אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מטודי נ' אבר

מטודי נ' אבר

תאריך פרסום : 29/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
32913-10-11
25/05/2012
בפני השופט:
אדי לכנר

- נגד -
התובע:
מיכלל מרים מטודי
הנתבע:
אבי אבר
פסק-דין

פסק דין

עניינה של התביעה בטענות התובעת לפיהן הנתבע, בעל חברה שהובילה עבורה תכולת דירה ביום 22.8.11, חייב לפצותה עקב נזק שנגרם למקרר ולמכונת הכביסה שלה במהלך ההובלה. המקרר ספג נזק שחייב החלפת המדחס, ומזון רב שהיה בו התקלקל ונזרק. מכונת הכביסה ספגה אף היא נזק, שחלקו תוקן וחלקו טרם תוקן. היא מעמידה תביעתה על סכום כולל של 6,000 ₪.

הנתבע טוען מנגד, כי בהתאם לאמור במפורש במסמך הזמנת העבודה עליו חתמה התובעת, חברת ההובלה אינה אחראית לנזק הנגרם למוצרי חשמל, לבד מנזק המכוסה בפוליסת הביטוח שלה, הוא נזק שנגרם ממכה או בנפילה, וכי חברת ההובלה אינה אחראית עוד על התכולה לאחר שהגיעה ליעדה. בעניין זה, התובעת הודיעה לנתבעת על הנזק רק יומיים לאחר ההובלה. כמו כן, הוא גורס, כי אין ראיות הקושרות בין הובלת המכשירים לבין מצבם נכון להיום, או ראיות להתנהלות בלתי סבירה של המובילים, ואף אם נגרם הנזק עקב הטלטול ההכרחי הכרוך בהובלה, אין בכך כדי להקים אחריות או חובה לפצות. הוא מפנה גם לכך שדגם המקרר של התובעת ישן, וישנה אפשרות כי מדחס המקרר התקלקל עקב ניתוקו וחיבורו מחדש לחשמל.

סעיף 1 לחוק השומרים התשכ"ז-1967 קובע כי: "(1) שמירת נכס היא החזקתו שלא מכוח בעלות (3) השומר נכס המקבל תמורה בעד השמירה או שיש לו בשמירתו טובת הנאה אחרת לעצמו, ואיננו שואל, הוא שומר שכר".

סעיף 2(ב) לחוק השומרים קובע כי: "שומר שכר אחראי לאבדן הנכס או לנזקו, זולת אם נגרמו עקב נסיבות שלא היה עליו לחזותן מראש ולא יכול היה למנוע תוצאותיהן; אך כשהמטרה לשמור על הנכס היתה טפלה למטרה העיקרית של החזקתו, פטור השומר אם אבדן הנכס או נזקו נגרמו שלא ברשלנותו".

סעיף 4 לחוק השומרים מורנו כי "שומר אינו אחראי לאבדן הנכס או לנזקו שנגרמו עקב שימוש רגיל בנכס לפי תנאי השמירה או עקב בלאי טבעי או מום שהיה בו בתחילת השמירה, אולם אין בהוראה זו כדי להפחית מאחריותו בשל רשלנות".

סעיף 14 לחוק השומרים מגדיר את היקף תחולתו וקובע כי "הוראות חוק זה יחולו על שמירת נכסים כשאין בדין אחר הוראות מיוחדות לענין הנדון, ובאין כוונה אחרת משתמעת מן ההסכם בין הצדדים".

אין בפני מחלוקת לפיה הנתבע היווה שומר שכר על חפציה של התובעת. כמו כן, על רקע נסיבות העניין, בהן מדובר בהובלה על רקע של מעבר דירה, ההנחה לפיה יש לדון היא כי מכשירי החשמל של התובעת היו תקינים קודם להעברה.

הנתבע לא הציג ראיות כלשהן בהתייחס לאופן בו בוצעה ההובלה, או בהתייחס לאפשרות קיומו של פגם קודם במקרר או במכונת הכביסה של התובעת, בין באופן ספציפי ובין באופן כללי במכשירים מאותו דגם, או אף מאותו סוג. הוא אף לא שאל את התובעת דבר בנושאים אלו במהלך חקירתה.

אשר לטענת הנתבע בדבר ההודעה המאוחרת לכאורה, מקובלת עלי גרסת התובעת לפיה לא ידעה על התקלה כיוון שנורת המקרר דלקה עם פתיחתו ורק לאחר שהתקלקל המזון עלה על דעתה כי שאינו תקין. בה במידה, סביר כי שימוש במכונת כביסה לא ייעשה מיד לאחר מעבר דירה, כאשר יומיים של התארגנות הינם פרק זמן סביר.

בנסיבות אלו על פי הדין הכללי קמה לנתבע חובה לפצות את התובעת.

ומכאן, לטענת הנתבע לפיה בהוראות המופיעות בהזמנת העבודה יש כדי לפטרו מאחריות, שכן הצדדים הביעו רצון בהחלתו של משטר אחר על עניינם.

בעניין זה, הזמנת העבודה מהווה חוזה אחיד כמשמעו בחוק החוזים האחידים, התשמ"ג-1982. סעיף 3 לחוק האמור קובע כי בית המשפט יבטל או ישנה תנאי בחוזה אחיד שיש בו משום קיפוח הלקוח. סעיף 4 לחוק זה קובע כי בין התנאים שחזקה כי הם מקפחים, נכללים " (1) תנאי הפוטר את הספק... מאחריות שהייתה מוטלת עליו על פי דין אילולא אותו תנאי... או המסייג באופן בלתי סביר את האחרות שהייתה מוטלת עליו מכוח החוזה אילולא אותו תנאי...", ו"תנאי השולל או המגביל זכות או תרופה העומדת ללקוח על פי דין... או המתנה אותן במתן הודעה בצורה או בזמן בלתי סבירים". הוראות מסמך הזמנת העבודה נופלות תחת חזקות אלו, ולא הוצגה כל טענה או ראיה בדבר סבירותן. לפיכך, דינן להתבטל, וההליך יוכרע על בסיס הדין הכללי כפי שפורט לעיל.

מכאן, נותר לדון בהיקף הפיצוי. התובעת הציגה קבלות על תשלומים שערכה בסך 2495 ₪ לצורך תיקון המקרר ובדיקת טכנאי את מכונת הכביסה, וציינה כי להערכתה עלות המזון שאבד ויועד לאירוע חנוכת הבית הייתה כ-970 ש"ח. לכך הוסיפה טענה לפיה יידרש במכונת הכביסה תיקון נוסף בעלות של 160 ₪, שטרם בוצע, ושהנתבע לא חלק עליו. מכאן שסכום הנזק הריאלי הכולל הועמד על 3,625 ₪. בנסיבות העניין, סבור אני כי על הסכום האמור יש להוסיף סך של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש וכביטוי ראוי לביטול זמנה של התובעת לצורך ניהולו של ההליך המשפטי.

על בסיס כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבע ישלם לתובעת סך של 4,625 ₪ נכון למועד האירוע, 22.8.11 בתוספת ריבית והצמדה כחוק.

ניתן היום, ד' סיון תשע"ב, 25 מאי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ