אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> מחמד דאוד נ' אלגרסי ואח'

מחמד דאוד נ' אלגרסי ואח'

תאריך פרסום : 10/11/2010 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
49003-05-10
09/11/2010
בפני השופט:
תמר בר-אשר צבן

- נגד -
התובע:
עימאד אלדין מחמד דאוד
הנתבע:
1. חיים אלגרסי
2. הילה מעיין ( אלגרסי
3. אריק אלגרסי
4. רם אלגרסי

החלטה

באת-כוח התובע: עו"ד רויטל לוברבוים

בא-כוח הנתבעים: עו"ד דורון קמיר

החלטה

התובע מבקש לפצל את סעדיו ואילו הנתבעים מתנגדים לכך מהנימוק שאין מדובר בפיצול סעדים, אלא בפיצול סעד אחד של פיצוי כספי, שאותו לא ניתן לפצל. מכאן ההחלטה בבקשה.

2.בתביעתו, עותר התובע לפיצוי כספי בשל כך שלטענתו בנכס שנרכש על-ידו מהנתבעים נתגלו ליקויים שגורמים לרטיבות, וכן נתגלו חריגות בניה רבות. בעניין חריגות הבניה – הרלוונטיות לבקשה זו – טוען התובע, שהנתבעים הצהירו במפורש כי אין בנכס כל חריגת בניה.

על יסוד כך, העמיד התובע את הפיצוי בגין חריגות הבניה שנתגלו על סך של 150,000 ₪, שזה הסכום הדרוש, לטענת התובע, לצורך נקיטה בפעולות אשר יאפשרו קבלת היתר בניה בדיעבד לחריגות הבניה. בכלל זה ההוצאות הדרושות לשם הגשת בקשה לאישורה של תוכנית בניין (תב"ע), שתאפשר קבלת היתר בניה מתאים, כמתואר בחוות-דעת המהנדס התומכת בכתב התביעה.

יחד עם זאת, מוסיף התובע וטוען, כי לא ניתן לדעת היום אם יינתן היתר בניה בדיעבד לכל חריגות הבניה, ויכול שבתום ההליך התכנוני שבכוונתו ליזום, אמנם לא יינתן היתר בניה. בנסיבות אלו, יבקש התובע לתבוע מהנתבעים פיצוי בערכו של ההפרש בין הסכום ששילם בתמורה לרכישת הנכס, לבין שוויו של הנכס שבו חריגות בניה בניגוד להיתר הבניה, כפי שייקבע על-ידי שמאי.

מטעם זה מבקש התובע שבית המשפט יתיר לו לפצל את סעדיו, כך שבעתיד, אם לא יינתן לו היתר בניה, יהיה רשאי לתבוע כל סעד בגין כל נזק אשר ייגרם לו כתוצאה מהנסיבות אשר טרם התגבשו. לשון אחר, היום מבקש התובע פיצוי אשר יכסה את הליכי התכנון. היה ויימצא כי הוצאו הוצאות כספיות לצורך הליכי תכנון אשר לא הניבו היתר בניה, כי אז יבקש לשוב ולתבוע את הנתבעים כדי שיפצו אותו בשל כך שערכו של הנכס, שבו חריגות בניה, נמוך מהסכום ששילם תמורתו.

3.הנתבעים כאמור, מתנגדים לבקשה. לטענתם, אין מדובר בבקשה לפיצול סעדים, אלא בבקשה לפיצולו של הסעד לפיצוי כספי, שהוא סעד אחד.

4.תקנה 44 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, קובעת ש"תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התביעה", וכי במקום שבו התובע "לא כלל בתובעה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה". על כך מוסיפה תקנה 45 כי אם זכאי תובע לסעדים אחדים בשל עילה אחת, ולא תבע את כולם, "לא יתבע אחרי כל סעד שלא תבעו, אלא אם כן הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו". לשון אחר, אם זכאי תובע למספר סעדים בשל עילה אחת, כי אז יהיה רשאי לתבוע בשלב מאוחר יותר את הסעד שאותו לא תבע בתובענה הראשונה שהגיש נגד הנתבע, רק אם בית המשפט הרשה לו כך לנהוג, ולפצל א סעדיו בשל אותה עילת תביעה.

בית המשפט יתיר לתובע לפצל את סעדיו על-פי תקנה 45 במקום שבו עילת תביעה אחת מצמיחה מספר סעדים. אולם במקום שבו מדובר בסעד אחד, לא ניתן לפצל את הסעד למספר תביעות. לכן אם הסעד המבוקש הוא סעד של פיצוי כספי, לא ניתן לחלק את הפיצוי הכספי הנתבע למספר סכומים, אשר כל אחד מהם נתבע בהליך נפרד (ראו בעניין זה: אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, "סיגא", תשס"ט-2009, בעמ' 129).

5.במקרה הנדון עותר התובע לפיצוי כספי בשל הנזק שנגרם לו, לטענתו. זאת בין אם מטרת הפיצוי היא מימון ההליכים הדרושים להוצאת היתר בניה בדיעבד, ובין כדי לפצותו בשל כך שלטענתו, רכש נכס שערכו נמוך יותר מזה ששילם תמורתו. עוד טוען הוא, כי יכול שיידרש לפיצוי רק בשל הצורך בהוצאת היתר בניה, ויכול כי לאחר שיוציא הוצאות אלו, יתברר לו שאלו היו לשווא, מאחר שהליכי התכנון לא צלחו ולא עלה בידו לקבל היתר בניה. במקרה זה, כך לטענתו, יהיה זכאי לקבלת ההפרש בין התמורה ששילם לבין ערכו האמיתי של הנכס.

אמנם טרם התגבשו העובדות המאפשרות לתובע לכלכל את צעדיו ולדעת אם אמנם יידרש למלוא הסכום, כך שלכאורה, אינו יכול לתבוע כיום בגין נזק שיכול שלא יתגבש, אולם אין בכך כדי לשנות מן העובדה שמדובר בסעד כספי אחד, שאינו ניתן לפיצול.

6.מקרה דומה, גם אם שונה בעובדותיו, נדון ברע"א 211/91 אריה גולדין נ' כלל אינווסטמנט האוס בע"מ, פ"ד מ(3) 441 (10.5.1991), שבו הוגשה תביעת המשיבה נגד המבקש, לחייבו לפצותה בגין נזקים שנגרמו לה בשל מעשי מרמה, זיוף, הונאה, הפרת אמונים ועשיית עושר ולא במשפט שייחסה לו. בכתב התביעה נטען שסכום התביעה הוא מוערך, והמשיבה "שומרת על זכותה" לעתור להגדלתו בדרך של תיקון כתב התביעה, מאחר שבעת הגשת התביעה עדיין אינה יכולה לאמוד את נזקיה בגין הפגיעה במוניטין, בשמה הטוב ובהפסד הכנסותיה. בד בבד עתרה המשיבה להתיר לה לפצל את סעדיה, כך שלכשיתגבש שיעור נזקיה בגין אלו, תוכל להגיש תביעה נוספת לפצותה בגינם.

בפסק הדין שניתן על-ידי כבוד השופט שלמה לוין נקבע שבנסיבות אלו לא ניתן להתיר את הפיצול המבוקש, מאחר שתקנה 45 אינה מאפשרת פיצול של סעד אחד לחלקיו, אם נתבע בשל אותה עילה. אולם אם יימצא שמדובר בעילות חדשות אחרות, כי אז ממילא אין צורך בהיתר להגשת תביעה נוספת, בעניין עילה השונה מזו שבגינה הוגשה התובענה הראשונה. כך נאמר שם (בעמ' 443):

"כבר נפסק לא פעם, כי לפי תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, אין אפשרות להרשות פיצול סעד אחד בשל אותה עילה לחלקיו, שכן תקנה זו דנה במתן היתר לפיצול בין סעדים שונים: ע"א 532/86, בעמ' 256 והאסמכתאות שצוינו שם; ואילו תקנה 44 מחייבת הכללתו בתובענה של מלוא הסעד שהתובע זכאי לו.

במקרה דנן נראה, לכאורה, שהמשיבה מבקשת לשייר לעצמה את הזכות לתבוע בתובענה נוספת פרטי נזק נוספים בשל אותן עילות, או להגדיל את הסכום הנתבע בגין פרטי הנזק שנכללו בכתב התביעה; מקרה כזה אינו בא בגדרה של תקנה 45; אך גם אם תמצי לומר שהמדובר בשיור הזכות לתבוע בעילות חדשות, אין מקום להגשת הבקשה לפיצול הסעדים, שלעניינו אין המשיבה נזקקת להיתר".

7.גם בענייננו מדובר כאמור, בסעד אחד, שהוא סעד כספי, ואין בעובדה שטרם התגבש מלוא הסכום, או אף טרם ידוע אם אמנם יתגבש, כדי להפוך זאת למספר סעדים שאותם ניתן לתבוע בתביעות נפרדות. גם בעניין גולדין הסכום הנוסף שביקשה המשיבה לתבוע טרם התגבש (מאחר שטרם התברר אם נגרם הפסד בהכנסות או מה שיעורו, ואם נפגעו המוניטין של המשיבה ושמה הטוב), ונקבע כי מדובר בסעד כספי אחד שאינו ניתן לפיצול. כך גם בענייננו, אין בעובדה שעדיין לא ידוע אם יידרש התובע לתבוע בגין סכום נוסף (שהרי אם יינתן היתר בניה, לא יהיה עוד צורך בפיצוי בגין ההפרש בין התמורה ששולמה לבין ערכו של הנכס שבו חריגות בניה), כדי להעלות או להוריד. בכל מקרה מדובר בסעד כספי אחד, שאינו ניתן לפיצול.

8.לפיכך ומן הטעמים האמורים, הבקשה לפיצול סעדים נדחית.

שאלת החיוב בהוצאות תוכרע בסופו של ההליך, במסגרת פסק הדין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ