אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מטאנס נ' יעקוב

מטאנס נ' יעקוב

תאריך פרסום : 15/08/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
13427-07-09
15/08/2010
בפני השופט:
אייל דורון

- נגד -
התובע:
רשיד מטאנס
הנתבע:
ג'רייס יעקוב
פסק-דין

פסק דין

1.תביעה לפיצוי כספי על סמך טענה בדבר גרימת נזק בזדון לדלת "פלדלת" ולמשקוף.

2.התובע מתגורר בקומה שלישית בבניין המצוי ברח' בילהרץ 5 בחיפה, בו מתגורר גם הנתבע. לטענת התובע, לפני מספר שנים רכש מידי חברת "עמידר" את גג הבניין. בעת שבוצעו מטעמו עבודות, עלה הנתבע עם פטיש ואיזמל וגרם נזק לדלת פלדלת המותקנת ביציאה מחדר המדרגות אל הגג. התובע לא היה בביתו בזמן האירוע ולכן לא ראה אותו מתרחש במו עיניו, אולם קיבל דיווח טלפוני לגבי האירוע בזמן אמת מסעיד, הצבעי שעבד אותה עת מטעמו והזעיק למקום את אחיו, אשר קרא למשטרה. הגיעה ניידת שגבתה עדות מהצבעי. התובע הגיש תלונה נגד הנתבע. התיק הועבר לתחנה טירת הכרמל מאחר והתובע משרת כשוטר במשטרת חיפה.

3.בכתב ההגנה טען הנתבע את הטענות הבאות:

הדלת נשוא התביעה "נמצאת בקומה האחרונה לבניין ומהווה מעבר לגג הבניין שהנו גג משותף לכל הדיירים בבניין" (סעיף 4 לכתב ההגנה). התובע לא צירף אישור בדבר רכישת הגג (ס' 11 לכתב ההגנה).

בעקבות התדרדרות היחסים בין התובע והנתבע, כמו גם עם שאר דיירי הבניין, החליף התובע על דעת עצמו את מנעול הדלת נשוא התביעה, "ובכך מנע מכל הדיירים לעלות לגג ולהשתמש בו שימוש סביר ובהתאם לחוק" (ס' 5 לכתב ההגנה) ואף "סירב למסור לשאר הדיירים עותק ממפתחות הדלת" (ס' 6 לכתב ההגנה).

בשל התנהגותו של התובע, נבצר מהנתבע "להחליף את דוד השמש שלו שנמצא על גג הבניין שנחשב כרכוש משותף לבניין" (ס' 7 לכתב ההגנה).

הנתבע טוען כי "בגין התנהגות התובע, ולאחר שאבד תקווה לקבלת מפתחות הדלת, נסה לפתוח אותה בצורה סבירה ללא גרימת נזק אך לא הצליח" (ס' 9 לכתב ההגנה). הנתבע טוען "שהוא לא פרץ את הדלת ולא נסה לקלקל אותה ... מאחר ודלת זו שייכת גם לו ולשאר הדיירים" (ס' 10 לכתב ההגנה).

4.שמעתי את עדויותיהם של שני הצדדים. התובע הותיר רושם אמין, הוא השיב לכל שאלה כפשוטה, עדותו נתמכה במסמכים והותירה רושם חיובי. עדותו של הנתבע, לעומת זאת, לא הותירה רושם משכנע כלל ועיקר, ואני קובע כי לא היתה מהימנה.

5.השאלה העיקרית בתיק זה הינה האם די בראיות שהובאו בתיק זה על מנת לפסוק לטובת התובע, שכן הוא עצמו לא ראה את גרימת הנזק ע"י הנתבע. עדותו מבוססת על דברים שנאמרו לו ע"י הצבעי היא למעשה עדות שמיעה. דומני כי התשובה לשאלה דלעיל, בנסיבות העניין דנא, הינה בחיוב.

בהתאם להוראת סעיף 62(א) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, בית משפט זה אינו כפוף באופן מלא לדיני הראיות. הנזק למנעול, לדלת ולמשקוף, בא לידי ביטוי באופן ברור בתמונות אשר צורפו לחוות דעת השמאי מטעם התובע, ומן הסתם נזק זה נגרם ע"י מאן דהוא. האפשרות כי נגרמה ע"י התובע עצמו הינה בלתי סבירה בעליל. לעומת זאת, הנתבע קשר עצמו לאירוע הן בכתב ההגנה מטעמו והן בעדותו בדיון, במהלכו טען כי עלה אל הדלת יחד עם שכן נוסף, רופא במקצועו. זעמו של הנתבע ביחס לכך שהתובע השתלט על הגג – לשיטתו של הנתבע שלא כדין - ניכר בכל מילה ומילה בדבריו.

בנסיבות אלה, כאשר אין ספק כי הנתבע אכן חלק וחולק על זכותו של התובע לסגור את הגישה אל הגג, ומאשר כי ניסה לפתוח את הדלת "בצורה סבירה ללא גרימת נזק אך לא הצליח", הרי שיש לקבל את טענת התובע כגרסה מסתברת יותר, בהתאם לנטל ההוכחה במשפט האזרחי. טענת הנתבע כי ניסה לפתוח את הדלת בצורה סבירה (ראה גם דבריו בדיון: "ניסיתי לפתוח את הדלת ולא ניסיתי לפרוץ אותה, ניסיתי לפתוח אותה" - עמ' 5, ש' 6), הינה טענה בעייתית משהו. שהרי ממה נפשך? מדובר בדלת מתכת מסיבית בעלת מספר בריחים ("רב בריח"). לא ניתן לפתוח אותה, ללא מפתח, "בצורה סבירה". ברור לחלוטין כי מי שאין בידו מפתח, ואיננו פורץ מקצועי העושה שימוש בכלי פריצה עדינים ומיוחדים, ומנסה בכל זאת לפתוח אותה, חייב לעשות כן באמצעות הפעלת כוח. הדעת נותנת כי הפעלת כוח זו היא שגרמה לנזק הנראה בתמונות.

6.יטען הטוען כי היה על התובע לזמן לעדות את הצבעי, שהוא היחיד שראה לפי הטענה את גרימת הנזק במזיד בשעה שהתבצעה, ומשלא עשה כן הרי שיש לזקוף עובדה זו לחובתו ולדחות את התביעה מאחר ונטל ההוכחה לא הורם.

התשובה לטענה זו מצויה בשני מישורים. ראשית, בייחודה של ההתדיינות בערכאה זו הבא לידי ביטוי, בין השאר, בכך שהתובע אינו מיוצג. זהו אחד הטעמים בגינם התיר המחוקק לערכאה זו לסטות במקרים הראויים מדיני הראיות. שנית, באופן הטיעון בכתב ההגנה מטעם הנתבע (אשר נוסח בידי עורך דין מטעמו - עמ' 4, ש' 23), טיעון אשר כאמור קשר את הנתבע לנסיון כזה או אחר לפתוח את הדלת "בצורה סבירה" אך שם את הדגש על שאלת עצם זכותו של התובע לעשות שימוש בגג. בנסיבות אלה, אין לזקוף לחובת התובע כי לא זימן את הצבעי לעדות והגיע מוכן לדיון עם מסמכים רבים המעידים על עצם זכותו בגג.

7.כאן המקום לציין כי התובע הציג בפניי הסכם מכר הנחזה כשלם וחתום ("ת/1"), אליו מצורף תשריט, ומהם עולה לכאורה כי התובע אכן רכש את הזכויות בגג מעמידר עוד בשנת 2001. אינני מתייחס בגדרי פסק דין זה לתוקפו המשפטי או לחוקיותו של הסכם זה מאחר ולא נטענו בפניי טענות כלשהן בהקשר זה. לצרכי פסק דין זה, די בעצם הצגת המסמך, התומך לכאורה באופן מובהק בטענות התובע. התובע הציג גם היתר בניה כדין ("ת/2").

טענות הנתבע בהקשר זה, הן בכתב ההגנה והן בעת הדיון, נותרו טענות בעלמא, ללא תימוכין כלשהם: "כששאלנו בעיריה ובעמידר אמרו שהגג לא שלו, ... ויש הוכחות וצריכים להוציא את זה עוד כמה זמן מעמידר" (עמ' 5, ש' 1-2).

בשים לב לכך שהנתבע עצמו ציין בעדותו כי התובע החל לבנות על הגג כבר לפני מספר שנים, וכן בשים לב לכך שבתיק זה כבר ניתן פסק דין כנגד הנתבע ביום 10.12.09, אשר בוטל לבקשתו ומשהתברר כי לא זומן כדין – הרי שהיה בידי הנתבע זמן די והותר עד למועד הדיון כדי להצטייד בכל האישורים ובכל המסמכים הדרושים על מנת לתמוך בטענותיו. העובדה כי הנתבע לא עשה כן, פועלת כנגדו, בהתחשב במסמכים שהציג התובע.

כך גם מחלישות את טענות הנתבע הצהרותיו הכלליות של הנתבע כי התובע גרם נזק לדירתו נזק בלתי הפיך וכי הנתבע יגיש תביעה כספית בגינו, וכן כי הנתבע שומר על זכותו להגיש חוות דעת נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובע – והעובדה כי הנתבע לא פעל כאמור בהצהרותיו אלה.

יצויין גם כי גרסת הנתבע בעניינים עובדתיים, לא היתה עקבית. כך, למשל, בעוד שמכתב ההגנה עלה כי הדלת נשוא התביעה מנעה מהנתבע אפשרות להחליף את דוד השמש שלו שהיה על הגג עוד קודם לכן – טענה היוצרת את הרושם כאילו על הגג אכן היה רכוש ששייך לכלל הדיירים - הרי שבדיון טען הנתבע כי עשה שיפוץ בביתו ורצה להעלות את הבוילר למעלה אך התובע לא אפשר לו זאת, למורת רוחו של הנתבע. ההבדל בין שתי הגרסאות, ברור, ותומך בטענת התובע ולפיה במועד האירוע לא היו על הגג חפצים כלשהם (צלחות לוויין, קולטי שמש, וכיו"ב) של מי מהדיירים מאחר ומדובר בשטח פרטי שלו (עמ' 5, ש' 28-29).

8.סיכומו של דבר – התביעה מתקבלת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ