיון בשתי הבקשות לבית המשפט קמא, על מנת שידון ויכריע במהרה בבקשות המבקש.

המשיב ישלם למבקש הוצאות הבקשה בסך 7,080 ₪. המזכירות תחזיר למבקש את העירבון שהופקד.

ניתנה היום, כ' אלול תשע"ג, 26 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ