אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחמוד נ' מועצה מקומית ירכא ואח'

מחמוד נ' מועצה מקומית ירכא ואח'

תאריך פרסום : 06/07/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום עכו
8666-03-09
06/07/2010
בפני השופט:
ג'מיל נאסר

- נגד -
התובע:
מולא מחמוד
הנתבע:
1. מועצה מקומית ירכא
2. ועדה מקומית לתכנון הגליל המרכזי
3. פואד אבו ריש
4. עלי סלאמה

פסק-דין

פסק דין

המדובר בבקשות (נפרדות) מטעם הנתבעים 1-3 לסילוק התביעה על הסף, מפאת חוסר סמכות עניינית. התביעה המקורית עניינה עתירה לפיצוי כספי על סך 450,000 ₪ עקב נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מתוכנית שינוי ייעוד המקרקעין הידועים בתור חלקה 29 גוש 18887 מאדמות כפר ירכא.

לטענת הנתבעים 1 ו-3 יש לסלק התביעה על הסף או לחילופין להעבירה לבית המשפט המחוזי בחיפה, וזאת בשל העדר סמכות עניינית לבית משפט כאן.

נטען כי למרות שעילת התביעה הוגדרה כ"כספית", הרי שהמדובר, לאמיתו של דבר, בעילה המבוססת על סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה- 1965 (להלן: "החוק"). אי לכך, אילו רצה התובע להתנגד לשינוי ייעוד המקרקעין נשוא התביעה, הרי שהיה עליו לפנות לרשויות התכנון והבנייה על פי סעיפים 197-198 לחוק, וככל שבקשתו היתה נדחית, אז יכול היה לפנות לבית המשפט המחוזי.

הנתבעת מס' 2, הועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מרכזי (להלן: "הוועדה"), הגישה אף היא בקשה לדחיית התביעה על הסף, בטענת חוסר סמכות עניינית, העדר עילה והעדר יריבות.

לטענת הוועדה התביעה הינה מסווה להתנגדות לתוכנית ו/או תקיפת החלטת הועדה המחוזית לאשר תכנית, וכן מסווה לתביעה על פי סעיף 197 לחוק, אשר אינן בסמכות בית משפט זה.

כמו כן נטען כי המדובר בתוכנית אשר בסמכות הועדה המחוזית, ולא בסמכות הועדה המקומית.

הנתבע מס' 4 (להלן: "סלאמה") לא הגיש בקשה מטעמו בסוגיה של הסמכות העניינית, אך הוא הודיע לבית המשפט כי אין הוא מתנגד לבקשת סילוק התביעה על הסף.

בתגובתו לבקשות הנ"ל טען התובע כי המדובר בתביעה כספית ולא בתביעה נזיקית מוסווית, וזאת גם אם תאור העובדות שעמדו בבסיס התביעה יכולות להצביע על נזק שנגרם לתובע בשל אישור אותה תוכנית. כן נטען כי חלק מהנתבעים הינם אנשים פרטיים, אשר סעיפים 197 ו-198 לחוק אינם יכולים להוות להם כיסוי מבחינת הסמכות העניינית. לעניין הטענה כי עברו מעבר ל- 3 שנים מאז פרסום ואישור התוכנית, אם כך הרי שכל שנותר בידי התובע הינו הגשת תביעה כספית בבית משפט זה.

מעיון בכתב התביעה עולה כי ביום 13/3/03 פורסמה תוכנית בניין עיר מספר 12398/ג לצורך מתן תוקף על פני 7.25 דונם, כאשר מטרת התוכנית הינה שינוי ייעוד הקרקע משטח מבני ציבור לשטח מבני מסחר. המועצה יזמה את התוכנית יחד עם סלאמה, בהיותו אחד הנהנים העיקריים. הנתבע מס' 3 (להלן: "המודד") ערך את התוכנית והוועדה אישרה אותה. התובע טוען כי הוא הבעלים הרשום של 20.6%, דהיינו כ- 3 דונם מהחלקה. נטען כי הנתבעים, או מי מטעמם, חלקו את המגרש לשני מגרשים. מגרש 2 הוא חלקו של התובע. במרכזו של מגרש 2 תוכנן חניון נרחב עם מעברי גישה נרחבים, ובמגרש 1 שורת חניות בחזית ומעבר גישה. כן נטען כי קווי הבניה נקבעו באופן שונה לכל אחד מהמגרשים. עקב כך טוען התובע כי אינו יכול להוציא היתרי בניה למבנים קיימים ולא למבנים חדשים כלשהם (בעוד הוועדה תובעת את התובע על אי הוצאת היתרי בנייה למבנה הקיים במגרשו). כן נטען כי שינוי ייעוד הקרקע משפיע על שוויו. יחד עם זאת, התוכנית אושרה ומבלי ליידע את התובע ומבלי לקבל את הסכמתו, או לאפשר לו להביע טענותיו ו/או הסתייגויותיו.

סעיף 197 לחוק דן בתביעת פיצויים, כאשר הפגיעה היא שלא על דרך הפקעה. במקרה זה יש להגיש התביעה לפיצויים למשרדי הוועדה המקומית תוך 3 שנים מתחילת תוקפה של התוכנית. תוכן כתב התביעה מלמד כי התובע עותר לפיצויים עקב וכתוצאה מתהליך תכנון ואישור תכנית שינוי הייעוד, אשר מוסדר בסעיף 197 לחוק.

התובע ציין בכתב בתביעתו:

"התובע יטען בזה כי אילו הוא היה יודע על התוכנית המפלה הנ"ל בכל דרך שהי הוא היה מתנגד לה בכל כוחותיו החוקיים, ולא היה מאפשר לה לקבל תוקף כפי שמצבה היום"

(סעיף 21 לכתב התביעה).

אם כך נראה כי התובע מודע למצב המשפטי אליו "נקלע", עם או ללא ידיעתו.

גם האמור בסעיף 18 לכתב התביעה מלמד מפורשות כי טרוניית התובע מופנית להשפעת שינוי הייעוד של המקרקעין על פוטנציאל המגרשים בהווה ובעתיד.

מותר לציין כי על פי סעיף 197(ב) לחוק נתונה לשר הפנים רשות להאריך את התקופה האמורה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אם כבר עברה התקופה (ראה נוסח הסעיף). התובע אף לא עתר להארכת תקופת הגשת התביעה למשרדי הועדה המקומית (ראה לעניין זה בג"צ 1764/05 רבקה כסלו ואח' נ' שר הפנים(טרם פורסם)).

מכל האמור לעיל אני מחליט לדחות את התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית. לא ראיתי לנכון להורות על העברת התביעה לבית המשפט המחוזי שכן, על פניו, קיימים מהלכים קודמים שיש לעבור אותם בטרם יהא ניתן לפנות בתביעה לבית המשפט המחוזי.

התובע ישלם לנתבעים 1+3, באמצעות ב"כ, הוצאות ושכ"ט בסך 1,250 ₪ + מע"מ.

התובע ישלם לנתבע מס' 2, באמצעות ב"כ, הוצאות ושכ"ט בסך 1,250 ₪ + מע"מ.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ