אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מטיילי א. אילת בע"מ נ' זמרן

מטיילי א. אילת בע"מ נ' זמרן

תאריך פרסום : 02/08/2012 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום באר שבע
35498-03-12
25/07/2012
בפני השופט:
יניב בוקר

- נגד -
התובע:
זיו זמרן
הנתבע:
מטיילי א. אילת בע"מ

החלטה

בפני בקשתו של המבקש כי אורה על חיוב המשיבה-התובעת בהפקדת ערובה להוצאותיו בהליך זה.

כב' הש' מלצר התווה ברע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ את שלבי הבדיקה שיש לערוך בבקשה מעין זו:

"מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק). זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:

(א) בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל).

(ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו: The White Book, 624).

משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים ( השוו: The White Book, 620 para 25.12.7). הנה כי כן, בכל שלבי הבדיקה ניצבות ברקע הדברים גם הזכויות החוקתיות שעליהן עמדנו לעיל: זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע ושל הנתבע ועל בית המשפט ליתן אף להן את המשקל הראוי (עיינו: פרשת איברהים, שם,שם; רע"א 3601/04 וינצ'ון נ' מדינת ישראל – מנהלת ההגירה /משטרת ישראל (לא פורסם, 18.10.2007) וכן דבריו של ד"ר שלמה לוין בספרו החדש: תורת הפרוצדורה האזרחית, 2008, שם בעמ' 30-27).". (ההדגשות שלי – י.ב.).

אנו למדים, אם כן, כי הנטל רובץ על כתפי החברה-התובעת מתחילת ההליך להטלת ערובה להוצאות ועד סופו.

הכלל הוא שיש לחייבה בערובה להוצאות הנתבע, אלא אם תוכיח שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע או תוכיח שיש נסיבות שבגינן אין לחייבה בהוצאות.

אלא שהתובעת-המשיבה, כאמור, לא הגישה כל תצהיר לתמיכה בטענותיה העובדתיות ולפיכך אינה יכולה "להוכיח" דבר.

אמנם, המשיבה-התובעת צירפה לתגובתה מסמכים ובהם "דו"ח מאזן לשנת 2011" והפנתה לעובדה כי שילמה את אגרת המשפט.

ברם, "דו"ח המאזן" אינו יכול להפוך לראייה כשהוא עומד על רגליו בלבד. על המסמך, כמו כל מסמך, להיות נתמך בתצהירו של "עד מגיש", שאחרת, אין לו כל קיום הוכחתי בהליך זה.

זאת ועוד, הדו"ח אשר הוגש ריק מנתונים (שנדמה כי נמחקו על ידי מאן דהוא), ויש בו אך ורק שני מספרים כ"שורה תחתונה" בדו"ח, אינו יכול ללמד על דבר שכן אין בו נתונים קריטיים כגון התחייבויות שוטפות והתחייבויות לזמן ארוך.

ברי כי תשלום אגרת בית המשפט בסך של 920 ₪ בלבד אינה מעידה, כשלעצמה, על יכולת לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין.

לפיכך, אני קובע כי המשיבה לא הוכיחה כי ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע ואף לא הוכיחה כי קיימות נסיבות אחרות שיש בגינן לסטות מן הכלל ולחייבה בערובה להוצאותיו.

לעניין גובה הערובה, נראה לי כי בשל סכום התביעה יהא זה הולם לחייב את המשיבה-התובעת בהפקדת ערובה בסך של 10,000 ₪, וזאת בזיקה לשכר הטרחה המינימלי המומלץ ובתוספת הוצאות סבירות שניתן לצפותן בהליך זה, המתנהל בסדר דין מהיר.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה לתובעת-המשיבה להפקיד את הסך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית, בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטתי זו וזאת כערובה להוצאות המבקש.

המשיבה תשלם למבקש את הוצאות הדיון בבקשה זו ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

ניתנה היום, ו' אב תשע"ב, 25 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ