אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחמוד טנינה נ' שגב שי גיל בוחניק-הנדסה ובנין

מחמוד טנינה נ' שגב שי גיל בוחניק-הנדסה ובנין

תאריך פרסום : 22/02/2011 | גרסת הדפסה
ס"ע
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
16955-05-10
21/02/2011
בפני השופט:
אילן סופר

- נגד -
התובע:
אנור מחמוד טנינה
הנתבע:
שגב שי גיל בוחניק-הנדסה ובנין
פסק-דין

פסק דין

מבוא

1.לפנינו תביעה של עובד הרשות הפלשתינאית כנגד שותפות העוסקת בתחום הבניין בתחומי מדינת ישראל. מהותה של התביעה הינן הזכויות המגיעות לעובד כתוצאה מסיום העסקתו בשותפות ובכלל זה פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, פנסיה, חגים, חופשה שנתית, דמי כלכלה, דמי הבראה, ביגוד תוספת אישה ותוספת שכר.

2.התובע הינו תושב תרקומיה ואילו הנתבעת הינה שותפות בין שי בוחניק ושי גיל, העוסקים בקבלנות בניין.

3.תקופת העבודה

התובע טען בכתב התביעה כי עבד אצל הנתבעת החל מחודש 09/08 עד 10/09 ובסה"כ 15 חודשים. לכתב התביעה צורף תדפיס ריכוז נתונים אישיים של התובע מאת מדור תשלומים בשרות התעסוקה. מהתדפיס עולה כי התובע החל לעבוד אצל הנתבעת בחודש 09/08 שאז עבד 8 ימים ולאחר מכן המשיך עד חודש 10/09 שאז עבד 16 ימים. סה"כ כ- 14 חודשים חלקיים וזאת מאחר והתובע הינו עובד יומי.

4.אין בידינו לקבל את טענת התובע לפיה תלושי השכר והדיווחים לשרות התעסוקה אינם משקפים את שכר התובע ומספר ימי העבודה. טענה זו לא הוכחה ע"י התובע, בהיותה טענה בע"פ כנגד מסמך בכתב. התובע טען כי שי בוחניק מסר בעדותו כי לעיתים היה מדווח לשרות התעסוקה על 18 ימים למרות שלא עבדו זאת כפועל מאחר ושרות התעסוקה מחייב אותם לעשות כן (עמ' 10 שורות 22-25). בכך אין כדי ללמד כי התובע עבד יותר מהדיווח שמסר המעסיק, אלא אולי פחות ועדיין אין הדבר מלמד כמה ימים התובע עבד מעבר למדווח, אם בכלל. שלא לדבר על כך כי גם הטענות בעניין שכר גבוה יותר שהתובע זכאי לו מעבר לזה המדווח לא הוכחו.

5.אשר על כן, אנו קובעים כי תקופת עבודתו של התובע היא בהתאם למדווח והמופיע במסמך שרות התעסוקה, אשר צורף לכתב התביעה.

6.נסיבות סיום עבודתו של התובע

התובע טען בסעיף 5 לכתב התביעה כי פוטר מעבודתו ללא הודעה מוקדמת. בעדותו סיפר התובע כי "נעצר" לו אישור הכניסה ובשל כך לא יכול היה להיכנס לארץ (עמ' 5 שורות 8-10), הוא פנה לעו"ד שטיפל בהסרת התביעה ולאחר מכן הנתבעת לא חידשה לו את אישור העבודה.

ב"כ התובע הציג במהלך הדיון מסמך מאת עו"ד פאדל מ. חודוש מיום 27.12.09 בו נרשם כי התובע אינו מוגבל. (ת/1).

7.הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי התובע לא פוטר על ידה אלא הפסיק לעבוד ללא הודעה מוקדמת. הנתבעת הבינה כי אישור הכניסה לארץ של התובע בוטל בשל מידע הקושר אותו לפעילות פלילית.לראיה צורף לכתב ההגנה נספח א' שהוא אישור משטרת ישראל מיום 8/11/09 לפיו קיים מידע הקושר את התובע למעורבותו בפלילים. לכן התובע מנוע מלהיכנס לישראל עד ל 10.5.10. מר בוכניק סיפר בעדותו כי לאחר שהבין כי התובע לא יוכל להיכנס לארץ למשך כחצי שנה, פנה ללשכת התעסוקה וביקש לקבל עובד אחר (עמ' 8 שורות 12-20).

8.היוצא מכך כי הצדדים אינם חלוקים בקשר לעובדה שרישיון הכניסה של התובע נלקח ממנו, בשל חשד למעורבות בפעילות פלילית. כמו כן, אין חולק כי המניעה הוסרה לאחר כחודשיים.

בבואנו לנתח את המשמעות המשפטית של עובדות אלו, עלינו לתת משקל לגורם הדומיננטי בהבאת קשר העבודה לסיום. במקרה שלפנינו היה זה התובע, שבשל מעורבותו בפעילות פלילית, כנטען ע"י המשטרה, לא יכול היה להיכנס לארץ. רק באמצעות עורך דין ולאחר כחודשיים הוסרה המניעה.

בנסיבות שכאלו לא ניתן לראות במעסיק כמי שפיטר את העובד. מדובר בהפסקת עבודה שנמשכה כחודשיים שלא בגלל סגר או סיכול חוקי כפי שנפסק לאחרונה ע"ע (ארצי) 450/08 סולל בונה פיתוח וכבישים בע"מ נצרי אלחאג' ואח' פס"ד מיום 10/01/11, ע"ע (ארצי) 256/08 בשיר קוקא ואח' יוסי שוורץ פס"ד מיום 13/2/11.

במהלך היעדרות התובע לא ניתן לצפות מהמעסיק כי ימתין לעובד ולא יפנה לקבל עובד אחר במקומו. היו אלה מעשי התובע שהביאו לנטילת היתר הכניסה ומבחינה זו היה זה הוא שגרם לניתוק יחסי העבודה.

על כן, לא מדובר בפיטורים אלא בהתפטרות.

9.על כן, התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים ולחלף הודעה מוקדמת. באותו אופן לא ניתן לקבוע כי התובע היה חייב במתן הודעה מוקדמת, מקום בו אין הדבר אפשרי מבחינה מעשית, ולאחר שהתברר שבפועל הנתבעת קיבלה עובד אחר במסגרת המכסה לה היא זכאית.

10.הפרשי שכר

התובע טען כי באם טענתו בדבר שכר של 200 ₪ לכל יום עבודה לא תתקבל, יש לחשב

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ