אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מטור נ' המוסד לביטוח לאומי

מטור נ' המוסד לביטוח לאומי

תאריך פרסום : 03/07/2013 | גרסת הדפסה
ב"ל
בית דין אזורי לעבודה ירושלים
38035-07-11
25/06/2013
בפני השופט:
דיתה פרוז'ינין

- נגד -
התובע:
גלאל מטור
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
פסק-דין

פסק דין

1.התובע עבד כעובד ניקיון ועובד כללי בחברת א. דינמיקה אחזקות (2002) בע"מ. ביום 12.4.2010 החליק התובע במהלך שטיפת רצפות, ונחבל ברגל ימין ובאצבע יד שמאל. אירוע זה הוכר כתאונת עבודה, אולם לטענת הנתבע אין קשר בין אירוע זה לבין הליקויים שמהם סובל התובע ברגל ימין ובאצבע יד שמאל.

2.בהסכמת הצדדים התמנה ד"ר אהוד ראט כמומחה יועץ רפואי בתיק זה, לצורך מתן חוות דעת בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה לבין ליקוייו של התובע. המומחה התבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. מהי המחלה או הליקוי שמהם סובל התובע?

ב. האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה בעבודה, כפי שפורטה לעיל, לבין הליקוי שממנו סובל התובע.

בחוות דעתו מיום 28.3.2012 קבע המומחה כי לפי הרישום בגיליון הרפואי סבל התובע מכאבים בברך שנים לפני תאונת העבודה שארעה ביום 12.4.2010, וכי הממצאים מתאימים לקרע במיניסקוס. המומחה קבע עוד כי יש לייחס את הפגימה בברך למצב קודם, והוסיף כי אין עדות כי חלה החמרה במצב הברך בעקבות החבלה. בחוות דעתו זו לא התייחס המומחה כלל לפגיעה באצבעו של התובע.

3.ב"כ התובע ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה הן לגבי הפגיעה באצבע, שכאמור המומחה לא התייחס אליה כלל, והן לגבי קביעות המומחה באשר לפגיעה ברגל. בתשובותיו סקר המומחה את המסמכים הרפואיים המתייחסים לחבלה באצבע, וציין כי ביום התאונה צויין במסמך רפואי כי אצבעו של התובע בכף יד ימין נפוחה, כי יש כאבים במישוש ובתנועות, וכי אין חבלה בגידים. המומחה הוסיף כי ביום בחודש ינואר 2011 עבר התובע ניתוח להוצאת גוש מאצבע 4 ביד ימין. גם לניתוח זה אין כל קשר לתאונה מיום 12.4.2010 לדעת המומחה.

יש לציין כי בכתב התביעה נכתב כי התובע נחבל ביד שמאל (סעיף 4 לכתב התביעה). לא צויין מהי האצבע שבה נחבל התובע. כך נכתב גם בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה (נספח ד' לכתב ההגנה).

4.לאחר קבלת תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה ביקש ב"כ התובע ל להחליף את המומחה, ולחלופין לקבוע מומחה נוסף. זאת, משום שהמומחה התעלם מן הפגיעה באצבע, וכי לא התעמק במסמכים שהוצגו לפניו. ב"כ התובע הוסיף עוד כי לא היה כלל מקום למנות מומחה רפואי בתיק זה, שכן משהסכים הנתבע כי ארעה לתובע תאונת עבודה, יש להפנות את שאלת הקשר הסיבתי לוועדה רפואית.

הבקשה נדחתה משום שלא התמלאו התנאים הנדרשים למינוי מומחה אחר או נוסף, אולם ניתנה לתובע אפשרות להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה. בשאלות ההבהרה הנוספות הופנה המומחה למסמכים רפואיים נוספים, אולם תשובתו נותרה כשהיתה, כי אין קשר סיבתי בין שתי הפגיעות לבין הליקויים בברכו של התובע ובאצבעו.

5.בסיכומיו שב ב"כ התובע על טענתו כי משהוכרה התאונה כתאונת עבודה, הוועדה הרפואית היא שאמורה להכריע בשאלת הקשר הסיבתי. כמו כן הצביע ב"כ התובע על הליקויים הרבים שנפלו בחוות הדעת של המומחה, לטענתו, ובתשובותיו לשאלות ההבהרה.

מנגד טוענת ב"כ הנתבע כי חוות דעתו של המומחה מנומקת ובהירה, ומנתקת כל קשר סיבתי ביבן התאונה לבין הנזק, כאשר אין חולק כי התובע סבל מכאבים בברך ובאצבע גם לפני התאונה.

6.כאמור קבע המומחה כי תלונות התובע על כאבים בברכיים החלו עוד זמן רב לפני התאונה, וכך אף עולה מן המסמכים הרפואיים. גם בסמוך לתאונה, אך לפניה, התלונן התובע על כאבים בברך. ראו למשל מסמך מיום 10.2.2010, כחודשיים לפני התאונה, המציין תלונות על כאבים בברכיים וחשד למיניסקוס. המומחה אף הדגיש כי התאונה לא גרמה להחמרה במצב ברכיו של התובע.

7.בעניין האצבע אכן תמוה הדבר כי התובע לא הצביע על האצבע שבה נחבל לא בכתב התביעה ולא בטופס ההודעה על פגיעה בעבודה. יתר על כן, בעוד שמן המסמכים הרפואיים עולה כי התובע עבר ניתוח באצבע 4 ביד ימין, בכתב התביעה ובטופס ההודעה על פגיעה בעבודה צויין כי התובע נחבל ביד שמאל. לא ניתן לכך כל הסבר.

מן האמור לעיל עולה כי לא נפל פגם בחוות דעת המומחה. הפגם שבאי התייחסות המומחה לפגיעה באצבע נרפא משהופנו אליו שאלות הבהרה בעניין זה, והוא השיב עליהן.

8.ב"כ התובע מסתמך על פסק דין של בית הדין הארצי (בר"ע 2393-09-12) שבו נקבע לטענתו כי משהוכרה התאונה כתאונת עבודה, נתונה הסמכות לוועדה הרפואית להכריע בשאלת הקשר הסיבתי. ואולם ב"כ התובע עצמו מציין כי "כאשר הוחלט כי יש קשר סיבתי בין החבלה לתאונת העבודה, הרי כל השאר הינו 'עבודתה' של הוועדה הרפואית" (ע' שני בבקשה להחלפת מומחה). משמע שרק לאחר שנקבע קיומו של קשר סיבתי תועבר ההכרעה לוועדה הרפואית. בענייננו קיימת מחלוקת בעניין קיומו של קשר סיבתי. שאלה זו נתונה, בשלב זה של ההליך, להכרעתו של פקיד התביעות.

סוף דבר – התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, יז' תמוז תשע"ג, 25 ביוני 2013, בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ